דבר העורך
עלי מוהר כתב פעם: "לא חשוב אישה / העיקר זו הרומנטיקה".
במדור זה, תודות ליצירותיכם, ננסה לבחון פנים שונות של הרומנטיקה.
אני מודה לרחל אשד, שעוזרת לי עם הניקוד והעריכה הלשונית.
בעקבות שאלות שקיבלתי, הנושאים הקרובים בהם יעסוק המדור, הם: ארספואטיקה, יחסים בתוך המשפחה, אוכלוסיות מיוחדות, בישול, דיוקן עצמי, האקדמיה, יחסי שכנות, ירושלים, רגשות ושכול.
נשמח לקבל מכם יצירות העוסקות בנושאים הללו.
שלכם,
יואב
אִלַּא אללָּה / דפנה פלדמן
בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ וְקַר שֶׁל סוֹף סְתָו
בַּחוּר סְכִיזוֹפְרֶן וְאִשָּׁה עִם חִגָ'אבּ
נוֹסְעִים בַּשְּׁבִיל בִּשְׁכוּנַת הַפַּרְדֵּס
מְקַוִּים שֶׁהַלַּיְלָה יִקְרֶה סוֹף סוֹף נֵס
אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַן מֻחַמַּד רַסוּלֻ אללָּה.
*
זוֹ אֲנִי שֶׁשִּׁדַּכְתִּי בֵּינוֹ לְבֵינָם
בֵּין בָּחוּר יְהוּדִי סְכִיזוֹפְרֶן לָאִסְלָאם
הוּא פָּנָה אֵלַי אָז, מְסֻמָּם מִתְּרוּפוֹת
וּבִקֵּשׁ עֶזְרָתִי, לְהַשְׁתִּיק הַקּוֹלוֹת
*
הֵבַנְתִּי כִּי עֵת לַתּוֹתָחִים הַכְּבֵדִים
וּפָנִיתִי מִיָּד לִשְׁלִיחֵי אֱלֹהִים
אֲבָל לֹא לְרָב אוֹ לְכֹמֶר נוֹצְרִי
לֹא, בִּשְׁבִיל גִ'ין, רַק אִימָאם מֻסְלְמִי
*
מְבִינִים, לְכָל דָּת יֵשׁ תְּחוּמֵי מֻמְחִיּוּת
בָּאִסְלָאם חֲזָקִים בְּשֵׁדִים וְרוּחוֹת
וּכְשֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה שֶׁל קוֹלוֹת נוֹסָפִים
פּוֹנִים אֶל מִי שֶׁמֻּמְלָץ וּמַתְאִים
אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַן מֻחַמַּד רַסוּלֻ אללָּה.
*
יָשַׁבְנוּ דְּחוּקִים בֵּין שְׁמוֹנֶה נְשׁוֹתָיו
הַבָּחוּר וַאֲנִי, וְאִשָּׁה עִם חִגָ'אבּ
הָאִימָאם אָז הִכְרִיז חֲגִיגִית, זֶה הַזְּמַן
לְזַמֵּן אֶת הַגִּ'ין, לְגָרֵשׁ הַשָּׂטָן.
*
הַקָּהָל הִתְאַרְגֵּן וְהַטֶּקֶס הִתְחִיל
הוּא לָחַשׁ לְחִישׁוֹת, זֶה הָיָה דֵּי מַבְהִיל
הַבָּחוּר אִבֵּד אָז שְׁלִיטָה עַל גּוּפוֹ
עֵינָיו מִצְמְצוּ, אִישׁוֹנָיו הִתְהַפְּכוּ
וּכְכָל שֶׁמִּלְמֵל הָאִימָאם וְהִתְמִיד
נִדְמֶה כִּי הַגִּ'ין חָזָק מִתָּמִיד.
*
פָּנָה הָאִימָאם אֶל נֶשֶׁק יוֹם הַדִּין
מֵי זַמְזַם הִתִּיז לְגָרֵשׁ אֶת הַגִּ'ין
אֵלּוּ מַיִם שֶׁבֹּרְכוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הָאֵל
מֵאוֹתָהּ הַבְּאֵר שֶׁל הַגָּר וְיִשְׁמָעֵאל.
