מהו החלום הישראלי האולטימטיבי? אקזיט כמובן הוא אחד מהם, לכל הפחות. אין אחד שלא חולם ליישם רעיון שעוד לא חשבו עליו, לפתור בעיה שעוד לא פתרו או להבריק עם חידוש טכנולוגי, להוביל מיזם שיצליח, יימכר לחברת ענק ויזרים מיליוני דולרים לכיסו של היזם. משם, אם להאמין לסדרות כמו דרה "מסודרים", או לסיפורים על אדם נוימן ואחרים, הדרך לחיי תענוגות קצרה מאוד. טיסות מסביב לעולם, מסעדות, מותגי יוקרה או סתם ללכת בצהרי היום לים. מרחוק, נראה לנו שיזם שעמל שנים רבות, השקיע מזמנו ולעיתים קרובות אף הימר על כספו - "הרוויח" את החיים הנוחים. אך ישנם יזמים שקמים בבוקר שאחרי, עם רעב ומוטיבציה, כאלו שרוצים ליישם רעיונות שיהפכו את העולם למקום טוב יותר, כאלו תחושת ההצלחה רק נתנה להם דרייב להצליח שוב וכאלו, שפשוט לא אוהבים לנוח על זרי הדפנה.
אחד מאותם יזמים שמסרב לנוח על זרי הדפנה הוא ד״ר צחון בנטואיץ' מזכרון-יעקב, נשוי 3+, רופא בהכשרתו ויזם במקצועו. קיוריס (Quris) היא החברה הרביעית שאותה הוא מקים ומוביל, כאשר לפניה הקים והוביל שלוש חברות טכנולוגיה שעסקו אף הן בבינה מלאכותית בתחום מדעי החיים והובילו מהפכות ברפואה, בגנטיקה ובחקלאות, והביאו אותו לשני אקזיטים כולל הנפקה בנאסד״ק. בין החברות שהקים אפשר למצוא את קרופקס (CropX), שפיתחה מערכת השקיה אוטומטית, הושקעו בה כספים ע"י ממשלת אירלנד ונחברה להיות שותפה של זרוע החקלאות של ענקית החלל נאס"א. בנוסף, הקים את חברת אבחון הסרטן רוזטה ג'נומיקס והנפיק אותה בנסדא"ק. צחון מכר גם את חברת התוכנה הרפואית פגסוס מדיקל לחברת המחשוב הרפואי HBOC ב-15 מיליון דולר. כעת הוא היזם והמנכ״ל של חברת קיוריס, המשתמשת בבינה מלאכותית על מנת לייעל פיתוח תרופות. "התחום של AI בפארמה נמצא בזינוק מטורף. קיוריס נותנת מענה לאחד התאגרים הגדולים בדורנו, בעיה של טריליון דולר", מוסר צחון, "בעיה שאף אחת מהיוניקורנים בתחום, חברות כמו ImmunAI הישראלית, לא הצליחו לפתור עד עתה: שימוש ב׳מטופלים-על-שבב׳ (patients-on-a-chip) ובננו-חיישנים, על מנת לנבא איזה תרופה תעבוד באופן בטוח ויעיל בגוף האדם״. לשאלה מה מניע אותו לחזור וליזום הוא משיב: "אומרים שייזמות היא ׳חיידק׳, שמי ש׳נדבק׳ בו נמשך לשוב וליזום. בחברות הקודמות שהקמתי והובלתי, חוויתי, יחד עם חבריי לצוות, גם הישגים מדהימים, וגם אתגרים וקשיים. כשנתקלתי באתגר של קיוריס – ידעתי שזו ׳פסגת הר׳ שאני לא יכול שלא לנסות לטפס אותה״. כשנשאל האם קיים חשש מכישלון עונה בנטאוויץ׳ כי "ברור שקיים ברקע, אבל אני באמת מרגיש מאד בר-מזל על הזכות להתמודד עם בעיה כזו, גדולה מהחיים, שיכולה להשפיע על חיינו, והניסיון שצברתי בחברות הקודמות בהחלט מאד עוזר. אפשר לומר שההצלחות, והכישלונות שחוויתי – הכינו אותי היטב למסע המרתק והמאתגר הזה של קיוריס". מדוע בחר להמשיך להיות יזם ולא להתיישב בכיסא האנג'ל? "יש לי המון הערכה למשקיעים״ הוא מסביר. ״כנראה שלי אישית יותר מתאים להיות בצד המיוזע של היזם, מאשר בכיסא הנוח יותר של אנג׳ל או של מנהל בקרן השקעות שמשקיע במיזמים. להיות בצד של העשייה המיוזעת, הסיזיפית, של פריצות הדרך ושל הכישלונות, ושל הרעות עם חברים לצוות. זאת באמת חוויה מיוחדת במינה שקשה לתאר למי שלא התנסה בה", הוא מספר. ״יזמות תמיד מרגישה לי קצת כמו ׳משפחה רב-דורית׳, שמזמנת מפגשים מפרים של יזמים וותיקים ובעלי-ניסיון עם חבר׳ה צעירים. היזמות הראשונה שלי התחילה כשהייתי סטודנט לרפואה, והנה אני עכשיו בן שישים. נראה לי, שמה שיפה הוא שלאורך הדרך אנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב, הן בתפקיד ה׳צעיר מרדן׳ והן בתפקיד של ׳זקן-השבט׳. השילוב הזה, כשמנהלים אותו נכון, מביא לאלכימיה, ומאפשר לבלתי-אפשרי לקרות״.
