רגע לפני סוף שנת 2021 כבר אפשר להודות שמה שבהתחלה נתפס כבלבול של כוח העבודה הפך לטרנד של ממש ועובדים עוזבים את עבודתם בהמוניהם.
באוקטובר, 4.1 מיליון עובדים בארה"ב עזבו את עבודתם. זה אמנם ירד משיא של 4.4 מיליון שעזבו את כוח העבודה בחודש הקודם ( כ–3% מכוח העבודה בארה"ב) ו-4.3 מיליון באוגוסט. אבל עדיין גבוה יותר מכל חודש עד יולי השנה, על פי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה.
סקר שנערך על ידי אתר חיפוש העבודה Joblist בקרב 26,000 עובדים וחלק ממצאיו מתפרסמים בימים אלו הראה כי 22% מכלל מחפשי העבודה דיווחו על התפטרות מעבודתם הקודמת השנה, ו-73% מהעובדים המועסקים כיום הודו שהם חושבים באופן פעיל לעזוב את עבודתם.
ההתפטרות הגדולה, The Great Resignation (מושג שכלכלנים טבעו) משקפת כנראה חוסר שביעות רצון עמוק ממצבי העסקה קודמים. המגיפה הגלובלית המתמשכת אפשרה לעובדים לחשוב מחדש על הקריירה שלהם, על איזון בין עבודה לחיים״, יעדים ארוכי טווח ותנאי עבודה.
על פי הסקר, כמה מהסיבות העיקריות לכך שעובדים עזבו את מקום עבודתם השנה היו חוסר שביעות רצון מהאופן שבו המעסיק שלהם התייחס אליהם במהלך המגיפה (19%), שכר נמוך או היעדר הטבות (17%) והיעדר איזון בין עבודה לחיים (13%).
עובדים בשנות ה-20 לחייהם נוטים להרגיש בטוחים יותר להתפטר מאשר בני נוער ולחילופין עובדים מבוגרים יותר, לפי הסקר. למעשה, כשליש מן העובדים בשנות ה-20 לחייהם עזבו את עבודתם הקודמת, לעומת 20% בלבד מקרב בני 50 ומעלה. לא היה הבדל בשיעורי ההתפטרות לפי קווים מגדריים.
תוצאות הסקר המלאות יתפרסמו בינואר, אך נתונים ראשוניים חושפים כי 61% מכלל מחפשי העבודה מעוניינים בהזדמנויות עבודה מרחוק לשנת 2022. מבין העובדים שעובדים כעת מהבית (לפחות חלק מהזמן), 45% טוענים כי לבטח היו מתפטרים אם המעסיק שלהם יחייב עבודה במשרה מלאה מהמשרד בשנת 2022.
מכיוון שרמת ההתפטרות הגבוהה צפויה להימשך גם בשנת 2022, יצירת סביבת מקום עבודה מזמינה ונוחה, הן מרחוק והן באופן אישי, תהיה כנראה המפתח לשימור עובדים. ״התופעה הזו קיימת ואמיתית ובעייני נובעת משתי סיבות עיקריות״, טוענת תמי גולן, Chief People Officer של חברת Bizzabo. ״ראשית, העולם נמצא כעת במצב של פוסט טראומה ממגפת הקורונה. לאורך ימי המגפה וכל השינויים בעקבותיה, עובדים שאלו את עצמם שאלות בנוגע למקום בו הם נמצאים, כמה טוב להם בו וכמה הם מסופקים. הם שינו את אורך חייהם, הבינו שלא הכל זה עבודה ושילבו את הבית יותר ויותר עם הקריירה. חלק גדול מבין אותם עובדים שתהו האם בחרו בקריירה הנכונה עבורם, החליטו לחשב מסלול מחדש לאחר הטלטלה שעברו בשנתיים האלו״,מ סבירה גולן. ״שנית, מצב השוק מהווה קרקע פורייה להתפטרויות העובדים. הדינמיקה בשוק נוצצת ודרמטית, אנשים מתפתים להצעות מבחוץ כי מרגישים שיש להם מחויבות לנצל את התקופה הנוכחית בה המשכורות הגיעו לגבהים אחרים. המשכורות שחברות מתחרות מציעות יכולות גם להגיע לכפול מהשכר הנוכחי של עובד. הייאוש לידיים עובדות מביא חברות להציע שכר שעולה לעיתים ב-100 אחוז מהשכר הקיים. ״אנחנו למשל, קיבלנו החלטה בתחילת המגפה, להישאר נאמנים למי שאנחנו. לא לקחת חלק בשיגעון ולהקפיץ משכורות לשמיים על מנת לגייס עובדים. אנחנו לא מתפשרים על רמת העובדים ושומרים על תהליך הגיוס יסודי ומותאם לערכי החברה ולכן משימת הגיוס הייתה השנה קשה מתמיד, ועם זאת, הצלחנו לגייס מעל 200 עובדים בשנת 2021״.