*
הַבָּחוּר אָז נִרְגַּע, כָּל גּוּפוֹ הִשְׁתַּתֵּק
הִתְרוֹמֵם וְעָמַד וְהִתְחִיל לְצַחֵק
נִדְמֶה כִּי הִצְלַחְתָּ, הַקָּדוֹשׁ הָאִימָאם
אֲנִי כָּל כָּךְ טוֹב, לֹא הִרְגַּשְׁתִּי מִזְּמַן.
בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ וְקַר שֶׁל סוֹף סְתָו
בָּחוּר וַאֲנִי וְאִשָּׁה עִם חִגָ'אבּ
נוֹסְעִים בִּדְמָמָה בִּשְׁכוּנַת הַפַּרְדֵּס
תּוֹהִים, הַאִם בֶּאֱמֶת קָרָה לָנוּ נֵס?!
אַשְהַדֻ אַן לַא אִלָהַ אִלַּא אללָּה וַאַן מֻחַמַּד רַסוּלֻ אללָּה.
בֶּן זוּג הוּא כְּמוֹ סְוֶדֶר אָהוּב, יָשָׁן / יוסי ברג
בֶּן זוּג הוּא כְּמוֹ סְוֶדֶר אָהוּב, יָשָׁן
נִצְמָדִים אֵלָיו, מִתְחַכְּכִים בּוֹ, גַּם
נֶהֱנִים מִנֹּעַם יִפְעוּ וּמֵהוֹד הֲדָרוֹ
כְּיַיִן שֶׁנִּשְׁתַּבֵּחַ וּמַשְׁבִּיחַ בְּקַנְקַנּוֹ.
וְהָעֵינַיִם כְּלָל אֵינָן מַבְחִינוֹת
בַּטְּלָאִים, בַּקָּרָחוֹת, בַּפְּרִימוֹת
מִתְבּוֹנְנוֹת בּוֹ בָּאַבִּיר הַמָּרוּט
וְרוֹאוֹת בּוֹ אוֹתוֹ עֶלֶם חֲמוּדוֹת,
לְעוֹלָם לֹא סְמַרְטוּט.
יוסי ברג, גר בהרצליה עם בן זוגו אסף, אב לנעמה. משורר, אמן, מו"ל, יזם חברתי ועסקי ישראלי, לשעבר היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות וממקימי עמותת "אמון הציבור" והקליניקה הצרכנית במכללה למנהל. בעשור האחרון עומד בראש חברת Safe Future- Real Estate Investments, חברה יזמית אמריקאית הפועלת בדרום מזרח ארה"ב.
אֲהָבוֹת / רני רוזנטל
רָאוּי אָדָם לַחַוּוֹת אַהֲבָה אֲמִתִּית
אוֹ שְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי הָאֱמֶת שֶׁל הָאַהֲבָה לֹא
מְחֻיֶּבֶת לָנֶצַח
צָרִיךְ שֶׁיִּתְנַסֶּה בְּאַהֲבָה נִכְזֶבֶת אַחַת לְפָחוֹת
כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד לְאַחוֹת שְׁבָרִים
חָשׁוּב שֶׁיִּסְתַּבֵּךְ בְּטָעוּת וִיגַלֶּה שֶׁלַּשֵּׂכֶל
תַּפְקִיד מִזְעָרִי כְּשֶׁהַלֵּב מְצַוֶּה
אָהֲבָה לְלֹא תְּנַאי חַיַּב אָדָם לִשְׁקֹל פַּעֲמַיִם.
