דבר העורך
שלום רב,
שמי יואב איתמר, אני נשוי לדנה ואב לאופק.
אני עורך ומתרגם, משורר ומחזאי. אני מודה לרות ארטמן ולקרי רובינשטיין שבחרו בי להמשיך את השושלת כעורך המדור.
במדור אשלב לסירוגין בין שירה מקורית סביב נושא שעליו נעדכן מראש לאנתולוגיות קטנות מספרי שירה קיימים.
השבוע נתמקד ב״התחלה או דרך״.
בשבועות הבאים נעסוק בהתמודדות עם המציאות ופלאי הטכנולוגיה.
אשמח לקבל מכם שירה, פרוזה קטנה, תרגומים לעברית וחיבורים, שאינם עולים באף אחת מקטגוריות אלה, בהיקף של עד 500 מילה.
אני מזמין אתכם לכתוב לי ל-yoitamar@gmail.com
בכל שאלה, תהיה או התייעצות. אעשה הכל כדי לחזור אליכם בהקדם.
בתודה ובברכה,
יואב
נינה סימון / רגשות – יהודית אוריה
הַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים תָּמִיד מַקְדִּימִים
אוֹתָנוּ
אֲנַחְנוּ כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה
אֲנַחְנוּ הֶעָלֶה הַכִּמְעַט
אַחֲרוֹן
כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר
הוּא כְּבָר מְכֻסֶּה,
מִתְיַתֵּר
עַל יְדֵי הֶעָלֶה הֶחָדָשׁ, הַמְּנַצְנֵץ
מִדִּמְעָה
הַטַּל הָאַחֲרוֹן מְדַבֵּר,
כְּמוֹ נִינָה סִימוֹן
הַכּוֹתֶבֶת וּמוֹחֶקֶת בְּקוֹלָהּ
הָרַבמְמָדִי הַסָּגֹל
הַבוֹהֵק כְּבָר בְּאֹדֶם הָאֵשׁ
הָאִשָּׁה הַזּוֹרֶמֶת כְּלַבָּה
רַבפַּעֲמִית
חַדְפְּעָמִית
וְהָאִשָּׁה כְּבָר נוֹשֶׁקֶת לְפֶחָם
וְהָאִשָּׁה כְּבָר מִתְפַּחֶמֶת כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט הֲפוּכָה
אָדָם מוּל יַם / רענן בן טובים
אָדָם מוּל יָם, וְהַיָּם
אֵינוֹ מָלֵא מִמֶּנּוּ
אָדָם מוּל יָם, וְהָאָדָם
אֵינוֹ יָכוֹל לִבְלֹעַ מְלוֹא הָאֹפֶק
הַגַּלִּים מְתַעְתְּעִים בָּאָדָם.
עֵינָיו תָּרוֹת אַחַר גְּבוּל, אֲבָל אֵין גְּבוּל
בֵּין יַבָּשָׁה לְיַם
פַּעַם יָם גּוֹבֵר, וּפַעַם יַבָּשָׁה
מַסִּיגָה גַּלָּיו מִלִּחוּךְ הֶעָפָר
מֵעָפָר בָּאתָ, וְהַיָּם בְּנַפְשְׁךָ שׁוֹלֵחַ גַּלָּיו
לִכְבּשׁ עוֹלָם, עַד עוֹלָם, עַד שֶׁהַיָּם
יִסּוֹג לְאָחוֹר וּתְגַלֶּה
מָה צוֹפֵן
לְךָ
גּוֹרָלְךָ
אֲבָל,
אָדָם מוּל יָם, וְהַגַּלִּים
בָּאִים וְהוֹלְכִים,
בָּאִים וְהוֹלְכִים,
כָּל הַזְּמַן
ציץ / שולה ברנע
בְּאַדְמַת טְרָשִׁים הֵגִיחַ צִיץ
עַל טַל וְאוֹר גָּאָה,
צָמַח, הֵנֵץ בְּלִבְלוּב רַן עַלִּיז,
עַל פְּרָחָיו רֶמֶשׂ הֶאֱבִיק
עַד כִּי הִרְבָּהוּ לְאֵין הַכֵּר-
לְמַרְבָד סַסְגּוֹנִי נִיחוֹחִי מְפַתֶּה,
חֵרֶף הַצְּחִיחוּת הַמַּצְמִיתָה
וּבְבוֹא הַסְּתָו יִכְמֹשׁ יִיבַשׁ הַמַּרְבָד,
וְעַד הָאָבִיב יָנוּם לוֹ בְּחֵיק הָאֲדָמָה,
וְיִפְרֹץ וְיִשְׂגֶּה מֵחָדָשׁ
וְלֹא יֹאמַר נוֹאָשׁ.
