"הקול הישראלי המרגש ביותר"

שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת, הספידה הבוקר (שבת) את נעמי שמר בעקבות מותה: "זכות גדולה נפלה בחלקנו שבדור שלנו חיה ופעלה יוצרת ענקית כמו נעמי שמר, אשה של זהב, שהצליחה לשזור בשיריה את ציוני הדרך בחיי המדינה ולבטא בכשרון ענק את תקומת עם ישראל בארצו. נעמי השאירה אחריה מורשת אדירה של יצירה עברית בת אלמוות שעל ברכיה גדלו ויגדלו עוד דורות רבים של ישראלים שיישאו בליבם את דמותה. ממלכת הזמר העברי איבדה היום את מלכתה. נעמי תחסר לנו מאוד. יהי זכרה ברוך".

יושב ראש מפלגת העבודה, שמעון פרס, ספד לנעמי שמר ואמר כי "מעטים האנשים המאחדים את העם כולו בהערצה לאישיותם, בהתפעלות מיצירתם ובעצב על פטירתם". לדבריו, "נעמי שמר לימדה אותנו לשיר ולהתאבל ולשמוח יחד, כעם וכבודדים. כמשוררת רחל, כן גם היא באה אלינו מהכינרת, צלולה כמימיה, עמוקה כתחתיתה ויפת נוף מכל עבריה. אנו מתאבלים ואסירי תודה בעת ובעונה אחת".

"אני מרגיש נורא, מאוד מאוד עצוב. איבדתי אחות גדולה ומורת דרך ובמיוחד חברה טובה", אמר הפזמונאי אהוד מנור, ידידה של שמר. "אנחנו מכירים המון שנים ואני אפילו לא זוכר את ההתחלה", הוא אומר, "היא היתה הצברית הראשונה בזמר העברי וחיברה באופן גאוני מנגינה למילים ומילים למנגינה. השפה הישראלית היתה הדבר הכי טבעי עבורה, השימוש שלה במילים מהמקורות והחיבור שלהם למילים מהרחוב, מילים בגובה העיניים ומילים בגובה שמעל הראש - הפכו אותה לקול הישראלי המרגש ביותר שידענו".

מנור הוסיף כי "יש שתי שורות שלנו ב'אנחנו שנינו מאותו הכפר' שהם בעיני תמצית ההווי הישראלית: "בתוך שדה ירוק אני עובר / ואתה מעבר לגדר". אני חושב שאלה המילים שאומרות את כל מה שאנחנו". לדברי מנור, "הכתיבה שלה היתה מופת לכל מי שאוהב לשיר, אוהב מוזיקה ואוהב עברית. שמר זכתה להערכה מכל המבצעים מכל הסגנונות, מאריק איינשטיין ועד עופר לוי. כולם התחברו אליה משום שאיכות כל כך גבוהה חוצה כל אופנה וכל סגנון. השירים של נעמי הם נצחיים. אני כל הזמן אומר לעצמי, כי אני מכור לחריזה, 'נעמי שמר היא נעמי זמר והיא עד אין גמר'".

"אהבה גדולה"

חברתה הטובה של שמר, רבקה מיכאלי, הספידה אותה: "הכל הולך ופוחת. זה כל כך מצער. היתה ביננו חברות ואהבתי אותה אהבה גדולה. בתקופה האחרונה מכורח הנסיבות החברות הפכפה לטלפונית ונעמי שמרה בקנאות על פרטיותה. בשבת שעברה ביקתי אותה בבית החולים והיה ברור שזה ביקור פרידה. אבל היא לא דיברה על פרידה, לוחמנית כהרגלה, למרות הקשיים, היא התלוצצה והצחיקה אותי. היא היתה אדם נדיב בצורה מדהימה. תמיד אכפתית, תמיד דאגה לחבריה והקדישהה להם תשומת לב. המילים שלה והחוכמה שלה תמיד ליוו אותי".

