מהו קיום מינימלי? הביטוח הלאומי נגד המדינה

הגדרת הקיום המינימלי: "הוצאות הסף המינימליות למשפחה בת שני מבוגרים ושני ילדים, כדי שזו לא תוגדר כענייה, נעות בין 4,536 שקל (אם למשפחה זו דירה בבעלותה) ל-5,611 שקל (אם משפחה זו משלמת שכר דירה לפי מחיר השוק)". כך עולה ממחקר חדש של מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, שהוצג היום (א') בכנס הראשון של הפורום למדיניות חברתית בישראל.

כיום משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת הבטחת הכנסה למשפחה בת שני מבוגרים ושני ילדים בסך של 2,229 שקל בלבד, פחות ממחצית מסף ההוצאות המינימלי למשפחה זו לפי המחקר החדש. המחקר החדש הותאם לפי מודל של חוקרים אמריקנים, שפיתחו אותו לדרישת הקונגרס האמריקני.

מחקר חדש זה של המוסד לביטוח לאומי מצטרף למחקר נוסף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המגדיר סל מצרכים בסיסי-מינימלי למשפחה. מחקר זה מצא שסל כזה למשפחה בת מבוגר ושני ילדים מגיע כיום ל-5,996 שקל.

ממצאי שני מחקרים אלו, הכוללים הוצאות כמזון, הוצאות דיור, הלבשה, חינוך ובריאות, עומדים בניגוד לטענת פרקליטות המדינה ומשרד האוצר, הנכללת בתשובת המדינה לעתירות לבג"ץ שהגישו שורת ארגונים חברתיים, לפיה לא ניתן להגדיר מהו קיום מינימלי.

המדינה, בתשובותיה לעתירות, התחמקה עד כה מהגדרה מהו סף קיום מינמלי, בעוד גופים ממשלתיים כמוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגדירו באופן כמעט מוחלט סל מצרכים מינימלי או סף הוצאות מינימלי, המקביל להגדרה מהו קיום מינמלי בכבוד, כפי שהתבקשה המדינה להעריך על ידי בג"ץ.

המחקר החדש של המוסד לביטוח לאומי, שהוצג על ידי סמנכ"ל המחקר והתכנון לאה אחדות ועובדת המינהל מירי אנדבלר, מצא עוד כי הגדרת סף הוצאות מינמלי מרחיבה את תחולת העוני מ-18 אחוז מהאוכלוסיה, כ-318 אלף משפחות ל-19 עד 19.7 אחוז מהאוכלוסיה, 321 אלף משפחות עד 323 אלף משפחות, תלוי אם בבעלותן דירה או אם הן משלמות שכר דירה.

מחקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריך כי תחולת העוני גדולה בהרבה ומגיעה ל-23 אחוז מהאוכלוסיה, כ-418 אלף משפחות.