חיים על מאדים / אלפי גלברד
הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה עַל מַאֲדִים
אָמְרָה לַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן עַל מַאֲדִים:
אֲנִי צְרִיכָה קְצָת סְפֵּייס.
וְזֶה לֹא הָיָה מַצְחִיק בִּכְלָל.
הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן עַל מַאֲדִים אָהַב
אֶת הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה עַל מַאֲדִים,
וְלֹא רַק כִּי הָיְתָה
הָאִשָּׁה הַיְּחִידָה עַל מַאֲדִים.
הוּא יָדַע שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹב
אֲבָל גַּם יָדַע כַּמָּה נוֹרָא הַלְּבָד שֶׁמַּרְגִּישִׁים יַחַד.
הַמְּטַפֵּל הַזּוּגִי הָרִאשׁוֹן עַל מַאֲדִים
הָיְתָה תְּלוּלִית חוֹל אֲדומָּה.
הָאִישׁ הָרִאשׁוֹן וְהָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה
יָשְׁבוּ וְשָׁתְקוּ עַד שֶׁכִּמְעַט נִגְמַר הַחַמְצָן.
מִדֵּי פַּעַם דִּבְּרוּ, וְלוּ רַק כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת קַו הַשֶּׁקֶט
שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאֵינְסוֹף לְאֵינְסוֹף
בְּכָל הַכִּוּוּנִים שֶׁיָּכְלוּ לִרְאוֹת
דִּבְּרוּ חָזָק
לְהַדְגִּים זֶה לָזֹאת אֶת יְכָלְתָּם לְשַׁנּוֹת אֶת הַבְּרִיאָה
בְּכֹחַ מִלּוֹתֵיהֶם בִּלְבַד
לַעֲצֹר יְקוּם שָׁלֵם שֶׁל שְׁתִיקָה.
גָּלַקְסְיוֹת שְׁלֵמוֹת הִבִּיטוּ
בִּשְׁנֵי כִּתְמֵי חַיִּים שֶׁהִבְהֲבוּ
בְּשׁוּלֵי הַכֹּל
סְּתָו / אסתר דגן קניאל
אוֹרֶזֶת פֵּרוּרֵי שֶׁמֶשׁ
מַקְשִׁיבָה לִלְחִישַׁת נְשִׁירַת הֶעָלִים
מִתְעַטֶּפֶת בְּגַעְגּוּעַ
עוֹד מְעַט בְּרָקִים יוֹרְקִים אֵשׁ
יְזַנְּקוּ מִבֵּין הָעֲנָנִים
יַכּוּ בָּם כְּמוֹ בְּסֶלַע
הָאֲדָמָה תִּפְרַע פִּיהָ
תְּבַקֵּשׁ לְהִתְעַבֵּר
חַיִּים חֲדָשִׁים יִזְרְמוּ
אֶל הַנָּהָר וְהָאָדָם
וְאָנוּ נְבָרֵךְ - מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
הַכֹּל קָרָה / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי
הַכֹּל קָרָה:
מְאֹד הוּמַר: עוֹד
לֹא הֻמְתַּק אוֹ
הוּטַב נֶעֱזַב
לַשָּׁוְא בְּשֶׁמֶשׁ הַכָּזָב.
הַכֹּל קָרָה:
מַה שֶּׁאָז כָּתַבְתִּי
כָּל מַה שֶּׁכָּאַבְתִּי
לֹא יַעֲבֹר:
לֹא יִזְכֹּר.
