האוניברסיטאות: משכורות נדיבות למרות הגרעונות
בשעה שהקופה מידלדלת והתקציב לא מספיק, בכירים באוניברסיטאות משתכרים 40,50 וגם 60 אלף שקלים בחודש; כך עולה מדו"ח השכר בגופים ציבוריים לשנת 2003; עובדי האוניברסיטאות מרוויחים בממוצע כפול מהשכר הממוצע במשק. ההשכלה גבוהה? המשכורת עוד יותר
ראשי האוניברסיטאות מרבים להתלונן על הקיצוץ בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה, על גירעונות גדולים ועל עתיד המוסדות האקדמיים, אבל כל זה לא מפריע להם לקחת הביתה בסוף החודש משכורות גבוהות.
הנתונים על שכר סגל העובדים באוניברסיטאות עולים אגב אישור הקיצוצים בתקציב אוניברסיטת תל אביב שאושרו אתמול. ביום שלישי הפגינו כ-400 סטודנטים בפקולטה למשפטים בתל-אביב, שם התכנסו חברי הסנאט של האוניברסיטה, כדי להכריע בדבר הקיצוצים. בשעות הבוקר אתמול (ד') נעלו הסטודנטים את שערי הכניסה לאוניברסיטה ומאות מהם קיימו הפגנה על עתיד ההשכלה הגבוהה סמוך לשער הראשי. בהפגנה הזו נעצרו שלושה מפגינים. הסטודנטים התרעמו על הכוח הרב שבו השתמשו השוטרים.
מדו"ח השכר בגופים ציבוריים לשנת 2003, שהגיע לידי "ידיעות אחרונות", עולה כי כמה בכירים באוניברסיטאות בישראל משתכרים יותר מ-65 אלף שקלים ברוטו בחודש, ואילו מאות עובדים במוסדות אלה משתכרים 35 וגם 40 אלף שקלים ברוטו בחודש. גם עובדים שאינם בכירים זוכים למשכורות גבוהות, ובממוצע מרוויחים עובדי האוניברסיטאות כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק.
עובדים רבים באוניברסיטאות משתכרים הרבה יותר מעמיתיהם הבכירים בשירות הציבורי. כך, למשל, בעוד ששכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי עומד על כ-28 אלף שקל ברוטו בחודש, ושכרם של שרים מגיע רק לכ-33 אלף שקלים בחודש, הרי שמאות בכירים באוניברסיטאות משתכרים הרבה יותר מזה.
כדאי להיות איש סגל
בכמה מהאוניברסיטאות שכר הבכירים אף עלה, למרות ששכרם של עובדים במגזר הציבורי ירד. כך, למשל, עלה שכר בכירי אוניברסיטת תל אביב בכ-700 שקלים, במקום לרדת בכ-4,000 שקלים. המשמעות היא שהבכירים
באוניברסיטאות זכו לתוספות שכר של כמעט 5,000 שקלים.
לפניכם כמה נתונים על חגיגות השכר באוניברסיטאות: בראש טבלת מקבלי השכר לשנת 2003 עומד איש סגל באוניברסיטה העברית ששכרו החודשי ברוטו עומד על 68,760 שקלים. עלות שכרו מגיעה ל-74,070 שקלים (עלות השכר כוללת למשל גם הפרשות לפנסיה, רכב והטבות נוספות שאינן נכללות במשכורת).
אחריו בדירוג ניצב סגן נשיא אוניברסיטת חיפה עם שכר חודשי של 67,555 שקלים ועלות שכר של 90,150 שקלים. במקום השלישי מדורג איש סגל נוסף מהאוניברסיטה העברית עם שכר ברוטו של 67,390 שקל בחודש, ואחריהם ניצבים נשיא הטכניון, שמביא הביתה 52,465 שקלים ברוטו בחודש, ונשיא אוניברסיטת בן גוריון, שמשתכר 52,440 שקלים בחודש.
משכורות של קרוב ל-50 אלף שקל בחודש מקבלים גם רקטור האוניברסיטה העברית (50,370), נשיא מכון ויצמן (48,520 שקלים) ונשיא אוניברסיטת חיפה (48,260 שקלים).
סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון משתכר 46,160 אלף שקלים בחודש, ואילו סגן נשיא אוניברסיטת בר אילן משתכר 45,715 שקל בחודש – יותר מנשיא האוניברסיטה שמשתכר רק 45,685 שקל בחודש.
אוניברסיטה נדיבה
האוניברסיטה העברית היא המוסד להשכלה גבוהה הנדיב ביותר לבכירים (נכון ל-2003): 168 מעובדיו משתכרים משכורת ממוצעת של כ-36 אלף שקלים
בחודש. אחריו מדורגים הטכניון עם 56 עובדים שמקבלים כ-34.5 אלף שקל בממוצע בחודש.
האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן גוריון הן הצנועות ביותר, עם 16 עובדים בכירים באוניברסיטה הפתוחה שמשתכרים בממוצע 31 אלף שקל בחודש ו-137 בכירים בנגב שמשתכרים בממוצע "רק" 23.5 אלף שקל.
אם נסתכל על כלל העובדים, או אז המוסד הנדיב ביותר הוא הטכניון, שהמשכורת הממוצעת של עובדיו (כולל בכירים וזוטרים) עומדת על 13.673 שקלים בחודש. אחריו מדורגות אוניברסיטת חיפה (עם שכר ממוצע של 12 אלף שקל) והאוניברסיטה העברית (עם שכר ממוצע של 13,340 שקל).
לפנייה לכתב/ת 