מְתֵי מִסְפַּר זוֹכִים וְאֵלּוּ שֶׁשּׂוֹרְדִים
לֹא יָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיוּ
וְעוֹד אַהֲבָה נְחוּצָה לוֹ לְאָדָם, צְנוּעָה וְנֶחְבֵּאת
אֶל הַכֵּלִים וּמִלְּכַתְּחִלָּה מִזְדַּהָה כִּידִידוּת
נְעִימָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בַּעֲרֹב יָמָיו לְהַבִּיט
אָחוֹרָה בְּסִפּוּק וְלוֹמַר לְעַצְמוֹ בַּר מַזָּל אֲנִי
זֶה לֹא שֶׁאַתְּ / רני רוזנטל
זֶה לֹא שֶׁאַתְּ חֲסֵרָה לִי כָּאן הָרֶגַע
אַתְּ יְכוֹלָה לְהִמָּצֵא בְּמֶרְחָק לֹא נִתְפַּשׂ וַאֲנִי
רָגוּעַ עִם הַקַּמְפָּארִי סוֹדָה שֶׁלִּי בַּמִּרְפֶּסֶת בְּשֶׁמֶשׁ
בֵּין עַרְבַּיִם. זוֹ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת
בִּלְעָדֶיהָ לֹא יָכֹלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַבְּיַחַד כְּשֶׁשָּׁתִינוּ בְּיַחַד
גְּרַפָּה, כְּשֶׁצָּחַקְנוּ, כְּשֶׁעָשִׂינוּ אַהֲבָה. עַל מָה
הָיִיתִי חוֹשֵׁב? עַל מִי?
כשספרטקוס נִלְחַם עַל חֵרוּת- לֹא נוֹדַע
אִם עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא נִלְחָם עַל הַחֵרוּת
לְהִשְׁתַּעְבֵּד. לֹא הָיָה טַעַם לִשְׁאֹל
בִּמְהוּמַת הַהִיסְטוֹרְיָה, כְּשֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲשִׂיָּתָהּ
אֲנִי כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּי מְשֻׁעְבָּד לִהְיוֹתֵךְ .
רני רוזנטל נולד בירושלים. שרת בנח"ל, חמש שנים היה חבר קיבוץ להב. נשוי, בן בארץ, אשה ובן ברומא. גר שנים רבות באמסטרדם וברומא, כעת בתל אביב. מפסל: יציקות ברונזה וטבעות פיסוליות ממתכות אצילות ואבנים טובות. שיריו פורסמו בכתבי עת מקוונים ומודפסים והשתתפו בערבי קריאה וזומים של "אגודת הסופרים העברים". ספרו "תפנית לא נכונה" , שראה אור בהוצאת "בטאון שירה" בשנת 2020, זכה במענק קרן יהושע רבינוביץ.
מַעֲרֶכֶת פְּתוּחָה / חגית בת אליעזר
זֶה כָּל כָּךְ עֲצִילִי לְהַשְׁאִיר עֲגִילִים
לַעֲנֹד נְשִׁיקוֹת
לֹא לַחְזֹר לְקַחְתָּם
לְהָפִיק לִי מַחְרֹזֶת מִלִּים נוֹצְצוֹת
לְאַחַר מַעֲשֶׂה
לְהַשְׁלִיךְ גַּם אוֹתָן
בְּחַיַּי הַבָּאִים שֶׁאַחֲרֵי הַחַיִּים
בָּם הַזַּעַם מֻתָּר
יִתְפָּרֵץ בְּעָצְמָה
עַל גּוּפְךָ הַיָּפֶה. מִינִיּוּת שֶׁדֻּכְּאָה
תִּסְתַּחְרֵר בְּמָחוֹל
הַשֵּׁדִים כְּבָר אֵינָם
שָׁמַיִם וַאָרֶץ / חגית בת אליעזר
אֲהוּבִי בַּשָּׁמַיִם
טָס לְאֵירוֹפָּה
כָּאן עַל הָאָרֶץ
חוֹשֶׁבֶת עָלָיו תַּכְלִית הָעִדּוּן:
צְדָדָיו הַיָּפִים מַזְנִיקִים אוֹתִי לְעַלְעוֹלֵי שִׂמְחָה
אֲחֵרִים - מַזְרִימִים אֶת נֶסֶךְ רַחֲמַי
נִפְרְשָׂה מֵעָלַי חֻפַּת רֶגֶשׁ נוֹדֶדֶת
הַלֹּא תַּחְלֹף בִּמְהֵרָה לְדַרְכָּהּ
הַיָּשׁוּב וְיִנְחַת תַּחַת הִלָּתָהּ
חגית בת-אליעזר נולדה בקייב, אוקראינה. עלתה ארצה ב-1973. למדה בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון בחיפה. עובדת בתעשיית המחשבים כותבת שירים מגיל 18 , השתלמה בסדנאות כתיבה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים ויעקב בסר. מאז 1993 מפרסמת במוספים ובכתבי עת ספרותיים. כיום מתגוררת בחיפה.