הַכֹּל קָרָה.
שָׁנִים חָלְפוּ אָפְלוּ:
כֹּה רַבּוֹת וְלֹא הִשְׂכִּילוּ
לְקַצֵּר
אֶת מֶרְחַק הָרָקִיעַ הַמִּצְטַמְרֵר.
הַכֹּל קָרָה
הִזְדַּמֵּר הִזְדַּקֵּן. אַל תִּצְטַעֵר.
בְּחַלּוֹן הַמִּרְפֶּסֶת מְשׁוֹרֵר
עוֹרֵב חָדָשׁ בְּקִנּוֹ
בְּרֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ הַנּוֹשָׁן
בָּעֶרֶב בַּקָּרָה.
כְּשֶׁהֵקַצְתי / יהודה וירצברג ניב
כְּשֶׁהֵקַצְתי הַבֹּקֶר
חַשְׁתִּי שֶׁשְּׁרִירֵי- גַּבִּי
מִתְכַּוְּצִים בְּעָרְפִי
וְלֹא יָכֹלְתִּי
לְהַטּוֹת.
זֶה הָיָה כְּאֵב נוֹרָאִי,
שֶׁלֹּא תֵּדְעִי
מִכְּאֵב שֶׁכְּזֶה.
מֵי-הַמִּקְלַחַת רָכְבוּ
עַל כְּתֵפִי
הַבּוֹעֶרֶת,
מְעַט הַקָּפֶה
שֶׁשָּׁתִיתִי
לִפְנֵי לֶכְתֵּנוּ לִישֹׁן,
עוֹמֵד בִּגְרוֹנִי עֲדַיִן
כְּמוֹ גּוּשׁ.
המתכון לקשר עם אמא / שושנה ויג
אִמִּי עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח בֵּיתָהּ
כְּמוֹ לֹא חָלְפוּ שָׁנִים
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלָהּ וְהוֹרָאוֹתֶיהָ
אֲרוֹנוֹת מִטְבָּח מְצֻפִּים בְּלַק
הַכֹּל מִפַּעַם
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּשֻׁלְחָן קָטָן צָמוּד לַקִּיר
פוֹרְמַיְקָה חוּמָה
וְאִמָּא מַגִּישָׁה לִי אֲרוּחָה
נַעֲרָה אוּלַי כְּבָר אִמָּא בְּעַצְמִי
הִיא שׁוֹלַחַת אֶת כַּף הָאֹכֶל
"תֹּאכְלִי אָסוּר לְהַשְׁאִיר אֹכֶל בְּצַלַּחַת
פֹּה בַּבִּיס הָאַחֲרוֹן טָמוּן כָּל הַטַּעַם "
עִם הַשָּׁנִים אֲנִי עוֹמֶדֶת
פָּחוֹת לְיַד הַכִּירַיִם
כִּי קוֹלָהּ הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ עִם הַשָּׁנִים
אֲנִי מְשַׁחְזֶרֶת מַתְכּוֹנִים
וְתָמִיד הָאֹכֶל שֶׁלָּהּ טָעִים מִשֶּׁלִּי
אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּמִטְבָּח בֵּיתִי
מְשַׁחְזֶרֶת אֶת אֲרוּחַת הַשַּׁבָּת
וְיוֹדַעַת שֶׁאִמָּא הֶאֱמִינָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
הַמִּטְבָּח הוּא הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּהּ
כָּךְ חִנְּכוּ אוֹתָהּ בְּטוּנִיס
למתוח קו / טלי ורסנו-אייסמן
הַלְוַאי וְאֶפְשָׁר הָיָה לִמְתֹּחַ קַו
בֵּין מָה שֶׁעָבַר וּמָה שֶׁאַחַר כָּךְ.
אֲפִלּוּ קַו דַּקִּיק
לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי
יַסְפִּיק.
לִמְתֹּחַ קַו שֶׁיֹּאמַר
זֶהוּ, נִגְמַר.
וִיסַמֵּן הַקַּו שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָדָשׁ מַתְחִיל,
מַמָּשׁ מַמָּשׁ
עַכְשָׁו.
