צדיק בחייו – צדיק במותו
ביום שבת, ראשית חודש כסלו, כדרכם של צדיקים גדולים, הלך לעולמו הפילנתרופ אדיד בן יוסף זצ"ל. בשנתיים האחרונות התרופפה בריאותו של אדיד ואט אט נחלשו כוחותיו. כל אותו הזמן עטפה אותו משפחתו באהבה רבה. ביום שבת, בדיוק ביום הולדתו העברי, החזיר את נשמתו לבורא, כאשר כל בני משפחתו: הרעיה לידיה, וילדיו, רונית, רני, רוית ורונן עומדים סביב מיטתו.
ביום ראשון, הגיעו מאות לטקס הלוויה המיוחד, שנערך בבית הכנסת "בבילון" בשכונת גרייט נק שבניו יורק, בית הכנסת שהוא נמנה על מייסדיו. רבים ספדו לו וביכו על האבידה הגדולה. בתו הבכורה רונית ניומן, ספדה לו ושזרה סופרלטיבים לאביה המהנדס/קבלן, איש של אהבה וחסד.
אבא יקר שלי, מה אפשר לומר על בחור צנוע שהיה מלח הארץ?" הוא היה חזק ועוצמתי שופע חוכמה והגינות. כמו כל המלכים הגדולים, דוד ושלמה המלך, הוא היה בנאי נלהב ומוכשר. יזם חרוץ עם תואר הנדסי ותעודה. הוא עיצב והנדס מבנים רבים. בין כל המבנים אשר יזם, קידם ובנה בלט במיוחד פרוייקט חייו – בניית המשפחה, כשלצידו רעייתו לידיה שתפקדה כקבלנית ביצוע. היה זה פרוייקט שהתאפיין כגולת הכותרת למפעל חייו. לאט, לאט, ביסודיות הוא בנה לבנה אחר לבנה על בסיס יציב וחזק מספיק כדי להופכו בגאווה לגורד שחקים, מצוייד בתכונות ובערכים חזקים שהנחו את מעשיו, הפלדה שלו הייתה הרצון וההתמדה.
ואלפי הלבנים שנדרשו לבניית גורד השחקים הזה היו ילדיו, בני משפחתו, חבריו, חיילי צה"ל, ואנשים צנועים המייצגים את כל החיים בהם נגע. היצירה שלו התבססה על ערכים לחינוך ועמידה איתנה, כי הוא האמין בהשכלה גבוהה. נאמן למשנתו הוא המשיך לעצב ולשכלל את סיפור חייו. הוא הבין שנתינה ללא ציפייה לתמורה מיידית, מחזירה את התגמולים הגדולים ביותר. הוא בהחלט היה המלך, מלך שלנו, יצר ובנה ממלכה, ואנו מבטיחים שנמשיך את פועלו, ברוח שאיפותיו וחלומותיו".
כל בני המשפחה טסו לישראל עם הארון ללוות את ראש המשפחה למנוחתו האחרונה. ביום שלישי בבוקר הצטרפו אל בני המשפחה מאות בני משפחה, מכרים ומוקירים לבית העלמין "קרית שאול", ללוותו בדרכו האחרונה ולחלוק לו כבוד אחרון.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, המכהן היום כמנכ"ל המרכז הרפואי "ברזילי", ספד לחברו בחום. הוא עמד על תרומתו הגדולה, שהתבצעה בצנעה רבה, על לבו הרחב, על תבונתו יוצאת הדופן והערכים שליוו אותו בדרכו כאיש עם חזון והזדהות עמוקה עם מדינת ישראל.
על תלולית העפר שכסתה את הקבר, נערמו זרי פרחים מארגונים בהם הוא תמך כמו, "אימפקט", "FIDF", "AFMDA", "LTL", בית החולים "ברזילי", "בנק הדם הארצי" ועוד. בתום הלוויה, שבה המשפחה המורחבת לביתם בשכונת גרייט נק שבניו יורק, להשלים את שבעת ימי האבל.
אדיד בן יוסף, היה ציוני בכל רמ"ח איבריו, אשר פעל עוד בהיותו ילד בתנועת המחתרת הציונית בעיראק, בתקופת ה"פרהוד" בשנות ה-40 ועד עלותו ארצה. בישראל השתכנה המשפחה במעברה, שם הוא הכיר את לידיה, שהפכה לאשתו ואם ילדיו שהיתה "עזר כנגדו" ועמדה מאחורי ההצלחה המשפחתית. בישראל, הוא היה קבלן ומהנדס בניין, אשר בנה במשך שנים ברחבי הארץ. בשנת 1977 הוא הגיע לארצות הברית כשבכוונתו לפתח השקעות בתחום הנדל"ן. בד בבד עם פיתוח עסקיו הוא הקפיד יחד עם רעייתו לידיה לגדל את ילדיהם ברוח הציונות, אהבת האדם והמולדת.
במסגרת פעילויותיו הפילנתרופיות, הוא היה ממקימי המרכז היהודי של בית הכנסת "בבילון", בשכונת גרייט נק, שבניו יורק. בשל מעשי הצדקה הרבים, זכה אדיד ז"ל לקבל את אות יקיר הפדרציה הספרדית, באירוע שנערך במלון "וולדורף אסטוריה". הוא היה פעיל בארגון "ידידי צה"ל בארה"ב" ואף ייסד את סניף הארגון בלונג איילנד. קרן התרומות המשפחתית שהוא הקים, מממנת בכל שנה תרומות ל"אימפקט" למען חיילי צה"ל, לארגון "גדולים מהחיים", מד"א וליחידות שונות של צה"ל ובארגונים ומוסדות מתחום הרפואה. בזכות תרומתו הנכבדת, נחנכה בקיץ שחלף מחלקה נוירולוגית, הכוללת יחידה מיוחדת לטיפול בחולי שבץ מוחי, בבית החולים "ברזילי".
בני הזוג בן יוסף, הנחילו את רוח ההתנדבות לילדיהם ובני הדור השני ממשיכים את דרכו, תורמים, פעילים ונמנים על הנהגת ארגון "ידידי צה"ל בארה"ב" – הבן – רני בניו יורק והבת - רונית בפלורידה.
הבן רני: "משפחת בן יוסף, תמשיך בפעילותה העניפה בקהילה, בבחינת צוואה למפעל חיים, שהוריש לנו אבינו, על פי חזונו, בצנעה רבה, וללא כותרות גדולות, נמשיך לעמוד איתנים לצד ישראל, נמשיך לתמוך במערכת הבריאות בארץ, ובפרט במרכז הרפואי "ברזילי", לשיפור תשתיות ולהצלת חיים.
אדיד זצ"ל היה בן 91 במותו. הוא הותיר אחריו צבא שלם של קרובים, מכרים, וחברים, מכל הרבדים, אותם אסף במהלך השנים ואשר נותרו אוהבים ודואבים. חבל על דאבדין ולא משתכחין. ת.נ.צ.ב.ה.
