משבר התקציב בסוף 2020 בישראל (או ליתר דיוק, משבר אי-העברת התקציב) לימד את כולנו קלישאה על מדיניות ציבורית, אבל כמו רוב הקלישאות היא נכונה - תקציב הוא סדר עדיפויות. הכסף הוא המשאב המרכזי שבידי הממשלה לקדם את המדיניות שבשמה נבחרה, ולכן, הצעת התקציב של הבית הלבן מהווה אינדיקציה ברורה לכיוון שאליו מתכוון לקחת הנשיא ביידן את ארה"ב.
עד כאן ההשוואות שהרי מדובר במערכות שונות למדי.בשעה שבישראל משרד האוצר הוא האמון על גיבוש תקציב המדינה (באגף התקציבים רב העוצמה), בארה"ב הממונה הממשלתי על התקציב יושב בבית הלבן, וכפוף ישירות לנשיא: "משרד הניהול והתקציב" (OMB). בראשו של המשרד עומדת שלנדה יאנג כממלאת-מקום. במקור מונתה יאנג ע"י ביידן לסגנית ראש ה-OMB. המועמדת המקורית של ביידן לתפקיד "הממונה על התקציבים", נירה טנדן, מי שהייתה ממנסחות חוק הטיפול הנגיש (הידוע בכינויו "אובמה-קר"), ספגה ביקורת מהסנאטור ברני סנדרס (ורמונט) על היותה "לא פרוגרסיבית מספיק", משכה את מועמדותה לאחר שהתעוררה סערה בעקבות ציוצי עבר שלה על פוליטיקאים רפובליקניים, אשר בהם נקטה בלשון חריפה במיוחד (בין היתר: השוותה בין מיץ' מק'קונל ללורד וולדמורט ואמרה ש-"אפילו לערפדים יש יותר לב מטד קרוז").
בפתח ה-Fact Sheet שפרסם הבית הלבן, ביידן מדגיש כי מטרת התקציב היא לא רק להביס את המגפה ולהתניע את הכלכלה, אלא גם לטפל בבעיות היסוד של מבנה הכלכלה בארה"ב: בראשן, אי-שוויון (ובפרט אי-שוויון בין לבנים ולא-לבנים ובין ערים בפריפריה) וכמו כן גם חסמים מבניים למימוש הזדמנויות.
לשם כך, מוכן ביידן להגדיל את הגירעון האמריקאי עוד יותר, וזאת מתוך הנחה כי עם תום המיתון של משבר הקורונה, תחווה ארה"ב צמיחה, ומרבית הכסף שהושקע יוביל משם לצמיחה גדולה עוד יותר.
מדברים במספרים
כשמדברים על התקציב כדי לרדת לשורות הקטנות. הוצאות הממשלה של ארה"ב ב-2022 צפויות לעמוד על 6.011 טריליון (1000 מיליארד דולר), שהן 32.9% מהתוצר (שצפוי לעמוד על 23.5 טריליון דולר). הגרעון האמריקאי צפוי לעמוד על לא פחות מ-1.8 טריליון (7.8% מהתוצר).
בחתך משרדי, כמעט כל משרדי הממשל ייהנו מהגדלת התקציב: כך, משרד החקלאות יתוקצב ב-27.9 מיליארד דולר (עלייה של 16.7% לעומת 2021), משרד המסחר ב-11.5 (עלייה של 29.4%, ייתכן בשל הכוונה להעמיק את הפיקוח על התחרות), משרד החינוך ב-102.8 (עלייה של 29.8%), משרד האנרגיה ב-46.2 (עלייה של 10.4%), משרד הבריאות והרווחה ב-133.7 (עלייה של 23.4%), המשרד להגנת המולדת ב-54.9 (ללא שינוי), משרד הבינוי ב-68.7 (עלייה של 15.2%), משרד הפנים ב-17.4 (עלייה של 16.7%), משרד המשפטים ב-35.3 (עלייה של 5.3%), משרד העבודה ב-14.2 (עלייה של 14%), משרד התחבורה ב-25.7 (עלייה של 14.8%), משרד האוצר ב-15 מיליארד (עלייה של 11.3%) והמשרד לגמלאי צבא ב-113.1 (עלייה של 8.2%). כל אלו, במקביל לתוכניות הענק שביידן מבקש להוביל, "תכנית העבודות" ו-"תכנית המשפחות", שכל אחת מהן מתוקצבת במיליארדים.