חברת ביזאבו עברה שבועות קשים בשיא הקורונה כאשר פיטרה כרבע מעובדי החברה. למרות זאת, החברה עשתה שינויים והתאמות למציאות החדשה, עברה לעולמות וירטואליים וגדלה ב-110% בסך העובדים, תוך כדי רכישת ארבע חברות שונות מרחבי העולם בפחות מחצי שנה.
על פי מחקר שפורסם בנובמבר על ידי IDC, עד שנת 2023, טרנספורמציה דיגיטלית (DX) ותנודתיות עסקית יניעו 70% מהארגונים והעסקים בעולם להציע מודלים של עבודה מרחוק, הגדרה מחדש של תהליכי עבודה והפעלת מאגרי כשרונות מגוונים. עד 2024, 70% מהעסקים הארגוניים ישקיעו רבות בכל מה שקשור בגיוון, שוויון והכלה, כלים ובהשוואה להגדרת אסטרטגיות גיוס והון אנושי.
זה הופך קריטי במיוחד כאשר העולם מסתגל למציאות עבודה היברידית חדשה המסירה חלק מהמגבלות הגיאוגרפיות על כישרון, מה שמוביל לתחרות מוגברת.
מחקרים מראים שחווית עובד משופרת תורמת לחוויית לקוח טובה יותר. על פי המחקר של IDC נראה שעובדים מאושרים ומעורבים יותר מתורגמים לחוויית לקוח טובה יותר, שביעות רצון גבוהה יותר של לקוחות והכנסות גבוהות יותר. למעשה, 62% טענו כי קיים קשר סיבתי מוגדר בין חווית העובד לחווית הלקוח וכי ההשפעה הייתה "גדולה" או "משמעותית" וניתנת למדידה. יותר ממחצית (58%) ציינו ששביעות רצון הלקוחות היא מדד מרכזי בהערכת תפוקת העובדים.
המחקר מונה כמה מהגורמים החשובים המשפיעים על חווית העובד:
- שקיפות, אמון ותקשורת מול מעסיקים
- זמינות של סביבת עבודה משותפת עם חוויות דיגיטליות המוטבעות בזרימת העבודה
- תרבות ארגונית של שייכות והכלה
- הקשבה, מעורבות והכרה של העובדים מההנהלה ומעמיתים
- אפשרויות פיתוח קריירה ושיפור מיומנויות
- אחריות חברתית תאגידית
- טכנולוגיה מתקדמת להשקעה בסביבות עבודה היברידיות
"זה נשמע בנאלי, אבל הדבר הבסיסי ביותר שצריך לעשות במטרה לשמור על העובדים הקיימים היא לראות אותם, קודם כול ברמה האנושית, בצרכים שלהם, ביכולת ההתפתחות שלהם ובניהול הקריירה שלהם״, מסבירה דנה אסא פישר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת BigID. ״הדרך שלנו לעשות זאת היא דרך איתור פתרונות שונים לאנשים שונים והוצאתם לפועל. יש לנו למשל, תהליכים פנימיים של ניוד עובדי, כל ראשי הצוותים שלנו התחילו כמפתחים בחברה ותמיד נעדיף לקדם מבפנים לפני שנגייס מבחוץ״, היא מצהירה. ״בנוסף לכך, לעובדים שלנו ניתנת האפשרות לעבור לצוות אחר, כך מקבלים מנהל חדש, צוות חדש ופיתוח חלק אחר במוצר עם אתגרים אחרים וזה שווה ערך להתחלת עבודה במקום חדש״.
