מסביב האנטישמיות שוברת שיאים חדשים, יהודים רבים מצהירים כי הם מנסים לטשטש בימים האחרונים את זהותם היהודית מחשש לפגיעות, יהודים אחרים מנסים להרחיק את עצמם מישראל בתקווה להימנע מפגיעה והמציאות מסביב שבירה מתמיד. על רקע כל אלו, בתגובה לגל התקיפות האנטישמיות כלפי הקהילה הישראלית והיהודית-אמריקאית ברחבי ארה״ב, אשר הוצת מאז החל מבצע ״שומר החומות״ בעזה, ועל מנת לעמוד לצידה של מדינת ישראל במתקפת הדמוניזציה שנמשכת גם אחרי הפסקת האש, אלפים הגיעו השבוע להפגנת תמיכה בישראל וקריאה משותפת נגד הטרור באתר ״גראונד זירו״ במנהטן.
את הפגנת התמיכה תחת הכותרת ״נלחמים על הבית. מאוחדים נגד אנטישמיות והטרור, כאן ושם״, יזם ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC בניו-יורק וב-14 ערים ברחבי ארה״ב בשיתוף עם כ-100 ארגונים יהודיים הצטרפו להובלת המאמץ. הפגנות התמיכה הגיעו גם למיאמי, לוס אנג'לס, אורלנדו, אוסטין, דנבר, יוסטון, קנזס סיטי, טנפליי, וערים רבות אחרות ברחבי אמריקה. ״בחרנו את מרכז הסחר העולמי בניו יורק כי הוא סמל לחוסנה של האומה האמריקאית נגד טרור ושנאה״, קרא שהם ניקולא, מנכ״ל הארגון. ״בכל רחבי ארה״ב ולעיני כל העולם רואים כמה אנחנו מאוחדים כנגד הטרור והאנטישמיות כאן ובישראל״.
אלישע ויזל, בנו של ניצול השואה וזוכה פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז״ל, נאם בהפגנת התמיכה והתייחס לספרו של אביו, ׳יהודי הדממה׳: ״פעם נוספת, רבים מדי מאיתנו הפכו ליהודי הדממה. נאבקנו עבור כל מטרה מלבד עבור עצמנו. היום הוא היום בו אנו מסירים את הדממה ואומרים בקול רם. אנחנו כאן. אנחנו כאן ואנחנו לא הולכים לשום מקום, וגם לא (תודה לאל) מדינת ישראל״.
3 צפייה בגלריה
די לאנטישמיות! הפגנת תמיכה בניו יורק
(צילום: שחר עזרן/ ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית IAC)
שרי סינגר, שנפצעה בפיגוע בקו 14 בירושלים בשנת 2003, ורוס טודמובסקי, שאיבד את אחותו בפיגועי ה-11 בספטמבר היו גם הם בין הנואמים בהפגנת התמיכה בניו יורק: ״אם זה בפריז, לונדון, בריסל, ישראל, ניו-יורק, או בכל מקום אחר בעולם, הטרור לא מפלה. זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן ואני חושבת״, קראה סינגר, ״שאני מדברת בשם כל קורבנות הטרור מרחבי העולם כשאני אומרת אנחנו – כולנו ברחבי העולם – מחויבים להראות שאנחנו לא הולכים לעמוד בצד ולתת לאלו שיש להם ערך קטן לחיי אדם להמשיך לפגוע ולרצוח אנשים חפים מפשע. מתקפה על כל אחד מאיתנו היא מתקפה על כולנו״.
ניו ג׳רזי בכחול לבן
אופירה מור מטנפליי מתארת את ההתרגשות בהפגנת התמיכה שנערכה בעיר: ״צעדתי לכיוון אזור המדשאה בטנפליי בה עומדת להתקיים עצרת הזדהות עם ישראל ונגד האנטישמיות הגואה בעולם ובארצות הברית בפרט. קיפלתי את דגל ישראל והחזקתי את המקל ביד כדי לא למשוך אליי הרבה תשומת לב. בשבועות האחרונים״, היא מתארת, ״יש חשש גובר להסתובב עם סממנים יהודים או ישראלים. ארגון ה-IAC בשיתוף עם ארגונים יהודיים נוספים, הפדרציה היהודית, הג׳יי סי סי של טנפליי, ארגון של רוסים יהודים אמריקאים – COJECO ובתי כנסת מכל הגוונים, כולם לקחו חלק במפגן התמיכה.