השירה הייתה שבת העולם / בלפור חקק
בַּהַתְחָלָה שֶׁל הָעוֹלָם הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת
בָּאוֹתִיּוֹת הוּא בָּרָא
אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם
וְעַד שֶׁבָּרָא אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם
לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ וְלֹא שִׁירִים
וְלֹא רוּחַ לְכָל הַיְּצוּרִים
בַּהַתְחָלָה שֶׁל עוֹלָמִי
הָיוּ שְׂפָתַי גֶּחָלִים
וְהָיִיתִי כְּבַד פֶּה כְּבַד שִׁירוֹת
חִכִּיתִי לִזְמַן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין
כִּי הַתֹּהוּ וָבֹהוּ רָתַח כֻּלּוֹ
מִן הָאוֹתִיּוֹת הַבּוֹעֲרוֹת
שִׁשָּׁה יָמִים הוּא בָּרָא
אֶת יְרִיעוֹת הָרְקִיעִים אֶת דַּפֵּי הָאֲדָמָה
אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאוּ דּוֹמִים לְעִצּוּרִים
אֶת הַמְּאוֹרוֹת שֶׁנֶּאֱפוּ כִּבְצֵקִים שְׂרוּפִים
וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁעָלוּ צֵרוּפִים צֵרוּפִים
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
בָּאוּ לִי הַמִּלִּים מְלוֹא כָּל הַיָּם
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא בָּרָא אֶת הַשִּׁירָה
וְהָיְתָה לִי הַשִּׁירָה שַׁבַּת הָעוֹלָם
וַיְּכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּסְעָרָה אַדִּירָה
נִרְפְּאוּ שְׂפָתַי גַּעְגּוּעִים
כִּי בָאָה לָעוֹלָם הַשִּׁירָה.
ניסן תשע"ב
רעוא דרעוין, פירוש: רצון הרצונות (מארמית)
מקורות:
"באותיות הוא ברא": בעקבות פתיחה לספר היצירה: "בשלושים ושתיים נסיבות פלאות חכמה חקק יה". והרמ"ק כותב: "אותיות שבהן נבראו שמים וארץ וימים" ( הקדמה לספר היצירה).
"היו שפתיי גחלים והייתי כבד פה": בעקבות המדרש על משה בילדותו ( לקח טוב שמות ד', שמות רבא פ"א, כ"ו).
צביה ליטבסקי
מַיִם עֲמוּמִים מְלֹא מַבָּט.
בִּקְנֵה גֹמֶא
עַל פְּנֵיהֶם אֶכְתֹּב.
אֲנִי הַמַּיִם.
אֲנִי הקָנֶה.
הַשִּׁיר.
בלדה על שבע אחיות / ורד נמרוד
אחת
פַּנְקִיסְטִים לֹא נִרְאִים עוֹד בִּרְחוֹבוֹת לוֹנְדוֹן,
פַּרְוָר אַנְגְּלִי מִשְׁתַּקֵּף עַל שִׁמְשַׁת אוֹטוֹבּוּס,
אַבְרֵךְ שָׁחֹר עָבַר בִּרְחוֹב שֶׁבַע אֲחָיוֹת.
בָּתִּים עַגְמוּמִיִּים עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה,
נוֹשְׂאִים שִׁלְטֵי נֵאוֹן צִבְעוֹנִיִּים זוֹלִים,
מַעֲלִימִים אֶת סִימְפְּטוֹם חִוְרוֹן הַגְּוִיּוֹת.
בִּתְחִלַּת הַסְּתָו רוּחַ רְפָאִים פּוֹרַעַת שֵׂעָר שֶׁל בַּחוּרָה,
לֶהָבוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת יַחְזְרוּ לִמְקוֹמָן כְּשֶׁתֵּרָגַע
וְשֶׁקֶט תַּעֲשִׂיָּתִי יַחֲזֹר לְשִׁגְרָה.