פישר מתארת גם את הגמישות שמאמצים מקומות עבודה: "מעסיקים צריכים להבין הוא שהקורונה חוללה מהפכה בעולם העבודה, רוב העובדים רוצים את האפשרות לבחור אם לעבוד מהבית או מהמשרד, בתקופה הנוכחית שבה ההייטק נמצא בתחרות מאוד קשה על עובדים ומתוך הבנה שגמישות היא שם המשחק, אנחנו מאפשרים גמישות מירבית בשעות ובימי ההגעה למשרד״.
בחברת ZoomInfo, המספקת פלטפורמת B2B למכירות ומעסיקה למעלה מ- 2,000 עובדים רק בארה"ב מפקפקים מעט במה שמכונה ״ההתפטרות הגדולה״: "אנחנו לא בטוחים שמדובר באמת בגל התפטרויות. מניסיוננו, ברוב במקרים, העובדים שעוזבים, עושים זאת מכיוון שככל הנראה הם לא התאימו לתרבות הארגונית בחברה. כן, השוק תחרותי, אבל אנחנו מצליחים לאייש את המשרות הפנויות שלנו. מה שכן, החלק הכי מאתגר הוא לגייס עובדים בקצב שבו נפתחות משרות פנויות. מבחינת שימור עובדים, הכנו מעטפת תומכת מושקעת לשימור עובדים. המעטפת כוללת אופציות והשקעה ארוכת טווח בעובדים ובחווית ההעסקה שלהם״.
נראה, כי המשבר הגדול בארה"ב נותן את אותותיו גם בארץ, בעיקר כאומת הסטארטאפ התוססת שהיא. בישראל מתלוננים המעסיקים על מחסור בעובדים. זה קורה בתחומים מגוונים: במערכת החינוך, בתעשיית התיירות, בהיי־טק, בתחבורה הציבורית, בענף הקמעונאות ועוד. ניר גולדשטיין, מנכ״ל ומייסד - שותף בחברת Deeb שיתף בנתונים המפתיעים. ״137,000, זהו המספר האסטרונומי של משרות פנויות שהיו בישראל במהלך חודש ספטמבר האחרון. מספר זה מקבל משמעות גדולה יותר לאחר מבט חטוף בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שמצביע על 170,000 מובטלים ללא הכנסה שהביא לעלייה בהערכות שחלקים מכוח העבודה הישראלי בוחר באבטלה.״ מסבר ניר. ״לראייתי, רבים בשוק העבודה העולמי, והאמריקאי בפרט, טעו להניח שמשבר הקורונה הוא הסיבה שהביאה לחוסר השקט בשוק התעסוקה העולמי בחודשים האחרונים. כיום ניתן להגיד בביטחון: משבר הקורונה ושינוי הרגלי העבודה הוא שכפה על מיליוני עובדים לצד כניסתם של דור העובדים החדש (דור ה-z) למעגל העבודה הביאו להיווצרותו של עולם העבודה החדש המקדש איזון בין חיים לעבודה ומאופיין בצורת עבודה גמישה, מגוונת עם בירוקרטיה מינימלית״.
ההתמקדות המתחדדת בחוויית עובדים משקפת את הדרישה ההולכת וגוברת לעסקים לבחון מחדש את תהליכי ניהול האנשים והמעורבות שלהם. דו"ח של Deloitte מצא כי 54% מהמנהלים מתכננים מחדש תהליכי עבודה המתקדמים קדימה, לעומת 28% בלבד לפני ה-COVID-19. חברות רבות מעריכות מחדש שיטות עבודה מיושנות במאמץ להבין טוב יותר את הביצועים והמעורבות של העובדים שלהן, כמו גם לטפח את ההתפתחות והצמיחה שלהם.
אנשים הם ללא ספק הנכס החשוב ביותר של כל עסק ועל פי כל המחקרים והסקרים שנערכים בימים אלו למכביר, נראה שמנהלים צריכים בשנה הקרובה לתעדף את הנראות לעובדים בהתקדמות הקריירה שלהם, כמו גם לספק את החונכות והכלים שיעזרו להם להתקדם, כדי להבטיח שהם שומרים על הכישרונות והעובדים הטובים והמסורים ביותר שלהם.