פעולות הצלה / גד קינר קיסינגר
כְּחַיְשַׁן קוֹל
הַמֻּצְמָד לְשִׁכְבַת בֶּטוֹן שֶׁל
הֵיכָל שֶׁקָּרַס
כְּדֵי לִשְׁמֹעַ פְּעִיּוֹת קְלוּשׁוֹת
שֶׁל נִצּוֹלִים
אֲנִי מְרַכֵּז אֶת מַבָּטִי בְּאִישׁוֹנַיִךְ
לִשְׁמֹעַ בְּנֵי הֵד חֲלוּשִׁים
מִתְחַנְּנִים עַל נַפְשָׁם
הַחַיָּה עֲדַיִן
שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ
מִפַּעַם.
וְיָדִי הַתּוֹעָה בְּחֶשְׁכַת שְׂעָרֵךְ,
וּבַאֲפֵלַת מִנְהֲרוֹת קְמָטַיִךְ,
מִתְקַדֶּמֶת בְּכוֹרֵאוֹגְרַפְיָה
זְהִירָה וּמְעֻדֶּנֶת שֶׁל מְנַתְּחֵי
מֹחַ וְלֵב שֶׁלֹּא תִּקְרֹסְנָה עָלֵינוּ
קוֹמוֹת נוֹסָפוֹת וְתַמּוּת נַפְשֵׁנוּ
עִם הַשָּׁנִים
שיר אהבה / גד קינר קיסינגר
כְּסוֹפֵר סת"ם הַחוֹרֵט תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים
עַל קְלִפַּת בֵּיצָה
אֲנִי חוֹרֵט בְּצִפָּרְנַי הַמְּכוֹסְסוֹת אֶת מְגִלַּת
אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ עַל גֶּזַע לִבִּי
הֶחָלוּל
וְרָצֵי דָּמִי יוֹצְאִים דְּחוּפִים וּסְחוּפֵי נְשִׁימָה
בְּמִנְהָרוֹת עוֹרְקַי הַנִּסְתָּמִים לְהָבִיא
אֶת פַּתְשֶׁגֶן דְּבָרָהּ אֶל אַחֲרוֹן תָּאַי
הַגּוֹסְסִים
כָּל הַדֶּרֶךְ זְרוּעָה כַּדּוּרִיּוּת אָהֲבָה
עַלִּיזוֹת אֲדֻמּוֹת וּלְבָנוֹת
אֵין אוֹנִים
כְּבָּלוֹנִים מְעֻלָּפִים אַחֲרֵי מְסִבָּה
שֶׁבֵּין כִּסְּאוֹת הֲפוּכִים
עַל שִׁבְרֵי בַּקְבּוּקִים
כְּשֶׁאַחֲרוֹן הָאוֹרְחִים
נְטָשָׁהּ בִּירִיקָה
מַמְשִׁיכָה לְהַמְהֵם
לְחַבֵּק
וְלִרְקֹד אֶת
עַצְמָהּ
גד קינר-קיסינגר הוא פרופסור לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חוקר, משורר, שחקן , דרמטורג ומתרגם. פרסם שבעה ספרי שירה בעברית, אחד באנגלית, וספר דו-לשוני, עברית-ספרדית. כן תורגמו שיריו לפורטוגזית, ערבית, גרמנית ויוונית. קינר-קיסינגר הוא זוכה פרס אס"י על ספרו "הפרעות קשב".
ושוב בשדה האהבה הממוקש / שז
לְשׁוֹנֵךְ חִפְּשָׂה אֶת לְשׁוֹנִי.
אַתְּ לֹא טוֹבָה בַּמִּלִּים, הִסְבַּרְתְּ,
אֲבָל אַתְּ לֹא תַּעַזְבִי אוֹתִי לְעוֹלָם.
בִּקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ מִלִּים אֲחֵרוֹת לְהֵאָחֵז בָּהֶן
וְלֹא מִלִּים שֶׁכְּבָר הִכְזִיבוּ בֶּעָבָר,
אֲבָל אַתְּ הוֹסַפְתְּ לִשְׁתֹּק וּקְצָת רָעַדְתְּ בֵּין זְרוֹעוֹתַי
וְרַק שְׂפָתַיִךְ נִשְּׁקוּ אוֹתִי בְּלֶחְיִי.
אַתְּ לֹא תַּעַזְבִי אוֹתִי לְעוֹלָם, שָׁאַלְתִּי,
אֲבָל אַתְּ לֹא כָּל כָּךְ טוֹבָה בַּמִּלִּים, אָמַרְתְּ
וַעֲטוּפָה בֵּין זְרוֹעוֹתַי נִשַּׁקְתְּ אוֹתִי בְּצַוָּארִי.
אפשר לאהוב אותי, שאלתי את אורית / שז
אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אוֹתִי, שָׁאַלְתִּי אֶת אוֹרִית.
אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אוֹתָךְ, הִיא חָרְצָה.
קוֹלָהּ הָיָה רַךְ וְנוֹקֵב, שָׁבִיר וּבָהִיר.
הַגְּשָׁמִים פָּסְקוּ מֵרֶדֶת מִכֵּיוָן שֶׁאֱלֹהִים
הִתְחַשֵּׁב בַּאֲהוּבָתִי הַנּוֹהֶגֶת.
אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אוֹתִי, הִקְלַדְתִּי
וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמָּסָךְ פָּרְצוּ בְּסַעֲרַת
מְחוֹל הַבֶּכִי הַמַּר.
שז - משוררת, סופרת, מחזאית, מוזיקאית. נולדה ב 1959. מנחת סדנאות כתיבה, עורכת שירה ומלווה בכתיבה. ספר השירה שלה "ריקוד המשוגעת" ראה אור ב1999. פרסמה גם שלושה ספרי פרוזה. אחד מהם, "הרחק מהעדרו", עובד לקולנוע בבימוי קרן ידעיה. שלושה מחזות פרי עטה הועלו לבמות. מבצעת ושרה בשני אלבומים מוזיקליים המבוססים על ספריה: "ריקוד המשוגעת", עם הגיטריסט מירק פדרנקו (2000), ו"להחזיר את הפיות" בהלחנת ויחד עם יונתן בר-גיורא. כלת פרס רון אדלר לשירה ופרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול.
טריוויה / נעמי לבנון-קשת
בַּמָּדוֹר הַיּוֹמִי
לְפִשְׁעֵי מִשְׁפָּחָה
כּוֹתֶרֶת:
אִשָּׁה נִרְצְחָה
בִּידֵי בַּעֲלָהּ
בִּדְקִירוֹת סַכִּין,
לְאַחַר שֶׁבִּקְּשָׁה לְהִתְגָּרֵשׁ.
עַל הַדֶּלֶת
נִשְׁאַר הַשֶּׁלֶט:
כָּאן גָּרִים בְּכֵּיף -
חֶדְוָה וְרוֹן גִּיל.
רומנטיקה / נעמי לבנון-קשת
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם בִּקְּשׁוּ
אֶת יָדָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
בְּטַבַּעַת אוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ-הַשּׁוֹקַעַת,
הָאֲדָמָה רָעֲדָה מֵעֹנֶג
וּפִנְטְזָה הִינוּמָה.
נעמי לבנון-קשת, עיתונאית מעל 40 שנה, עורכת, ביוגרפית ומשוררת. ספרה הראשון, "הרווח שבין המלים", ראה אור ב-2016 (מדיה 10). פרסמה שירים באנתולוגיה בעריכת יחזקאל נפשי. שירים נוספים התפרסמו בעיתונים ספרותיים שונים.