שתיים
מֵאָז בִּקּוּר הַמָּהָרִישִׁי בִּשְׁנוֹת הַ–60
עַנְנֵי קְטֹרֶת נִפְלָטִים מֵהָאֲרֻבּוֹת, אוֹפְפִים אֶת רְחוֹבוֹת קַמְדֵן טָאוּן
וּמַטְבִּיעִים אַפְרוּרִיּוּת מְמַסְטֶלֶת עַל חֲזִיתוֹת הַבָּתִּים.
עֲשַׁן קְטֹרֶת מְעֻפָּשׁ טוֹבֵל בַּעֲרָפֶל לוֹנְדוֹנִי מַצְהִיב.
פִּיחַ נִדְבָּק לַחֲרִיצִים וּלְקַצְווֹת לְבֵנִים חוּמוֹת
מִצְטַבֵּר מִזֶּה שָׁנִים בִּבְרֵכוֹת הַמַּרְזְבִים וּמַשְׁחִיר
שִׁנַּיִם שֶׁל קַבְּצָן
יוֹשֵׁב בַּכְּנִיסָה לַתַּחֲנָה.
שלוש
דֶּלֶת הַמָּלוֹן נִפְתַּחַת בִּדְחִיפַת בְּרִיחַ מֻזְהָב
מְחֻבָּר לְמַנְעוּל מְמֻכָּן.
אֵד צַחֲנַת טַחַב מִשְׁתַּלֵּט עַל לוֹבִּי הַכְּנִיסָה
שָׁטִיחַ פִּרְחוֹנִי דָּהוּי עוֹטֵף מַדְרֵגוֹת חוֹרְקוֹת
מוֹבִילוֹת אֶל דֶּלֶת שְׁחוּקָה.
מַנְעוּל מְצֻלָּק מִשְּׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים
צָבוּעַ בְּאִפּוּר דָּבִיק,
פּוֹתֵחַ אֶת חֶדֶר מִסְפַּר שְׁמוֹנֶה.
ארבע
סִמְטָה מֵאֲחוֹרֵי הַמָּלוֹן מוֹבִילָה לְפָּאבּ הַצְּמֵאִים.
זְנַב סוּס מֻשְׁתָּן מִתְנוֹעֵעַ מִצַּד לְצַד
בּוֹקֵעַ מֵרֹאשׁ בְּלוֹנְדִּינִי שֶׁל בָּארְמֶנִית שָׁטֶנִית
מַפְנָה מַבָּט לְעֵבֶר בֶּרֶז.
זֶרֶם צָהֹב קוֹלֵחַ זוֹרֵם אֶל תּוֹךְ כּוֹס מְיֻזַּעַת
פּוֹלֶטֶת קֶצֶף לָבָן אֶל תּוֹךְ פִּיּוֹת שֶׁל מְשַׁלְּמִים.
הַצְּמֵאִים יְרַוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם
וְיַחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲבֵרִים.
הִיא תַּעֲשֶׂה זֹאת מִדֵּי יוֹם
עַד שֶׁתִּתְפּוֹצֵץ.
חמש
תַּיֶּרֶת אַסְיָתִית גּוֹרֶרֶת מִזְוָדָה עִם אַרְבָּעָה גַּלְגַּלִּים
מְשׂוֹחַחַת בַּפָּאבּ עִם צָמֵא אַנְגְּלִי.
שְׁנֵיהֶם לוֹבְשִׁים חֲלִיפוֹת שְׁחֹרוֹת מְחֻיָּטוֹת,
כּוֹכָב מְנַצְנֵץ מַבְזִיק בִּקְצֵה כּוֹס זְכוּכִית.
כַּנְפֵי הַמִּקְטֹרֶן נִפְתָּחוֹת לְהַמְרָאָה,
קַצְווֹת חֲצָאִית מִתְכַּוְנְנוֹת לְהִתְרַסְּקוּת.
שש
חֲבֵרָה פָּגְשָׁה פַּעַם אֶת גִּבּוֹר מַעֲמַד הַפּוֹעֲלִים.
כְּשֶׁלִּוָּה אוֹתָהּ לְתַחֲנַת בְּרִיקְסְטוֹן
הֶחְלִיט לְהַזְרִיק לָהּ חֹמֶר לֹא יָדוּעַ
בְּאֶמְצָעוּת הַצְמָדַת קְצוֹת זִיפִים הִיפְּסְטֵרִיִּים
לְלֶחְיָהּ הַשְּׂמָאלִית.
