בשנת 1975 עמד שגריר ישראל דאז לאומות המאוחדות, חיים הרצוג ז״ל, ונאם על הבמה. הרקע לנאום היה החלטת העצרת הכללית של האו״ם אשר השוותה בין ציונות לגזענות. הרצוג, אשר לימים הפך לנשיא מדינת ישראל ובנו, יצחק בוז׳י הרצוג הושבע זה עתה לתפקיד גם הוא, עשה מעשה שהדהד לדורות. הוא אחז בנייר מודפס של הצעת ההחלטה, הביט בעיני הנוכחים באולם ואמר: ״עבורנו לא מדובר ביותר מאשר פיסת נייר, וכך בדיוק נתייחס אליה״ וקרע את הנייר אל מול כולם, לקול תשואות רמות אשר הגיעו מכיוונים רבים באולם. ההחלטה עצמה בוטלה על ידי האו״ם רק בשנת 1991, אולם, כידוע לכולנו, המציאות המצערת היא שהמתקפה על הציונות היא רבת שנים ועודנה נמשכת בצורות שונות, בין היתר בכיכרות, במדיה החברתית ועל במות דיפלומטיות ברחבי העולם.
חשוב להבין כי המתקפה על הציונות, כמונח וכערך, היא לא פחות מאשר מתקפה על עצם מהותה וקיומה של המדינה היהודית, ובעצם – על זכותה להתקיים, שכן מהי ציונות אם לא הזכות הבסיסית של העם היהודי להגדרה עצמית? מהי ציונות אם לא סיפור אדיר של השראה ותקווה? ואת הסיפור הזה מנסים להסתיר. במשך שנים פועלים כוחות אנטישמיים ואנטי-ציוניים רבים לספר סיפור אחר על הציונות, ובעצם להגדיר אותה במקומנו, בעבורנו. כך, תמצאו שלטים המשווים ציונות לגזענות, למשטרים אפלים בעבר, קושרים אותה למונחים של דיכוי ועליונות ומניחים אותה במסגרת רעילה, כזו שגם אם אינך מכיר או יודע במה המדובר, סביר שתשמור מרחק ממנה. וזו בדיוק הסכנה הגדולה.

1 צפייה בגלריה
sdgsdg
sdgsdg
נלחמים בהסתה
(הפגנה נגד ישראל)

לפני מספר שנים, ארגון standwithus הציג תערוכה בנושא ישראל במסדרונות האו״ם לרגל יום העצמאות של ישראל, בשיתוף פעולה עם משלחת ישראל לארגון. ההכנות היו בעיצומן, כאשר שיחת טלפון מהארגון הסבירה שכל המיצגים ראויים, פרט לכמה ״מוצגים מעוררי מחלוקת״ ובהם זה המציג את ״הציונות״. חשוב להדגיש כי השיחה לא הגיעה מגורם שהיה אנטי-ישראלי בהגדרה, אלא דווקא מגורמים בירוקרטיים שנחשפו רק לנגטיב השלילי של המונח במסדרונות האו״ם ובמדיה ולפיכך לא הבינו באמת במה המדובר. לאחר שהשמענו קול זעקה, כמובן שההחלטה שונתה, אולם הסכנה ברורה: לאו דווקא מכיוון הארגונים העוינים, אלא העובדה שגורמים אלו הגדירו מחדש את משמעות הציונות עבור הקהל הרחב, ואת זה צריך לשנות.
