בתחילת החודש נחתם הסכם היסטורי בין עיריית הובוקן ניו-ג‘רזי לבין פלטפורמת המודיעין האקלימי הישראלית Tommorow.io שאמורה לאפשר לעירייה חיזוי והערכות מוקדמת לקראת סערות ומזג אוויר קיצוני. התכנית תעניק לעירייה כלים לזיהוי בזמן אמת של מידע רלוונטי כגון כיווני הרוחות, מדדי משקעים, טמפרטורות ומאפייני איכות האוויר. בנוסף, הטכנלוגיה תאפשר ניתור מיידי של אירועי הצפות בנקודות גיאוגרפיות מדויקות, שירות כזה יכול היה כנראה גם לבוא לעזר בטרם האסון האדיר של הטורנדו בקנטקי בשבוע שעבר, אסון המהווה תזכורת לכולנו אודות הצורך בהכנה ומניעה של אתגרי האקלים הגוברים.
ברוח השיח סביב משבר האקלים, שיקול חדש נכנס למשוואה בקרב ערים וחברות רבות, השיקול הסביבתי. המודעות ההולכת ומתגברת למשבר האקלים, הצורך לשמור על הסביבה והמעורבות של חברות רבות (כמו גם עובדים באותן חברות), מעודדות יותר ויותר חברות ישראליות לתת משקל סגולי משמעותי לשיקול הסביבתי עת שהן מקבלות החלטות מקצועיות. לא רק במתן הישרותים שלהן, אלא גם באלמנטים פנימיים וההחלטות האלה עשויות להתקבל בתרחישים שונים: החל מהמובן אליו כמו הפסקת שימוש בכלים חד פעמיים, ועד החלטות הנוגעות לטכנולוגיה המשפיעות על תצרוכת החשמל וכמות הזיהום שחברה מייצרת בפעילות שלה.
השיקול הסביבתי בקדמת הבמה
אירוספייק (Aerospike), שבסיסה בארה״ב אך מרכז המחקר והפיתוח שלה בתל אביב, פועלת בתחום מסדי הנתונים (NoSQL Database) ומשרתת מספר נרחב של יוניקורנים כמו איירון סורס, פלייטיקה, אפספלייר, סייבריזן ועוד. הטכנולוגיה הייחודית מאפשרת הפחתה משמעותית בכמות השרתים בהן חברות משתמשות ובעקבות כך הורדה דרמטית של כמות האנרגיה הנדרשת ורמת הזיהום שנוצרת כתוצאה ממנה. ״ב-2021, כאשר סכנות שינויי האקלים ידועות לכל, חברות צריכות להעריך מחדש את מידת היכולת שלהן להשפיע על בזבוז אנרגיה ושמירה על כדור הארץ. מרכזי נתונים רבים אינם יעילים וגורמים לבזבוז אנרגיה ופליטת פחמן גבוהה״, אומר עמי אהרונוביץ׳ GM אירוספייק ישראל. ״אנחנו מסייעים לחברות רבות לצמצם באופן דרמטי את מספר השרתים ובכך מסייעים לחברות אלה לצמצם את גזי הפליטה ולשמור על כדור הארץ. בשיחות עם הלקוחות שלנו מסביב לעולם, ברור כי השיקול הזה משמעותי עבורם. ניקח למשל את פלייטיקה (Playtika), המפעילה פלטפורמת משחקים גלובלית ונדרשת ליכולות מחשוב נרחבות במרכזי נתונים ברחבי העולם, כמו גם שכבת בסיס נתונים המסוגלת להגיב במהירות למיליוני משתמשים, והכל בזמני תגובה של אלפיות שנייה. השימוש שלה במערכת המיוחדת מסייע להפחית משמעותית את כמות השרתים, למעשה מדובר בהפחתה משמעותית של 85% בכמות השרתים. היתרון העיקרי הוא ליהנות מביצועים יציבים וטובים יותר, אולם לא פחות חשוב הפחתה משמעותית של כמות השרתים ושמירה על רמת אנרגיה נמוכה יותר וצמצום הפגיעה בכדור הארץ״, מסביר אהרונוביץ׳. בנוסף, הוא מצביע על מגמה דומה גם בחברות גלובליות. ״לאחרונה אנחנו עובדים עם ענקית הפרסום הדיגיטלי הצרפתית קריטאו (Criteo), וסייענו לחברה לצמצם את כמות השרתים בהן היא משתמשת מ-5,000 ל-600 בלבד. הירידה הדרמטית בשיעור זיהום האוויר הייתה על שולחן המשא ומתן לכל אורך הדרך, שיקול ששיחק תפקיד משמעותי מאוד עבור קריטאו״.
מגמת ההקפדה על איכות הסביבה בהחלטות רכש לא פוסחת גם על החברות התעשייתיות הגדולות ביותר בעולם. ״אנחנו עובדים עם החברות היצרניות הגדולות בעולם, ובהחלט מבחינים בשינוי מהותי בגישה לבריאות הסביבה״, מספר סער יוסקוביץ׳ מנכ״ל אוגורי (Augury), יוניקורן ישראלי שפיתח פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור בריאות מכונה (Machine Health), כאשר בין לקוחות החברה אפשר למנות את הייניקן, קולגייט, פפסיקו, חברת החשמל, כי״ל ועוד. ״לרוב החברות היום יש תוכניות ESG -Environmental, Social, Governance עם מטרות מאוד ברורות לשיפור ה-Carbon footprint שלהן וההשפעה שלהן על הסביבה. אנחנו עוזרים להן להשיג אותן על ידי ייעול המכונות על קו הייצור, כמו גם התפעול והתחזוקה שלהן.