אושר / רחל אשד
"הָאֹשֶׁר גָּר בַּבַּיִת הַזֶּה", הִיא אָמְרָה
רוֹאָה כֵּיצַד צְלִיעָתִי נִגְנֶזֶת וַאֲנִי מְדַלֶּגֶת
מֵעַל מַהֲמוֹרָה וְעוֹד מַהֲמוֹרָה.
בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים הַשְּׁכוּחוֹת שֶׁכָּאן
הִיא עוֹמֶדֶת
כַּלְבִּי רָצוּעַ אֵלֶיהָ בְּחֶמְדָּה
וּבְשַׁחַר גַּנִּי
הִיא מַפְצִיעָה כְּשֶׁמֶשׁ זְרִיחָה.
מתוך כתב-היד של ספר שביעי
אוצרת אותך / רחל אשד
אַתְּ נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁפֶת בְּחֶדֶר שֵׁנִי
שַׁלְוָתֵךְ כְּרִיסַי הַדְּבוּקִים בִּשְׁנָתִי
מְדַמָּה נְטִיפֵי שְׂעָרֵךְ הַקּוֹדֵר עַל עוֹרִי
עֵירֻמֵּךְ אַדְמוֹנִי וְעָקוּד וְסוֹעֵר
אוֹצֶרֶת אוֹתָךְ אֶל חֵיקִי הַבּוֹעֵר
מתוך כתב-היד של ספר שביעי
רחל אשד - משוררת, סופרת, ציירת ומאיירת, תושבת מנחמיה, פרסמה עד כה ששה ספרי שירה.
למור / דפנה שחורי
אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת אוֹתוֹ
בַּיָּם, בַּצֶּ'ט, בָּאִינְסְטֶגְּרָם, בַּוּוָטְסְאַפּ,
בְּלֶמוּר צַוָּארוֹן אָדֹם, בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ
מְקַפֵּץ שָׁם כְּמוֹ חַיְזָר.
(מֶחְקָר הוֹכִיחַ שֶׁלֶּמוּר הַצַּוָּארוֹן הָאָדֹם וְלֶמוּר הַצַּוָּארוֹן הַשָּׁחֹר-לָבָן
מְבִינִים זֶה אֶת קְרִיאוֹתָיו שֶׁל זֶה, עַל אַף שֶׁהֵם חַיִּים בַּאֲזוֹרִים שׁוֹנִים שֶׁל הָאִי)
סערה / דפנה שחורי
כָּכָה בְּלֵב הַסְּעָרָה אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ:
"אֵיךְ הַשִּׁנַּיִם שֶׁלְּךָ?"
אַתָּה מוֹדֶה שֶׁלֹּא מַשֶּׁהוּ. "כְּתָרִים, הַשְׁתָּלוֹת, כָּל מִינֵי".
מִחוּץ לַחַלּוֹן הָרָחָב, עַל מִשְׁטַח רָטֹב, מְטוֹסִים נוֹצְצִים.
"הִנֵּה הַמָּטוֹס שֶׁלָּנוּ", אַתָּה מַצְבִּיעַ עַל חַיָּה מְכֻנֶּפֶת -
"קָטָן בִּמְיֻחָד, נִרְאֶה כְּמוֹ אֵיזֶה אָרְכאוֹפְּטֶריקְס
אֲבָל הַס מִלְּהַזְכִּיר מְטוֹסִים קְטַנִּים
לִפְנֵי הַמְרָאָה גְּדוֹלָה".
"עלילות לב" הנו ספרה הרביעי של דפנה שחורי שראה אור בהוצאת קתרזיס. שיריה פורסמו לאורך השנים בכתבי-עת שונים כגון: "עכשיו", "הליקון", "שבו", "מאזנים", "עיתון 77", "ביטאון שירה". ב"עלילות לב" שיריה של דפנה, שכתיבתה נעה בין משלב גבוה לסלנג יומיומי, יוצרים מעין עלילה מתמשכת של סיפור שירי־תיאטרלי ומאלצים את הקוראים להתעמת עם המילים הקשות, ובכך עם עצמם.