מסביב למדשאה הגדולה הציבו גדרות ברזל מקושטות בדגלי ישראל״, מתארת מור. ״בין העצים מתנוססים דגלי ישראל ומיד עולות דמעות מהתרגשות. לא בכל יום אנחנו רואים בעיירה אמריקאית בורגנית דגלי ישראל מתנוססים באמצע העיירה עצמה. שוטרי העיירה מאבטחים את המקום לצד חברת ביטחון בבעלות ישראלית שדאגה לאנשי אבטחה נוספים ומתנדבים נוספים שהגיעו לאבטח. מארגני העצרת דאגו לכך שהאבטחה בעצרת תהיה מקסימלית על מנת שרבים יגיעו ללא חשש״.
מור מספרת שההתרגשות הייתה גדולה: ״אני עומדת משתאה למראה כמות האנשים שמגיעים. כבר בשעות אחה״צ מעל לאלף איש הגיעו לאירוע, ועדיין ממשיכים לזרום עוד ועוד תומכים, נוהרים משתי הכניסות וממלאים את המדשאה (בתום העצרת ראש המשטרה דיווח כי היו מעל 2500 איש). יש תחושה של איחוד ואחווה בין כולם. מגיעים יהודים אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים וישראלים. אנשים נושאים דגלי ישראל, מתעטפים בדגלי כחול לבן וגם דגלי ארצות הברית נישאים באוויר וברקע שירים ישראליים מרימים את מצב הרוח״.
אורלי חן, נציגת ארגון IAC בניו ג'רזי בחרה שלא לעסוק בפוליטיקה ולא בישראלים או פלשתינים. ״היא התמקדה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ובזכותם של יהודים בכל העולם לחיות ללא פחד. שירת המנוני מדינת ארצות הברית ומדינת ישראל נשמעת והמשתתפים שרים בקול רם וגאה״.
הרב דיוויד קירשנר מהקהילה הקונסרבטיבית בעיר מרעיד את הלבבות בנאום נרגש למען העם היהודי. ״הוא מתייחס לגילויי האנטישמיות המרובים בתקופה האחרונה ומדבר על חשיבותה של מדינת ישראל מעבר לפוליטיקה. הוא מדגיש את זכותם של אזרחיה לחיות ללא רקטות מעל ראשיהם. רבי בלוק, מקהילת 'קשר' האורתודוקסית, עולה לבמה ומצטט פסוקים וברכות לשמירת העם היהודי. הרב מילשטיין, מקהילת 'טמפל סיני' הרפורמית חוזר ומדגיש את האנטישמיות הגואה וחיי היהודים שנאלצים לחיות בחשש בשל היותם יהודים.
מור מספרת שאחד הנואמים החשובים ביותר בהפגנת התמיכה בטנפליי היה ירדן אפרים, חייל משוחרר שגדל בארצות הברית, שסיפר על חוויותיו בצבא הישראלי, צבא מוסרי עם ערכים של קדושת החיים וההגנה על העם בישראל.
״אני חיה בארצות הברית 20 שנה״, היא מוסיפה. ״זו הפעם הראשונה בה הרגשתי שהעם היהודי עומד למען עצמו. העם היהודי, על כל גווניו מבין את השותפות הגורלית של כולם כיהודים, וכעת אנחנו עומדים על הזכות שלנו לחיות כיהודים. דברי רבי קירשנר מהדהדים בראשי: יהודים עומדים לצד ארגוני השחורים בארה"ב, Black Lives Matter, יהודים עומדים לצד הקהילה האסייתית שעוברת משבר מאז הקורונה ויהודים כעת עומדים על זכותם גם כן״. לצד אלו, בלטו בהיעדרם נציגי הקהילות השונות: ״חסרים היו לי בעצרת מנהיגים מהקהילות הללו, שלא שלחו נציגים שלהם לתמוך ביהודים, לדבר נגד האנטישמיות הגואה, אבל זה לא שינה את תחושת הסיפוק בסיום העצרת. לא ראינו נוכחות גדולה מהצד הפרו פלסטיני. עמדו שתי נשים עם שלטים אבל המשטרה הרחיקה אותם, הן לא חששו לעמוד מול תומכי העצרת כי ידעו שפנינו לשלום ולא למלחמה ועימותים. הרגשנו כי העצרת מילאה את תפקידה״, היא מסכמת. ״הוכחנו שאנחנו עומדים למען ישראל, מתנגדים לאנטישמיות שרבים קושרים לאירועי הלחימה בישראל, אבל בעצם אלו גילויי אנטישמיות ברורים, שנאת יהודים באשר הם. אנחנו לא נכנע לגילויים הללו ולא נעבור עליהם בשתיקה רועמת״.