לפי משרד האנרגיה האמריקאי, מעבר לתחזוקה חזויה משפר את היעילות האנרגטית של ציוד ב-20% בקירוב. בנוסף לכך, ניתן להוריד את כמות הזיהום באמצעות ביטול פעולות תחזוקה מסוימות והורדת כמות חלקי החילוף שנזרקים. לדוגמה,״ הוא מוסיף, ״כיום מחליפים את השמן, או את הרצועות כל רבעון על בסיס הוראות יצרן, ללא קשר למצב האמיתי של המכונה. במעבר לתחזוקה חכמה ניתן להחליף רק כשבאמת צריך. יתרה מכך, על ידי ייעול של קווי ייצור קיימים, ניתן לחסוך בניה של מפעלים שלמים. באחד מיצרני הבטון הגדולים בעולם, אוגורי הגדילה את תפוקת הייצור בכך שייעלה את הקווים הקיימים, בסדר גודל של שני מפעלים שלמים. היצרן יכול להנות מהתפוקה תוך הימנעות מעלויות הבניה, והנזק הסביבתי שבניית שני מפעלים תגרום״.
גם בחברת סקייאיקס (SkyX), חברת הייטק בעלת טכנולוגיה מבוססת רחפנים היודעים לזהות בעיות בצנרת הנפט במקומות שלא ניתן להגיע אליהם ברחבי העולם, מספרים כי כיום הם מבינים שיש לפעילות שלהם השלכות סביבתיות. בין אם מדובר בפיתוח התוכנה שלהם המפתחת כלים אוטונומיים בלתי מאוישים אשר סורקים שטחים, או ברכישת מוצרים עבור הרחפנים, החברה בוחרת מוצרים המותירים חותם סביבתי נמוך. כחברה ישראלית שעובדת בארה״ב, בחברה מוסיפים כי על אף שההתמודדות עם משבר האקלים היא משימה בינלאומית, גם חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים יכולים לקחת חלק, על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה שלנו או להפחית את הזיהום הסביבתי שנוצר כתוצאה מפעילות, דבר שיצור בתקווה אפקט מצטבר.
נראה אם כן שהמודעות לשיקול הסביבתי נמצאת במגמת עלייה, הגם שאינו השיקול המוביל והמכריע. השיח הציבורי, הקולות שעולים מתוך החברות עצמן דרך העובדים, מדיניות ה-ESG שהפכה למדד מכריע בטח עבור חברות ציבוריות, מובילים למתן משמעות ניכרת להשלכות הסביבתיות של פעולות הרכש של חברות. גם חברות המבינות כי המוצרים שלהן מספקים ערך לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור הסביבתי, מדגישות את היתרון הזה בהצעה שלהן אל מול הלקוחות. כלומר, ההשפעה מחלחלת גם למאמצים השיווקיים של חברות מלכתחילה ולא רק כאפקט חיובי המגיע בדיעבד לאחר מעשה.
משבר האקלים בראש סדר היום
ראש עיריית הובוקן, מר ראבי ס.באלה שהכריז על השקת תכנית עירונית שנתית עם פלטפורמת הבטחון האקלימי מסביר שהכלים החדשים יעצימו את החוסן העירוני בעת ההתמודדות עם אתגרי האקלים ויעניק לעירייה מידע השוואתי מקיף ומדוייק להיסטוריה של מזג האויר באזור ויחשוף מגמות שינוי במזג האוויר.
”זה הכרחי שהעיר הובוקן תמשיך במדיניות פרו-אקטיבית בכל הנוגע להערכות לקראת אירועים של מזג אוויר קיצוני, ככל שאנו חוזים בעליה בעוצמה ובדחיפות הסערות איתן אנו מתמודדים,“ אמר ראש העיר באלה.
”זוהי העת לשיתופי פעולה, מודלים עסקיים מבוססים קיימות הם אלה שיובילו את הדרך אל העתיד,“ אמרה מוריאל לוטן, מייסדת ובעלים של חברת MILE, ומי שעמלה על החיבור ההיסטורי בין הגופים. ”אנו נדרשים עתה ליצירת תשתית המאפשרת חיבורים בין תעשיות שלא תקשרו זו עם זו בעבר, חיבורים חסרי גבולות מסורתיים, שיאפשרו לממשלות להיות שחקניות מעצבות סביב שולחן היזמות העסקית. הן לא יהיו אמונות רק על יישום הטכנולוגיות, הן גם יידעו להגדיר את האתגרים. אני מאמינה שהסכם זה הינו קצה קצהו של קרחון אדיר של שילוב הזרועות בין זירת הטכנולוגיה האקלימית הישראלית לבין שותפים בינלאומיים מהמגזר הפרטי והציבורי. פירות שיתופי הפעולה הללו יגדירו מחדש את הפתרונות למשבר האקלים, בהתבוננות של 180 מעלות״.
בחודש פברואר הקרוב יתקיים כנס ייחודי תחת השם Climate 180, אשר שם למטרה יצירת חיבורים נוספים מסוג זה, בין יזמי טכנולוגיית אנרגיה ואקלים מישראל לבין רשויות ממשלתיות, משקיעים וקרנות. הכנס יתקיים בניו-ג‘רזי.
