זקני צפת נזכרים ברעידה הגדולה
ב-1837 פקדה את העיר רעידת אדמה, שגבתה אלפי הרוגים. בזמן הרעש היום דנו ראשי העיר בבקשת תקציב לחיזוק מבנים
רעש האדמה ההרסני ביותר במאות השנים האחרונות בארץ ישראל אירע בצפת בשבת, ה-1/1/1837, בשעת תפילת מנחה.
חוקרים העריכו, כי עוצמת הרעש במונחים עכשוויים התקרבה ל-7 דרגות בסולם ריכטר. בין השנים 1759 ל-1837 פקדו את העיר עוד מספר רעידות קטנות, שבהן נהרגו כמה עשרות אנשים ונגרמו נזקים קלים, אולם דבר לא הכין את תושבי צפת לאסון הנורא שפקד אותם באותה שבת.
מספר הנפגעים באסון על-פי דיווחי הפחה הטורקי נע בין 1,700 ל-1,800 איש בצפת בלבד, וקרוב ל-600 איש נהרגו בטבריה.
בתי הרובע היהודי בצפת, שהיו בנויים במדורג, קרסו זה על גבי זה. עדי ראייה תיארו אנשים שנקברו מתחת למספר בתים, ולא ניתן היה לחלצם ולכן מתו.
בארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת שמורה ספרות המתעדת את הנעשה באותה עת. מיסיונר אמריקני שהגיע לעיר שבועיים לאחר הרעש, תיאר מראות זוועה. "סוחר עשיר נקבר עד לעורפו בתוך החורבות, ובמצב איום זה נשאר ימים אחדים כשהוא זועק לעזרה, ולבסוף מת. הורים אמרו כי שמעו את קולות ילדיהם הזועקים הולכים ונחלשים עד שהמוות השתיקם".
הרעש הגדול סימל את קצו של תור הזהב של יהדות צפת, שהלכה והתחזקה אחרי גירוש ספרד, ובתקופת המקובלים. רבים מהיהודים האשכנזיים עזבו את העיר לאחר הרעש בטענה כי מדובר בעונש משמיים, על שהעזו להתחרות בקדושתה ובעצמתה של ירושלים. מאידך הגיעו לעיר יהודים מחו"ל שהאמינו כי הרעש הוא סימן לביאת המשיח המתקרב.
עד היום נחשבת צפת לאחד האתרים הרגישים בארץ מבחינת רעידות אדמה. הבעיות הבסיסיות שבגינן אירע האסון – טופוגרפיה בעייתית ויציבות הקרקע – עדיין מאפיינות את העיר. רק לפני כחודשיים גלשה צלע של גבעה לתוך אחד הרחובות בעיר וחסמה אחד מהם בגלל הגשמים.
היום, בעת שאירעה הרעידה, היו בכירי עיריית צפת בישיבת הכנה לקראת ביקור של שר השיכון. בין היתר, מבקשים בעיריית צפת ממשרד השיכון תקציבים לחיזוק יסודות של מבנים וייצוב קרקע בעיר העתיקה.