לאחרונה קיימתי שיחה עם מספר סטודנטים, על רקע תקריות אנטישמיות שחוו בקמפוס והיעדר מענה ראוי מצד הנהלת האוניברסיטה. בין היתר, הם סיפרו לי כי המילה ״ציונות״ משמשת כמילת גנאי בקמפוס וכי כל סטודנט יהודי , המזדהה ככזה, או הקשור לישראל ו/או מביע תמיכה בה, מיד מתויג כ״ציוני״ וחשוף למתקפות והטרדה מצד גורמים עוינים. זאת ועוד. העובדה שההטרדות מכוונות כלפי סטודנטים יהודים רק מדגישה את המציאות הברורה לכל מי שמבקש לראותה נכוחה: מדובר לא רק במתקפות כנגד ״מדיניות ישראל״, אלא במתקפה אנטי-ציונית ואנטישמית על עצם קיומה והלגיטימציה של המדינה היהודית. ביטוי ברור לכך קיבלנו בזמן מבצע ״שומר החומות״, כאשר ישראל הייתה תחת מתקפה של חמאס והביטוי לעוינות כלפיה היה במקומות שונים ברחבי העולם, שם הותקפו יהודים על שום היותם יהודים בלבד, ללא קשר לישראל.
מה עושים? אין ספק שהמציאות הנוכחית מתסכלת רבים, אולם יותר משהיא צריכה לתסכל, הגיע הזמן לצאת לפעולה ולנקוט במעשים משני-מציאות. במשך שנים, ארגונים ואישים רבים יצאו להגנת הציונות בישראל וברחבי העולם. הם הסבירו שציונות איננה גזענות והוכיחו זאת באותות ובמופתים, אולם המציאות הנוכחית הבהירה כי אין בזה די. כעת, ארגון JNF בארה״ב יצא בקמפיין חדש, חשוב ומרענן תחת השם: THIS IS ZIONISM: RECLAIMING THE NARRATIVE. הרעיון מאחוריו הוא ברור – די למגננה. הגיע הזמן לצאת למתקפה, בקמפיין פרו-אקטיבי ולספר ציונות מהי. לחלוק עם העולם את התקווה האדירה שמייצגת הציונות, של שיבת עם אבוד לארצו. להעניק השראה בפעילות הבינלאומית האדירה שישראל היא חלק ממנה, בין אם זו הרשמית (כפי שראינו במיאמי לאחרונה) ובין אם החברה האזרחית, אשר ארגונים רבים בה פועלים בשם הציונות להאיר חלקים חשוכים ביבשת אפריקה, לבצע ניתוחי לב לילדים במדינות מתפתחות, להכשיר אנשי רפואה בישראל ולסייע לפליטים סורים בסרביה. ציונות היא אכפתיות. ציונות היא אהבה, ציונות היא חופש בחירה, דיבור ויצירה. וזוהי רק רשימה חלקית. זו הציונות ואני, כציוני גאה, שמח להיות חלק מהקמפיין החשוב הזה. יחד, נוכל לספר לעולם מי אנו, באמצעות שיחות וראיונות, פאנלים וסרטונים במדיה החברתית, ולהחזיר לעצמנו את השליטה ולציונות את כבודה ומקומה בזירה הבינלאומית.
אני מזמין את כולכם להצטרף אלי, לעקוב אחר הפרויקט החשוב ועוד יותר מזה – לחלוק אותו הלאה. לספר את הסיפור שלנו, של ההורים שלנו, של הסבים והסבתות שלנו, לא משנה מהיכן הגיעו. לא אשכח כיצד בשיחת חולין עם סבתי, כילד קטן, היא הסתכלה עלי ואמרה לי: ״תזכור תמיד כמה בר מזל אתה. עבורנו ישראל הייתה משאלה שהתגשמה, ועבורך מציאות רגילה ויומיומית. תמיד תהיה אסיר תודה״. ואכן הכרת הטוב לעולם תהא חלק ממני. העמידה לצד ישראל היא חובה מוסרית וזכות עצומה, למעננו ובשם דורות רבים של יהודים שסבלו בהיעדר מדינה יהודית. זכרו, קיבלנו מתנה גדולה בדמות מדינת ישראל וזו זכות גדולה לעמוד לצידה ולהילחם בעבורה, שכן מדובר בלא פחות מעתידנו ועתיד ילדינו, נכדינו וצאצאינו.
שלכם,
ציוני גאה
@shaharazani
שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל