הקורונה אמנם עדיין שולטת בעולם והניידות שוב עומדת בסימן שאלה, אבל הצורך של ישראל לקרב את יהודי ארה״ב למדינה בשיאו. פרויקט יוצא דופן בניו אינגלנד נרקם לאחרונה במטרה להתמודד עם אילוצי תקופת הקורונה ומסייע לסטודנטים בארה"ב לשמור על קשר קרוב עם ישראל בדרך יצירתית במיוחד. בעידן של אי ודאות, שבו מתבטלים מסעות "תגלית" לארץ וטיסות נדחות על ימין ועל שמאל, הפרויקט מצליח לייצר חיבור חדש עם הסטודנטים האמריקאים באמצעות אמנות ישראלית מקורית ומאפשר לתמוך כלכלית באמנים ישראלים ולהגדיל את החשיפה ליצירתם מעבר לים במהלך התקופה המאתגרת.
בגולת הכותרת של הפרויקט - Israel Art Lending Library - IALL - תגלו את הספרייה האינטראקטיבית הראשונה בארה"ב להשאלה של אמנות ישראלית.
הסטודנטים והסטודנטיות יכולים לשוטט במאגר יצירות וירטואלי שיחשוף אותם לעשרות אמנים ואמניות מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית, כאשר כל יצירה שכזו מלווה בהסבר מעמיק אודות התהליך האמנותי, הסיפורים האישיים של האמנים והאזור הגיאוגרפי בישראל שממנו הגיעו.
בעוד שקמפוסים רבים בארה"ב מתפארים לאורך שנים בספריות אמנות ייחודיות להשאלה, ומסתמכים לרוב על אוסף האמנות הקיים של האוניברסיטאות, עד כה לא הוקמה ספרייה אשר אוצרת אך ורק אמנות מישראל.
מתחברים לישראל דרך האמנות
אתר הספרייה נגיש לכלל קהילת הסטודנטים, יהודים ולא יהודים כאחד. לאחר שבחרו ציור או פסל מישראל שיקשטו את קירות חדרי המעונות שלהם, נערך מפגש פנים אל פנים, המלווה בפעילות הסברתית בין הסטודנטים לבין נציגי הסוכנות היהודית או סניף ארגון הלל באותו קמפוס שבו מושאל הפריט פיזית לשנת הלימודים כולה. על מנת ליצור מחויבות לאמנות שתיתלה על הקיר ולמזער נזק ליצירות, הסטודנטים משלמים סכום סמלי של 5 דולר (מחיר השווה לכוס קפה ומאפה בסטארבקס) עם תחילת ההשאלה בתחילת השנה, ואלו יוחזרו להם עם סיום שנת הלימודים. הם מוזמנים לשוב ולהשאיל את הציורים גם בשנות הלימודים הבאות, אך המנגנון נועד להבטיח תחלופה בין הסטודנטים.
1 צפייה בגלריה
הספרייה האינטראקטיבית הראשונה בארה"ב להשאלה של אמנות ישראלית.
(Israel Art Lending Library - IALL )
בשלב הראשון, נרכשו עבור הפרויקט כ-40 יצירות של אמנים ואמניות מכל גווני החברה הישראלית - אמנים עם מוגבלויות, להט"ביים, ערבים-ישראלים, יוצאי אתיופיה וברית המועצות, עולים חדשים מארה"ב ועוד. האתר הראשון של IALL, שהוגדר כפיילוט, הושק בסתיו 2020 באוניברסיטת נורת'איסטרן על ידי הקונסוליה הישראלית בבוסטון, הארגון הפרו-ישראלי Returning the Sparks וסניף הלל באוניברסיטה, ובשיתוף פעולה עם גופים כמו מסע ישראלי וקאמרה און קמפוס.
ספריית האמנות הישראלית זכתה לחשיפה רחבה וסיקור אוהד בתקשורת המקומית במדינות ניו אינגלנד, שמתאפיינות באווירה ציבורית פרוגרסיבית וליברלית, וגם בחוף המערבי ובתקשורת בישראל. הפרויקט קודם במדיה החברתית כדוגמה לתוכנית הסברה פרו-ישראלית יצירתית, חיובית ובונה.
נראה שכתוצאה מכך, רוב היצירות מישראל כבר נחטפו ונתלו במהלך השנה בחדריהם של יותר מ-30 סטודנטים. נשיא האוניברסיטה ביקר אף הוא בתערוכה והביע עניין ביצירות האמנות מהארץ.
לפי סקר שנערך בקרב הסטודנטים בסיום שנת הפיילוט, ספריית האמנות הובילה למעורבות גבוהה יותר בחייהם היהודיים ובפעילות הפרו-ישראלית, והגבירה משמעותית את השיח סביב הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA).
לדברי הנהלת הלל נורת'איסטרן, סטודנטים רבים שלא היו מעורבים בפעילויות קודם לכן יצרו עמם קשר לראשונה בעקבות ספריית האמנות, השתתפו בפעילויות וחלקם אף הביעו עניין בתרגול השפה העברית. לפי סקר שנערך בקרב משתתפי הפרויקט, כ-30% מהסטודנטים שהשאילו יצירות לא היו מעורבים לפני כן בפעילות של ארגונים יהודיים/ישראליים, 70% לא הכירו את הגדרת ה- IHRA לאנטישמיות, ו-63% אמרו כי תליית יצירות האמנות בביתם חיזקה את זהותם היהודית. 100% ממשתתפי הסקר דיווחו שימשיכו להשתתף במיזם גם בשנה הבאה, ו-50% הביעו עניין ברכישת יצירות האמנות הישראליות שאימצו. בפועל, לפחות ארבעה סטודנטים פנו בבקשה לרכוש את היצירה שתלו על הקיר.
בעקבות ההצלחה והביקוש הרב, הפרויקט הפך מפיילוט למציאות והחל להתרחב במהירות. בסמסטר האביב שחלף, נפתח סניף שני של IALL באוניברסיטת UMASS באמהרסט שבמערב מסצ'וסטס, מוסד חינוכי בגודל של עיר בישראל עם קרוב ל-30 אלף סטודנטים. ספרייה זו כוללת למעלה מ-30 ציורים, פסלים ופרטי רקמה חדשים של אמנים ואמניות מישראל.
הזרוע עוד נטויה
אחרי ההצלחה, נראה שהפעילות מתרחבת ובשנה הקרובה אמורים להיפתח לפחות שני סניפים חדשים של הספרייה באוניברסיטאות וקולג'ים ברחבי ניו אינגלנד, בתמיכת הקונסוליה של ישראל בבוסטון, כך שתיווצר רשת של ספריות שיוכלו לקיים החלפה תקופתית. הפרויקט מעורר עניין גם בנציגויות שונות של ישראל בעולם, שבודקות אפשרות ליישום הפרויקט בתחום שיפוטן. גם נציגי הסוכנות וסניפי הלל בתוך ארה"ב ומחוצה לה התעניינו בהקמת ספריית אמנות וירטואלית, והתקבלו, כך לדברי הקונסוליה בבוסטון, פניות מארגונים פילנתרופיים להרחבת הקונספט מחוץ לגבולות האקדמיה.
"אנחנו גאים להוביל את הספרייה הראשונה להשאלת אמנות ישראלית בארה"ב", אומר מירון ראובן, קונסול ישראל לניו אינגלנד. "הפרויקט הזה הוא דרך נהדרת להכניס את ישראל אל תוך מעונות הסטודנטים ולקשט את קירותיהם עם יצירות אמנות מקוריות מהארץ, גם אם הם במרחק אלפי קילומטרים מישראל. המגוון האמנותי משקף את שלל האוכלוסיות המתגוררות בישראל, ואנחנו מקווים שהמגוון יעשיר את נקודת המבט של האמריקאים לגבי ישראל ותושביה".
מי שמנהלים את הספריות בפועל, מתחזקים, מפרסמים את קיומן ונמצאים בקשר יומיומי עם הסטודנטים הם שליחי הסוכנות (Israel Fellows) ומנהלי סניפי הלל בקמפוסים. גלעד סקולניק, מנכ"ל הלל נורת'איסטרן: "אנחנו גאים בכך שזכינו בהזדמנות להוציא לפועל את היוזמה המרגשת הזו. לראשונה אי פעם, יוזמה מאורגנת מאפשרת לסטודנטים אמריקאים להביא יצירה ישראלית מקורית למעונות שלהם ולשתף אותה עם חבריהם ושותפיהם לחדר. מכיוון שהקורונה גורמת לבידוד חברתי חמור בהרבה מאשר בשנים קודמות, זו דרך נהדרת לעזור לתלמידים לשמר את חוויותיהם מישראל וליצור נושאים חדשים לשיחה סביב התרבות הישראלית והזהות היהודית".
רשימת האמנים הארוכה שיצירותיהם משתתפות בפרויקט כוללת בין היתר את מנשה קדישמן, יובל אצילי, שמעון וונדה, טיגיסט יוסף רון, שי יוסף, בנימין טגר, ומוחמד ג'ולני. אחת היצירות הבולטות בספרייה היא פסל בדמות עץ זית, שהוכן במיוחד עבור הפרויקט על ידי ניהאד דביט, אמן ערבי-ישראלי מרמלה.
דביט היה הסטודנט הערבי הראשון בתיכון תלמה ילין לאמנויות. בהמשך ללימודי פיסול באקדמיה לאמנויות בסופיה, הגשים דביט את חלומו והחל לייצר פסלים של עצי זית מחוטי ברזל בשיתוף פעולה עם האמנית רות חורם. עד היום יצר צמד האמנים מאות "עצים" בגדלים שונים במסגרת פרויקט "חלום עץ הזית", שרבים מהם מעטרים שטחים ציבוריים בערים בישראל – וכעת אחד העצים הללו נחת בחדרם של סטודנט או סטודנטית בארה"ב.
דביט מתגורר עם משפחתו בבית היסטורי מתקופת הטמפלרים ברמלה, שם ממוקם גם הסטודיו שלו שבו הוא מלמד באופן קבוע סדנאות בנושא עבודת מתכת אומנותית. "אני מאמין שספריית אמנות ישראלית בארה"ב היא דרך נפלאה לעזור לסטודנטים להבין לעומק את תהליך האמנות והיצירה באופן כללי. אני תמיד שמח על ההזדמנות להעביר הלאה את הידע שלי בפילוסופיה של האמנות ולשלב בשיחה כנה ובפתיחות את כל מי שמעוניינים לדעת על החיים והיצירה בישראל", הוא אומר.
הקמפוסים במדינות ניו אינגלנד (מסצ'וסטס, רוד איילנד, ורמונט, ניו המפשייר, קונטיקט ומיין), שאותן מכסה הקונסוליה בבוסטון, אינם מצטיינים בפרו-ישראליות. בתקופה שלאחר מבצע "שומר החומות" נרשמה עלייה חריפה במספר ובחומרת מקרי האנטישמיות. האווירה הציבורית הזו הובילה בין היתר לאירוע הדקירה על רקע אנטישמי של הרב שלמה נוגינסקי בבוסטון לפני כחודש; לניסיונות של אנשי BDS להחרים את מסע ההופעות של הלהקה הישראלית ימן בלוז לפני כחודשיים; ולהודעה של חברת בן & ג'ריז, שהמטה שלה בוורמונט, להכריז על הפסקת מכירת הגלידה שלה מעבר לקו הירוק.
לפרויקט ספריית האמנות ערך משולש, כך נראה - מעבר לפן האמנותי והיצירתי של ההסברה הישראלית לדור האמריקאי הצעיר והפרוגרסיבי, ישנו גם היבט מוחשי של הכנסת אובייקט יצירתי לתוך חדריהם של הסטודנטים שאליו הם יכולים להיקשר. בשילוב של שיחה פנים-אל-מול-פנים עם אנשי הלל ולמידה מקרוב על הגדרת האנטישמיות, יש כדי לספק לסטודנטים כלים לדיונים עתידיים ויכולת תגובה בנושא.
