אג׳נדת ה-ESG (מונח המתייחס לאחריות תאגידית בתחומי הסביבה, חברה וממשל תאגידי- (Environmental Social Governance)) מלווה את שוק ההון מזה מספר שנים, וכך גם חברות פרטיות בשלבים מגוונים, בדרכן להיכנס בשלב מאוחר יותר לשוק הציבורי.
ההשקעה ב- ESG היא תוצאה ישירה כנראה של גורמים סביבתיים וחברתיים שזוכים ליותר ויותר תשומת לב ולמודעות של אחריות ציבורית.היקף ההשקעות הגלובליות סביב ESG נסק בשנים האחרונות בכ-20% בממוצע לשנה, ועל פי ההערכות יגיע ל- 53 טריליון דולר ב-2025.
למעשה, נראה שאנחנו כבר עדים לתמורות של תרבות ה-ESG ולנפח שזו תפסה בשנים האחרונות, בעיקר באופן בו היא מתמרצת חברות ותאגידים לנקוט באסטרטגיות ובפעולות ירוקות יותר, הכפופות באופן מחמיר יותר לכללי ממשל תאגידי ומשקללות חשיבה חברתית. לא מדובר כאן בהשקעות פילנתרופיה או תרומה לקהילה כי אם בהשקעות שנבחנות מזווית עסקית אך כאלו שנמדדות על פי אספקטים ספציפיים של ESG, מדידה וניהול תחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי.
לעשות טוב ולעשות כסף
כעת, אג׳נדה דומה, 'השקעות Do Good׳ תופסת מקום דומה בתעשיית ההיי טק והון-הסיכון העולמית. המשמעות היא שאם חברות סטארטאפ נבחנו עד כה על ידי משקיעים רק על פי החזר ההשקעה הפוטנציאלי שלהן (ROI), כעת רבים בוחרים לשקלל אל תוך מערך השיקולים שלהם בקבלת החלטת השקעה, את האימפקט שהחברה מייצרת בעולם, האם האימפקט של חברה פוטנציאלית הוא חיובי ולמי הוא תורם. כמובן, זה לא גורע מהרצון לראות החזר מצוין על ההשקעה, לעיתים הוא גם מגביר את הפוטנציאל, ובכל מקרה זהו שיקול שהופך משמעותי במערך השיקולים.
אודי גרף, שכיהן בעברו כמנכ״ל HP ישראל וכיום פועל כמשקיע אנג׳ל פעיל בסטארטאפים, השקיע בסטארטאפ הישראלי אנטידוט (Antidote), חברת B2C הבונה קופת חולים וירטואלית מבוססת בינה מלאכותית, עבור עשרות מיליוני אמריקאים אשר אינם מבוטחים או נמצאים בביטוח חסר, במודל המשלב שתי דיספלינות: Insurtech ו-Digital health. החברה, שהוקמה ב-2020, מפעילה את שירותי הרפואה מרחוק כבר בחמש מדינות בארה״ב וצפויה להרחיב את פעילותה למדינות נוספות בחודשים הקרובים.
גרף מסביר מדוע מודל פילנתרופי רגיל אינו מתאים לתעשיית הון-סיכון: ״חדשנות מצריכה תזוזה מהירה, מערך תמריצים חזק. מודל נדבני איננו יודע לספק את הערך הזה. יש המון הזדמנויות כלכליות אדירות אשר טמונות בשווקים שזקוקים לזריקה של חדשנות שתשפר ותייעל אותם - ותעשה טוב יותר בעולם. כך למשל, שוק הבריאות בארה״ב, שוק עצום בגודלו הזקוק בדחיפות לחדשנות שתפתור ליקויים מבניים בו, ליקויים אשר כיום מונעים טיפולים רפואיים הולמים ובמחיר סביר מעשרות מיליוני אמריקאים. מצד אחד, ברור שיש כאן הזדמנות מסחרית ענקית, כמות הכסף וכוח האדם בשוק הזה הם בלתי נתפסים. מצד שני, חדשנות שתוביל לשינוי שיצליח בשוק הזה, תנגיש שירותים רפואיים למיליוני בני אדם - הראויים לכך מעצם היותם בני אדם״, הוא מסביר.