משרד החוץ, כולל תכניות סיוע בינ"ל, יתוקצב ב-63.6 מיליארד דולר - זוהי עלייה של 11% לעומת 2021, וכנראה גם כאנטיתזה מובהקת לגישתו של טראמפ אשר ביקש לקצץ במשרדי הממשלה האזרחיים, במיוחד במשרד החוץ אותו תפס כחלק מהביצה הוושינגטונית (ובשיחות סגורות יותר ופחות, כינה אותו ה-deep-state department).
תקציב ההגנה, הסעיף הגדול ביותר בין משרדי הממשל (למעט ההוצאות על ביטוח לאומי) יעמוד על 754 מיליארד דולר ב-2022 (עלייה נומינלית של 19 מיליארד לעומת תקציב 2021 העומד על 735, אך כאחוז מהתוצר - יורד מ-3.3% ל-3.2%). מתוכם, 290 מיליארד דולר יוקצו למבצעים קיימים ומשימות "ביטחון שוטף"; 167 לכוח אדם; 134 להצטיידות ולרכש; 112 למחקר ופיתוח ועוד 12 מיליארד למנהלה ולמשימות מיוחדות.
בחתך זרועי, זרועות הים והאוויר יזכו לתגבור תקציבי משמעותי - התקציבים שלהן יעמדו על 211 מיליארד ו-212 מיליארד (בהתאמה), כאשר עיקר הדגש הוא על פעילות שוטפת בים והצטיידות אווירית (כולל 85 מטוסי F35). כל אחת מהזרועות האלו מהווה כ-28% מסך תקציב ההגנה, בשעה שזרוע היבשה תתפוס "רק" 23% מהתקציב, ובזמן שזרוע הסייבר והחלל, ה-"קטנות" יחסית (10.5 מילארד ו-20 מיליארד, בהתאמה) מתחזקות.
ההיגיון המסדר: נסיגה מהמזרח התיכון מאפשרת קיצוץ במשימות הפעילות השוטף (המרכזית שבהן היא אפגניסטן, שהחייל האמריקאי האחרון אמור לעזוב אותה ב-11 בספטמבר 2021), ומנגד עליית החשיבות של סין מחייבת חיזוק נוכחות במרחב ים סין ומזרח אסיה בכלל.
עוד תכניות בולטות בהצעת התקציב: בתחום החינוך, ביידן מבקש לסבסד חינוך לגיל הרך (3 ו-4) בחסות המדינה, וכן להעלות את שכרם של עובדי חינוך במגזר הציבורי בגילאים האלו ל-15 דולר בשעה. לצד השקעה בהון האנושי, הצעת התקציב מבקשת גם להקצות כ-100 מיליארד דולר לבנייה ושיפוץ של בתי"ס ציבוריים, בדגש על תשתיות בריאותיות.
בתחום התחבורה וכחלק מתוכנית העבודות, הצעת התקציב כוללת גם סלילה של 20,000 מייל של כבישים מהירים, בין-עירוניים ועירוניים, כמו גם שיפוץ 10,000 גשרים קטנים ברחבי ארה"ב, אשר חיוניים לקהילות במרחב הכפרי.
בתחום הבריאות, ביידן מתכוון להקצות לא פחות מ-8.7 מיליארד למרכז לבקרת מחלות (CDC) לפיתוח מנגנוני זיהוי והערכות לקראת מגפות עתידיות; וכן 10.7 מיליארד לתכנית למאבק במגפת האופיואידים, שמוקדם יותר השבוע פורסם כי רק ב-2020 גבתה את חייהם של למעלה מ-90 אלף אמריקאים, ככל הנראה בשל המצוקה הנפשית שגרמה מגפת הקורונה.
ולבסוף, באחד התחומים הנפיצים ביותר בפוליטיקה האמריקאית - נשק - ביידן מתכוון להקצות 2.1 מיליארד דולר בתוכניות חינוך ומניעה לשימוש בכלי נשק, ועוד מיליארד נוספים בתוכניות הממוקדות במניעת אלימות במשפחה. הסעיף האחרון נוגע במיוחד לליבו של ביידן, שכן כסנאטור הוא היה מוביל ה-Violence Against Woman Act, שהקצה תקציבים פדרליים למאבק באלימות במשפחה והטיל הגבלות אוטומטיות על מי שהורשעו בדין.
רותם אורג הוא מייסד הברית הישראלית-דמוקרטית, פרויקט ליצירת מערכת יחסים חדשה בין ישראלים לדמוקרטים בארה"ב והעורך הראשי של וושינגטון אקספרס, בלוג לסיקור וניתוח הפוליטיקה ומדיניות החוץ של ארה"ב.