מִיָּד הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא מִתְמַכֶּרֶת,
רֵיחַ שֶׁל גְּרִיז שָׁחֹר וְאֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל מְעֻכָּל
חָדְרוּ לַחֲלַל הַקְּרוֹנוֹת
וְעָלוּ לָהּ לָרֹאשׁ
דֶּרֶךְ דְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת וְנִסְגָּרוֹת.
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַזֻּהֲמָה הַזֹּאת", אָמְרָה,
כְּשֶׁהִיא מַקִּישָׁה עַל לַחְצָנֵי מַכְשִׁיר טֶלֶפוֹן קַוִּי
הַמַּשְׁמִיעִים צְלִילִים אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים בְּתָוִים שׁוֹנִים,
וְהַשִּׂיחָה אַף פַּעַם לֹא נֶעֶנְתָה.
שבע
כִּסּוּי מִטָּה מַחֲלִיא הִתְכַּוֵּן לְהַטְבִּיעַ אֶת גּוּפָהּ בְּמִטָּה מֻצַּעַת
תִּקְרַת גַּג אֲלַכְסוֹנִי אִיְּמָה לְהִסָּגֵר עַל פָּנֶיהָ.
"לֹא!" קָרְאָה "אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵךְ לָמוּת עַכְשָׁו!"
"הֲרֵי שִׁלַּמְתְּ הַכֹּל מֵרֹאשׁ!" הוֹסִיפָה
מָחָר יֵשׁ טִיסָה
מָחָר יֵשׁ סִיטָה
מָחָר יֵשׁ סְטִיָּה
מָחָר יֵשׁ סְרִיטָה
מָחָר יֵשׁ סְתִירָה.
מערכת יחסים: התחלת הסוף / ערן צלגוב
כָּךְ, בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט
חָדַרְנוּ לְעֵדֶן. אֲפִלּוּ
הָאֱלֹהִים לֹא הִבְחִין
בָּנוּ. הֶעָלִים שֶׁעָלַיִךְ,
הֶעָלִים שֶׁעָלַי, אַחַר-כָּךְ
שַׁלֶּכֶת וּבְעִירָה. כְּשֶׁאָסַפְנוּ
אֶת הַפֵּרוֹת הָאֲסוּרִים
אָמַרְתְּ לִי פִּתְאוֹם: אַתָּה בּוֹכֶה.
זֶה עוֹנָתִי, שִׁקַּרְתִּי
וּמַשֶּׁהוּ הֵחֵל זָז בֵּין הָעֵצִים.
פֹּה עוֹבֵר הַלַּיְלָה / אדית קובנסקי
פֹּה עוֹבֵר הַלַּיְלָה
וּבְצִלּוֹ אֲנִי עוֹבֶרֶת חָפְשִׁית
לְגַמְרֵי
וּבַבֹּקֶר אֲנִי קָמָה
וְהוֹלֶכֶת וּמַמְצִיאָה אֶת עַצְמִי
מֵרֹב כָּל הַבְּדִידוּת.
וַאֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
כְּמוֹ בַּתַּצְלוּם שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ
שֶׁאִישׁ אֶחָד צִלֵּם
בְּעַרְפִלִּיּוּת הַסְּתָו.
וְהַנּוֹף הַזֶּה מִשְׁתַּנֶּה כָּל פַּעַם
אֲבָל הַנּוֹף שֶׁלִּי בִּפְנִים נִשְׁאָר כָּזֶה
כָּל הַזְּמַן.
וְזֶה נַעֲשָׂה כְּמוֹ צִיּוּר כָּחֹל
נְטוּל זְמַן
וּנְטוּל מִלִּים
וַאֲנוֹנִימִי
וְשָׁקֵט.
מסלול / ענת קוריאל
שִׂיחוֹתַי עִם הֶעָבָר,
הִתְעַמְּקוּתִי בַּנִּמְשָׁלִים
הֵן מִפְתָּן לַהֲוָיָתִי.