״עדיין קיימת תפישה מוטעית לפיה השקעות אימפקט הן סוג של פילנתרופיה, כך שיש צורך להקריב חלק מהרווחים כדי להשיג את ההשפעה החיובית המבוקשת״, אומרת שלי הוד-מויאל שותפה-מייסדת בקרן הון הסיכון iAngels. הוד-מויאל הובילה השקעה משמעותית של iAngels באנטידוט, חברת B2C הבונה קופת חולים וירטואלית מבוססת בינה מלאכותית, עבור עשרות מיליוני אמריקאים אשר אינם מבוטחים או נמצאים בביטוח חסר, במודל המשלב שתי דיספלינות: Insurtech ו-Digital health. החברה, שהוקמה ב-2020 מפעילה את שירותי הרפואה מרחוק שלה כבר בחמש מדינות בארה״ב וצפויה להרחיב את פעילותה למדינות נוספות בחודשים הקרובים. ״היום יש המון הזדמנויות להשקיע בחברות ששואפות לשפר את העולם כי הבעיות הסביבתיות והחברתיות הן כל כך גדולות וארוכות טווח שלא ניתן להתמודד איתן בלי השקעות משמעותיות מהמגזר הפרטי״, מסבירה הוד-מויאל. ״רק כדי לסבר את האוזן: למרות כל המאמצים שברק אובמה עשה עם תכנית ה-Obamacare והעמותות הרבות שמנסות לטפל בבעיית הבריאות בארה״ב, עדיין יש למעלה מ-50 מיליון אמריקאים בלי כיסוי רפואי מספק, וחובות בעקבות אירועים רפואיים הם עדיין הסיבה המובילה לפשיטות רגל בארה״ב. התפישה הזו כבר חלחלה לדור ה-Z ולמילניאלס: הם רגישים לנושא, בוחרים לרכוש מוצרים ולעבוד במקומות ערכיים, וזה מביא לשינוי תודעתי בקרב חברות רבות בעולם. ככל שמשקיעים גם ידרשו מחברות ויזמים לנהוג בערכיות ובקיימות, כך נוכל להבטיח לעצמנו ולדורות הבאים עתיד טוב יותר״.
טיפול ישיר בבעיה
מעבר להשפעה ישירה של החברה בשל תחום הפעילות שלה, יש גם בעיות חברתיות שצריך לתת עליהן את הדעת דרך הפרקטיקות בחברה. ״שילוב מיעוטים, שוויון מגדרי, סביבת עבודה בטוחה - חשוב שחברות יחרטו על דגלן ערכים החושפים ערך מוסף חברתי וארוך טווח, כשאת זה ניתן לעשות גם כאשר החברה אינה פועלת בתעשייה שהאימפקט טבוע בה באופן אינהרנטי. כשמדברים על חברות שעושות אימפקט חיובי בעולם, חשוב שמלכתחילה הכוונה הייתה כזו״, מסכמת הוד-מויאל.
אג׳נדת ההשקעה בחברות שמותירות חותם חיובי בעולם אינה נחלתן של קרנות הון-סיכון בלבד, כי אם גם של משקיעים פרטיים בתעשייה הטכנולוגית (אנג׳לים). מאייר חזן הוא יזם ומשקיע אמריקאי-ישראלי מניו יורק, שהשקיע בסטארטאפ הישראלי מדפליט (medflyt), פלטפורמה טכנולוגית-הוליסטית לשוק הסיעוד בארה״ב. החברה נותנת מענה טכנולוגי למה שנשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן הגדיר כאחד האתגרים הגדולים ביותר של כהונתו: משבר הסיעוד הביתי. בעוד חלקם של המבוגרים באוכלוסייה רק הולך וגדל, שוק הסיעוד הביתי בארצות הברית נשאר מיושן, איטי וסובל ממחסור עצום במטפלים ואחיות. מדפליט פיתחה אפליקציה לניהול של מטפלים ביתיים בידי חברות סיעוד, כאשר המוקד הוא הפיכת חווית העבודה של המטפלים לחלקה וסינרגטית מתוך הבנה שזהו המפתח למשיכת מטפלים חדשים ולשיפור איכות הטיפול.