גם ערן שיר, בעל תואר שני בפיזיקה מהטכניון, נמצא במיזם השני שלו. כיום הוא המנכ״ל והמייסד-שותף של נקסאר (nexar) אשר בונה מפה חיה של העולם באמצעות רשת של מצלמות רכב חכמות המוטמעות ברכבים ברחבי העולם, ומאפשרות לנו לראות ולמפות כל פינה של רבות מערי העולם. לפני נקסאר היה היזם של דאפר (dapper) שנמכרה ליאהו. "יזמות היא בבסיסה התשוקה ליצור עולם חדש, מעט טוב יותר. התשוקה הזו עדיין לא נעלמה לי, וכל זמן שהיא קיימת, אני אמשיך לנסות ליצור מוצרים חדשים״, אומר שיר. "אני לא חושש מכישלון אחרי ההצלחה הראשונה, כישלון הוא חלק ממשחק הסטארטאפים, וכבר עברנו מזמן את התקופה שבה כישלון נרשם מיד לחובת היזמים. מעבר לכך, כמו לא מעט יזמים שעושים את החברה השניה או השלישית שלהם ונוטים לנסות להרים פרוייקטים יותר ויותר שאפתניים שבאים עם רמות סיכון הולכות וגדלות, גם אני הלכתי בנקסאר אחרי בעיה הרבה יותר גדולה ומאתגרת - מיפוי חי של העולם - כך שהסיכוי לכישלון נשאר גבוה ואנחנו מקבלים אותו בהשלמה ובאהבה". עוד הוסיף: ״הניסיון שלי כיזם בעיקר חוסך לי טעויות מסויימות, במיוחד כאלה שכבר עשיתי בעבר או ראיתי אחרים עושים. נותן לי את ההזדמנות לעשות טעויות חדשות. המקום השני שבו הניסיון עוזר הוא בשיפוט של אנשים, יכולת מאוד משמעותית עבור תפקיד היזם או המנכ״ל. בחירת האנשים הנכונים ובניית התרבות הנכונה הם הכלים הכי חשובים להצלחה, ויש הרבה ערך לניסיון בבניית היכולת לבחור נכון״. יזמים רבים עוברים לכסא האנג'ל הנוח אחרי ההצלחה הראשונית, אבל שיר מסביר מדוע הוא התחיל שוב מהתחלה. "לשמחתי, יצא לי להשקיע בכמה מיזמים כאנג׳ל, וזו באמת חוויה נהדרת, אבל גיליתי לפני הרבה שנים שכשאני יושב מול יזם שמציג לי רעיון להשקעה, אני מקנא ביזם על ההזדמנות שלו לשנות את העולם, כי שם אני רוצה להיות. כל עוד זו התחושה שאיתה אני קם בבוקר, כנראה שאמשיך בעיקר להיות יזם. אני לא יודע אם נקסאר זה המיזם האחרון שלי, אבל אני בהחלט מאוד אשמח אם נקסאר תהפוך להיות חברה גדולה וחשובה שנבנית לאורך עשרות שנים ותהיה המיזם האחרון שלי״. כיצד העובדה שאתה second timer באה לידי ביטוי בעבודה היומיומית שלך כיזם? "אני חושב שיש לכך שני ביטויים משמעותיים - הראשון, הוא הניסיון, שעוזר ביום יום לקבל החלטות קצת יותר מהר, ובתקווה לעשות קצת פחות טעויות. הביטוי השני הוא העובדה שאני בעיקר מכוון לטווח הארוך ופחות מתעניין ב-exit. המיקוד בטווח הארוך מאפשר לקחת סיכונים יותר גדולים הדרושים בפרויקטים בעלי חשיבות".