מִבַּעֲדוֹ - הַתְחָלָה
שֶׁאֵינָהּ מְחַפָּה עַל פַּחַד.
הִנֵּה אֲנִי עוֹבֶרֶת בַּסַּף.
מִבְּלִי לְחַטֵּט
בְּפִנּוֹת חֲשׁוּכוֹת
בַּסְּבַךְ,
אֲנִי מִתְקַדֶּמֶת בִּפְסִיעוֹת
יְשָׁרוֹת וּבְטוּחוֹת.
מִפַּעַם לְפַעַם קוֹל נִשְׁמָע מִקִּדְמַת הַדֶּרֶךְ
רֶגַע מִתְעַרְעֶרֶת מִן הַהֵד,
מְנַסָּה לִשְׁלֹט בְּרוּחִי.
בוקר טוב הוא בוקר נסלח / גד קינר קיסינגר
בֹּקֶר טוֹב הוּא בֹּקֶר נִסְלַח.
אֲנַחְנוּ מְגִיחִים מֵהֲרִיסוֹת חֲלוֹמֵנוּ.
שְׁמוּרוֹתֵינוּ דְּבוּקוֹת בַּאֲבַק סִיּוּטִים. בֹּקֶר טוֹב
אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לַנִּצּוֹלִים הָאֲחֵרִים. בֹּקֶר טוֹב.
וּמַשְׁבִּיעִים אֶת הַבֹּקֶר בְּהַטְעָמַת הַ"טוֹב"
כִּמְטַפְּלֵי אֱלִיל בְּהִיפְּנוֹזָה שֶׁאֵינָם מוּכָנִים לְוַתֵּר
וּמִצְטָרְפִים לְמַקְהֵלַת מְעוֹדְדֵי הַבְּרִיזָה הַנְּעִימָה
בְּדַלּוּתָהּ הַכּוֹשֶׁלֶת מֵעָנָף לְעָנָף בְּטִפּוּל פִיזְיוֹתֶרָפִּי
רִאשׁוֹן שֶׁל מֻכֶּה שָׁבָץ שְׁאוֹנוֹ לֹא עוֹמֵד לוֹ בַּהִתְמוֹדְדוּת
עִם יְפִי הַתֵּבֵל וּנְדִיבוּתָהּ הַנּוֹאֶשֶׁת.
הוֹ עוֹלַם עוֹלָם. מָאמָא תֶּרֶזָה הַמְּנִיחָה עַל פְּחָדֵינוּ
אֶת רְטִיּוֹת יְלָדֵינוּ הַמְּתוּקִים
כְּעֶזְרָה רִאשׁוֹנָה בְּטֶרֶם יְפַנּוּ אוֹתָנוּ
לַמִּשְׂרָדִים וְלַמִּפְעָלִים
וְלִשְׁאַר מַחְלָקוֹת חֲלִיפִיּוֹת שֶׁל טִפּוּל
נִמְרָץ
כִּי בָּתֵּי הַחוֹלִים מְלֵאִים.
בֹּקֶר טוֹב הוּא בֹּקֶר נִסְלַח.
נולדתי מתוך חלום / ברכה רוזנפלד
נוֹלַדְתִּי מִתּוֹךְ חֲלוֹמַם
שֶׁל שְׁנֵי צְעִירִים יְתוֹמִים
נֶעֱזָבִים מֵעַם
מֻפְקָרִים מֵאֱלֹהִים
חֲלוֹם נְבוִּאי אָמַר אֲבִי
חֲלוֹם נְבוּאִי אָמְרָה אִמִּי
עַכְשָו
נֶטֵל הַהוֹכָחָה
עָלַי
כָּבֵד מִנְשׂוא
אֲנִי מְגַלְגֶּלֶת אוֹתוֹ
עַל רֹאשׁ יְלָדַי
שׁוֹכַחַת לְמִי נִתְנָה
הַנְּבוּאָה
(מתוך "צלו של בית" בהוצאת ספרא)
***
תרגום
ולדימיר קירילוב
(1890 – 1937)
אָנוּ
אָנוּ גֵּיסוֹת הֶעָמָל - עֲצוּמִים, אַמִּיצִים, אַדִּירִים,
מְנַצְּחִים בַּיָּם וּבָאָרֶץ, אֶת הַכֹּל גְּבוּרָתֵנוּ כּוֹבֶשֶׁת.
