אז מותר לצרוב בבית או לא?

"האם צריבת דיסקים בבית לצרכים פרטיים ללא תועלת כספית ישירה לאף צד היא חוקית?", שואל אותנו הגולש עמית בדואר האלקטרוני, בעקבות קמפיין הפרסומת נגד צריבות תקליטורים של "הפי"ל" (הפדרציה למוזיקה ישראלית וים-תיכונית), המייצגת את מפיקי התקליטורים בישראל.

בתשדיר הפרסומת, שנערך בשיתוף עם אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל), נראה אב יושב במכונית עם בנו הצעיר ומלמד אותו איך לגנוב מכנסיים מחנות כלבו. "כשאתה מרשה לילד שלך לצרוב בבית תקליטורים", אומר הקריין בקול רציני, "כאילו למדת אותו לגנוב. לצרוב זה זיוף. ואולי לא ידעת כפי שפורסם בעיתונות חלק מהרווחים משמשים למימון הטרור. איך אתה יכול לצרוב?".

בעקבות הפרסומת התעורר ויכוח בין עמית לחברתו. היא טענה כי מותר לה לשאול תקליטור מחבר ולצרוב אותו כל עוד מדובר בשימוש פרטי ולא תמורת כסף. כלומר, לדבריה, כל אחד יכול לקנות דיסק ולמסור אותו לחבר כדי שיצרוב אותו, בלי לעבור בכך על החוק. עמית טען כי צריבה כזו אסורה על פי חוק.

"אקו"ם: צריבה ביתית היא חוקית"

עמית לא התעצל ופנה לאקו"ם בדואר האלקטרוני כדי לקבל את תשובתם הרשמית. "למען האמת, צודקת דווקא החברה", ענה שרון ינאי ממרכז השירות לחבר של אקו"ם, "לפי החוק, מותר לצרוב דיסק (או להקליט קלטת) לשימוש ביתי ופרטי בלבד. צריבה לשם שימוש מסחרי אסורה בהחלט".

"אבל לפי הקמפיין ניתן להבין שצריבת דיסקים באופן פרטי בבית היא לא חוקית ודינה כדין גניבת רכוש חומרי", הקשה עמית בתגובתו לאקו"ם, "תשובתכם, לעומת זאת, מבהירה כי צריבה ביתית היא חוקית. מתוך הנחה שתשובתכם מדויקת אך גם הקמפיין נכון, מהו הגבול המדויק?".

"בקמפיין מדובר על הורדת שירים מהאינטרנט", ענה שרון ינאי, "זהו דבר שאינו חוקי כלל! (ולא על צריבת דיסק קנוי לדיסק או קלטת ריקה – עבורם, בכל פעם שקונים קלטת ריקה, חלק מהסכום מופרש לתמלוגים). מקווה שתשובתי פותרת לכם את הקונפליקט".

התשובה לא ענתה על השאלה ואף אינה מדויקת: בקמפיין, כאמור, מדובר במפורש על צריבות תקליטורים בבית. "אודה לכם אם תענו לי ולקוראים נוספים: האם צריבת דיסקים בבית לצרכים פרטיים ללא תועלת כספית ישירה לאף צד חוקית או לא?", שואל עמית.

"מדובר בסוגייה סבוכה"

"באמת מדובר בסוגייה קצת סבוכה", מוסר אסף נחום, מנהל שיווק ופיתוח עסקי באקו"ם, "כדי להבין את העניין של חוקיות ההקלטה לצרכים פרטיים, צריך לעיין בפקודת זכויות יוצרים. התיקון לפקודה (ידוע כ"חוק הקלטות הריקות") מיועד לפתור את בעיית אי האכיפה של זכויות היוצרים לכל השימושים הרבים בקלטות ביתיות (על-גבי קלטות). המחוקק הכשיר למעשה את חוקיות ההקלטות הביתיות בתמורה לפיצוי מוסכם (סעיף 3ד: 'המדינה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי') שתעניק המדינה בשל שימושים אלה.

הציבור לא יכול להבין

אם באקו"ם מתבלבלים בעניין חוקיות הצריבה אין סיבה לקוות שהציבור הרחב יגלה הבנה מעמיקה יותר. עמית נגע בשאלתו באחת השאלות החריפות בנושא זכויות יוצרים כיום: היכן נעצר גבול "השימוש ההוגן", המאפשר למשתמש הביתי ליצור עותק של יצירה שברשותו למטרות אישיות. ספק רב אם רוב הגולשים יודעים כי הקלטת קלטות אודיו או וידאו בבית היא "כשרה" לעומת צריבת דיסקים בבית – שהיא עבירה על החוק.

במקום לנסות להעביר את הציבור "סדרת חינוך" אולי מוטב לגופי זכויות היוצרים כמו "הפי"ל" ואקו"ם להכיר בכך שלא יוכלו לעצור את הצריבות, ולפעול למען הסדרת הפיצוי לבעלי זכויות היוצרים באמצעות פיצוי בעלי הזכויות גם כאשר מדובר בצריבת תקליטורים בפרט ומדיה דיגיטלית בכלל.