אורי כהן היא יזמת סדרתית שעומדת כבר מאחורי הקמה של 2 חברות מצליחות כבר בגיל 27. אורי היא ממייסדי גאיה פתרונות אקולוגיים. "החברה הקודמת שהקמתי, פעלה בתחום השפכים והמחזור וסיפקה פתרונות מגוונים לעסקים בתחומים אלו. בגאיה, התעסקתי בעיקר באופרציה ורגולציה לצד אסטרטגיית החברה״, כהן מספרת. "אחרי מכירת גאיה פתרונות אקולוגיים המשכתי להקמת Parametrix, זה קרה במקביל לתואר הראשון שלי באוני' רייכמן בכלכלה וקיימות. לקחתי חלק בתכנית ZELL ליזמות, שם התחיל להתבשל הרעיון להקמת פרמטריקס, חקרנו את תעשיית הביטוח, עשינו סיעור מוחות וזיהינו הזדמנויות רבות לשינויים שנוכל לעשות ע״י חדשנות וטכנולוגיה בשוק הביטוח״. כהן הקימה את Parametrix Insurance ביחד עם יונתן חצור, שמשמש כמנכ"ל החברה, נטע רוזי שמכהנת כסמנכ"לית טכנולוגיה, ותמיר כרמל, יושב ראש החברה. "פיתחנו מוצר טכנולוגי ייחודי לעסקים, שמנטר ומזהה נפילות ענן ושרתים צד ג׳ ומאפשר לחברות להתמגן ולבטח את עצמן במקרה של אירועים כאלו". בפרמטריקס כהן מכהנת כסמנכ״לית תפעול, מובילה תהליכים מורכבים, גלובלים, רגולטורים, ומנהלת את כל החזית אל מול מבטחי המשנה הגדולים בעולם. כהן לא מביעה חשש מכישלון שימחק לכאורה את הצלחתה הקודמת. ״כרגע אני אופטימית, זו בעיה קשה בתחום שרק גדלה עם הזמן ואנחנו כאן להביא לפתרון". היא מוסיפה שהניסיון שלה בתחום משמעותי מאוד, אך עם זאת בכל יום היא לומדת משהו חדש. "לא לעשות משהו בפעם הראשונה זה תמיד יתרון והעובדה שכבר בניתי חברה וניהלתי פעילות משמעותית, היא פלוס משמעותי. אין ספק שההכרות עם הסיטואציה היא יתרון, כמו גם ההיכרות עם שגרת החיים העמוסה, הלחץ, היכולת לקבל החלטות יותר בזריזות ולהבדיל בין עיקר לתפל. כל אלו הם כלים חשובים להצלחתו של כל יזם אשר קריטיים לעבודה היום יומית ויכולים להוות חסם או גורם מעכב בסטארטפים בתחילת דרכם אשר מנוהלים ע״י יזמים פחות מנוסים״. היא מוסיפה כי "יש קושי, אנחנו עובדים היום בתחום אחר לגמרי אז אני ממשיכה ללמוד את התעשייה, להתייעץ, לגייס אנשים מקצועיים ולפתור בעיות שלא הכרתי". כהן לא מסתפקת בזה כמובן. "לגבי ההמשך קשה לי להגיד, Parametrix רק בתחילת דרכה, יש עוד הרבה מה לעשות ואנחנו מתכננים דברים גדולים כך שבשנים הקרובות אני מתכננת להמשיך לעבוד קשה, לפתח את החזון שלנו ולכבוש את כל היעדים שהצבנו לעצמנו - ויש לא מעט".
בעוד רבים מהסטארטאפיסטים שזכו לאקזיט המיוחל עוברים לכסא האנג'ל ומשקיעים בדור הבא, ישנם כאלו שלמדו מניסיון העבר וממגוון סיבות, בין אם זה לשנות את העולם לטובה, להתמודד מול אתגר שנראה בלתי אפשרי או סתם כי הם וורקוליקים, ממשיכים אחרי ההצלחה הראשונית לעבר הסטארטאפ הבא. אומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון", אז בעצם, מדוע שדווקא האנשים שהצליחו בגדול יוותרו על ניסיון נוסף אליו הם מגיעים חכמים יותר, מוכנים יותר וסבלניים יותר?