בִּשְׁמָשׁוֹת מְלָאכוּתִיִּים נַדְלִיק אֶת כָּל הֶעָרִים,
שְׂרֵפַת מְרִידוֹת אֵימִים בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ רוֹגֶשֶׁת.
סוֹעֵר וְשוֹרֵר בְּכֻלָּנוּ שִׁכָּרוֹן לוֹהֵט וְגוֹאֵל;
אָז מָה אִם יַגִּידוּ: "אַתֶּם אֶת הַיֹּפִי רוֹצְחִים!",
לְשֵׁם יוֹם הַמָּחָר שֶׁלָּנוּ - נִשְׂרֹף אֶת רְפָאֵל,
נַהֲרֹס מוּזֵאוֹנִים, נַחְנֹק אָמָּנוּת כְּמוֹ פְּרָחִים.
פָּרַקְנוּ אֶת עֹל הֶעָבָר כְּנֵטֶל מַשְׁפִּיל וּמַכְבִּיד,
נִתְכַּחֵשׁ לוֹ וְנִשְׁכַּחְנוּ, לֹא יַפְחִיד אוֹתָנוּ צִלּוֹ.
בְּנוֹת חֵן בהאר זְרִיחַת מַלְכוּת הֶעָתִיד
תִּהְיֶינָה יָפוֹת אֲפִלּוּ מִוֶּנוּס מְמִילוֹ.
אָזְלוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינֵינוּ, מֵתָה חִבָּה רַחוּמָה,
בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ אֵין זֵכֶר לַפְּרִיחָה, לְרֵיחָהּ הַנָּעִים.
דִּינָמִיט וְקִיטוֹר אָהַבְנוּ עַל כּוֹחָם רַב הָעָצְמָה,
אָהַבְנוּ אֶת הַצְּפִירוֹת, אֶת גַּלְגַּלֵּי הַפְּלָדָה הַנָּעִים.
קַלְּלוּ, פַּיְטָנִים-אֶסְתֶּטִיִּים, אַתְּ בּוֹא חַם הֶחָדָשׁ,
נָשְׁקוּ לְשִׁבְרֵי הֶעָבָר, הַמּוּטָל לְרַגְלֵינוּ לָעַד.
רָחֲצוּ בַּדְּמָעוֹת אֶת אַבְנֵי חֻרְבַּת הַמִּקְדָּשׁ,
בְּנֵי חוֹרִין נוֹעָזִים וְעַזִּים, לָנוּ יֹפִי אַחֵר נוֹעָד.
חֲפָצִים כָּל שֶׁרִירֵינוּ עֲבוֹדָה אַדִּירָה וְגוֹאֶלֶת,
צִירֵי יְצִירָה מְיַסְּרִים דּוֹלְקִים, לוֹהֲטִים בֶּחָזֶה.
נְמַלֵּא אֶת יַעֲרוֹת הַדְּבַשׁ לְעוֹלָם בְּנֹפֶת פֶּלֶא
דֶּרֶךְ שׁוֹנֶה, שְׁטוּפַת אוֹר, נִמְצָא לָעוֹלָם הַזֶּה.
רַק אֶת שִׁכְרוֹן הַחַיִּים נִשְׁמָתֵנוּ אוֹהֶבֶת
עֹז רוּחֵנוּ גָּבַר, בִּקְרָבוֹת רַבִּים הִתְחַשֵּׁל.
כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ בַּכֹּל - אוֹר, וְאָנוּ - שַׁלְהֶבֶת,
לְעַצְמֵנוּ אֲנַחְנוּ - הַחֹק, הַשּׁוֹפֵט וְהָאֵל.
1917
תרגום מרוסית: אנטון פפרני
ולדימיר קירילוב היה משורר-איכר סובייטי שהוצא להורג בעקבות הטיהור הגדול של 1937. שמו נוקה ב-1957.