״הרעיון של החברה נשמע מדהים בעיניי מן הרגע הראשון. שוק הסיעוד האמריקאי הוא אדיר מימדים, והפתרון שהם מציעים יכול להפוך את כל תעשיית הסיעוד הענקית הזו ליעילה וטובה יותר״, מסביר חזן. ״החברה מנגישה את עולם הטיפולים הביתיים, גם למטפלים שיכולים ליהנות משליטה בחיי העבודה שלהם, גם לסוכנויות שחוסכות מיליונים על תהליכים מיושנים ולא נצרכים, וגם כמובן למטופלים עצמם שנהנים מנגישות גבוהה יותר למטפלים איכותיים לאורך זמן. התוצאה היא שירותים סיעודיים זמינים ומשתלמים יותר לאלו הנזקקים לכך. ההחלטה שלי להשקיע נבעה בעיקר ממהאיפקט החיובי והמשמעותי שהיא עושה בעולם, לא פחות מפוטנציאל שוק אדיר שהחברה יכולה להפוך לרווח״, מסביר חזן ומסכם: ״באופן כללי, לדעתי עולם ההון-סיכון יושפע רבות עוד מה-ESG, כמו שראינו בשוקי ההון, כאשר ההשפעה החיובית של חברות סטארטאפ תהיה לשיקול משמעותי בהחלטות השקעה״.
סיוון שמרי-דהן, שותפה מנהלת בקרן ההון-סיכון קומרה קפיטל (Qumra Capital), מתארת את השיקולים מאחורי ההחלטה להשקיע בסטארט אפ הישראלי אוגורי (Augury), שפיתח פתרון IoT מבוסס בינה מלאכותית לניטור בריאות מכונה במפעלים ומאפשר ניטור, זיהוי וגילוי תקלות במכונות, טרם היווצרותן. לדבריה, ההחלטה להשקיע הגיעה על רקע הפוטנציאל הגדול הטמון בחברה, אולם לא פחות - בשל ההשפעה החיובית שהיא מייצרת. ״משבר הקורונה הוביל להגבלות משמעותיות שפגעו במערכי הייצור העולמיים ופגיעה קשה בשרשראות האספקה של מוצרי בסיס במדינות רבות בעולם. המערכת הזו תפקדה בתפקיד משמעותי ביכולת היצרנים המובילים בכלכלה העולמית לפגוש שוב את עקומת הביקוש ובכך לאפשר למאות מיליונים ברחבי העולם, ואף מיליארדים, ליהנות מגישה נוחה וזמינה למוצרי הצריכה הבסיסיים המשמשים אותם באופן יומיומי. אני גאה להיות משקיעה בחברה ובכך שאני לוקחת חלק פעיל במסע לשיפור היעילות והקיימות בעולם הייצור״.
משקיעים, בכובעם כמשקיעים ולא כפילנתרופים, מצפים לראות החזר השקעה נאה. הם לא מקבלים החלטות על סמך שיקולים מוסריים גרידא, אלא כמובן בשל שיקולים מסחריים בראש ובראשונה. אולם, לא ניתן להתעלם מהמגמה שהופכת משמעותית בכלכלה העולמית בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט, לפיה חברות אינן נמדדות עוד רק בביצועים הכלכליים שלהן, כי אם גם בערכים שהן מקדמות בתוככי החברה ובחותם שהן משאירות בפעילות המסחרית שלהן. אין משמעות הדבר שכעת רק חברות המייצרות ערך חברתי חיובי יזכו להשקעות, אך ניתן בהחלט לשער שהדבר עשוי לסייע להן למשוך את עיני המשקיעים, כל זמן שגם הפוטנציאל הכלכלי הוא משמעותי.
אג׳נדת ההשקעה הזו מגיעה מתוך אחריות חברתית שמלווה משקיעים, אולם גם מחלחלת כאמור מאג׳נדת ה-ESG. לבסוף, סטארטאפים שואפים בהמשך לצמוח, להפוך למטרת רכישה של חברות גדולות, או להפוך לחברות ציבוריות - והבניית סט ערכים משמעותי או לחלופין ייצור אימפקט ברמת הפעילות המסחרית של החברה, יתקבלו בהמשך בעין יפה על ידי שוק ההון. לציבור עצמו נותר להצביע ברגליים על ידי השקעה בחברות ציבוריות אחראיות וערכיות, ולקוות לתוצאות חיוביות של חברות טכנולוגיות ששואפות להפוך את הכדור שלנו למקום קצת יותר טוב.
פורסם לראשונה: 14:42, 01.10.21