הזמרת דורית ראובני: "נפגשנו מרחוק, אבל נוצר משהו אישי ואוהב בינינו. לפני כשלושה חודשים, כשהתחלתי לאסוף חומרים לאלבום החדש, אזרתי אומץ והתקשרתי אליה. היא כבר היתה חולה, אבל אמרה שיש לה מילים לשיר חדש שכתבה על אילן רמון, אבל אין לה עוד מנגינה. אחרי מספר ימים היא התקשרה שוב ואמרה שגם המנגינה כתובה. הגעתי אליה הביתה עם הגיטרה, לא רציתי שהיא תאמץ את עצמה ותתעייף מהנגינה. בנה, אריאל, כתב את האקורדים כדי שאוכל ללמוד את השיר. בסופו של דבר היא התעקשה לנגן. רצתה לדייק ולהעביר את השיר כמו שנוצר אצלה בראש. היא ניגנה ואני הקלטתי אותה. ידעתי שהיא חולה והיא גם דיברה על המחלה בצורה עניינית והומוריסטית, אבל לא ידעתי שימיה ספורים. היא השאירה לי מזכרת וכואב לי שלא הספיקה לשמוע את השיר".

נעמי שמר אמרה בעבר שאת כל שיריה היא כותבת ליוסי בנאי. היום הספידה הזמר, שביצע עשרות משיריה: "החיים היפים סופם להיגמר, וכשזה נגמר נסגרת הדלת, ואתה מרגיש שתקופה שלמה ורגשות יפים הולכים ונעלמים, וזה לא קל. נפרדתי בשנים האחרונות מרבים מדי, בהם נסים אלוני, אבנר חזקיהו, זיקו גרציאני, וכעת נעמי שמר. אלה היו אנשים שיצרו ולא רק הטביעו חותם.

"נעמי שמר אהבה עם השפה העברית. היא לא פלירטטה איתה, זו היתה באמת אהבה. היא עשתה את זה באופן שמעט אנשים ידעו לעשות. לאורך שנים ארוכות של עבודה משותפת, ראיתי אותה שולפת בכישרון רב את המילה הנכונה במקום הנכון. השפה העברית היתה חשובה לה - היא היתה ישראלית גאה, שרקדה עם המילים סטפס. זה היה תענוג גדול. כך ב"אהבה בת 20", "לא אבקש את ידך" ו"הצוואה", שיריו של ברסנס שתרגמה לעברית, או בשיריה שלה - "לילה באכזיב" או "העיר באפור", שאין מילים אחרות לתאר אותם, חוץ מנכסי צאן ברזל. נעמי שמר בעיני אינה דף או פרק בתרבות הישראלית - היא ספר שלם".

יו"ר אגודת אמני ישראל, יענק'לה מנדל, אומר: "אנחנו מאבדים ביום כזה את אחד מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית, שהרבה מאוד זמרים חייבים לה את הקריירה המקצועית שלהם. רצינו להעמיד את ארונה של נעמי שמר באחד ממוסדות התרבות של תל-אביב, ולאפשר לאמנים ולקהל להיפרד ממנה, אך אנו מכבדים את צוואתה. אמני ישראל מרכינים ראש. זהו יום עצוב לתרבות הישראלית".

ירדנה ארזי: "היה לי קשר אישי איתה מגיל 16. היא הראשונה שאי פעם כתבה לי שיר -'רחל'. עבודתנו המשותפת עברה בלהקת הנח"ל ,מאוחר יותר ב'שוקולד מנטה מסטיק', ובספיישלים טלויזיוניים ובימתיים. כשאלונה בתי נולדה, נעמי שמר דפקה על דלתי עם מתנה אישית, וזה היה רגע מפתיע ומרגש. כשהורי נפטרו, היא התקשרה לנחם וגם אז ריגשה אותי . המדינה הזו לא הכירה וספק אם תכיר יוצרת בשיעור קומה כמו של נעמי שמר. נביאה בעירה".