55 המילים הכי מעצבנות בעולם (הווירטואלי)

שפה קשה העברית. יפה אבל קשה. מה לא עבר עליה - 2000 שנות גלות, אליעזר בן-יהודה, מאה שנים של פלמ"ח וצה"ל ופצמ"ר ורבבות ר"ת אחרים. היא התפייטה בארמית, קיללה בערבית, התחכמה באנגלית והתלוננה בפולנית, אז איך אפשר לבוא בטענות לזה שהיא מבולבלת כל-כך.

ובכל זאת, אחרי שלושים שנות מחשוב ועשור אחד של אינטרנט, הייתם מצפים שאפשר יהיה להשתמש בשפה הזו כדי לדבר על טכנולוגיה וגם להבין את עצמנו. שהפאונדר של הסטארט-אפ לא יסיים את דרכו בתור "מייסד ההזנק". שבמקום כרוכית ומרשתת, הטמעה ואצווה, נקבל מילים שיתאימו לשפת היומיום - או לפחות נפתח כאלו בעצמנו.

האמת הפשוטה והמצערת היא שרוב הטכנולוגיה המודרנית מגיעה אלינו

מאמריקה, עם שמות אנגליים. ענף המו"לות המקומי, על כותביו, מתרגמיו ועורכיו, בדרך-כלל מעביר את הז'רגון הליכי גיור מקוצרים, ואז חוזר עליו שוב ושוב בשיבושים קלים ומייצר אינספור מוטאציות.

אתרי האינטרנט תורמים את שלהם. וכמובן שגם בממר"ם, במחלקות מדעי המחשב באוניברסיטאות ובאקדמיה ללשון, מייצרים מילים חדשות לפי צורך - אם כי לא תמיד ברור הצורך של מי. ומעל כולם, הגולש הישראלי היצירתי, לפעמים בעל-כורחו, ממציא מיני מינים של מילים ושיבושים, שמשתרשים ומשתרבבים להלצות, או משמשים ברצינות גמורה. כבר אי אפשר להבין האם מישהו "שולת!", כי הגולש עילג או כי זה מצחיק אותו לכתוב ככה.

התמיכה העברית הגרועה של תוכנות העימוד שמשמשות במערכות העיתונים, רק מחמירה את המצב. ברוב המערכות, נמנעים ככל האפשר משימוש באנגלית ובספרות, שמתהפכים ומתערבבים. כך יוצא שאפשר למצוא לפעמים באותה כתבה "קיר אש" ו"פיירוול", את "אפל" ו"יבמ", "מסנג'ר" ו"תוכנות מסרים מיידיים".

אז האם Buffer הוא מאגר? חוצץ? מכלא? תלוי את מי אתה שואל. והאם Bus הוא ערוץ או אפיק? וכיצד קורה שהמילה "ערוץ" משמשת גם במחשב, גם בטלוויזיה, גם באינטרנט וגם בשפת המשווקים, ומה עושים כשכל התחומים הנ"ל נפגשים? ואיפה הנחנו את האופטלגין בשביל כאב הראש? האמת? כל זה כבר מתחיל לעצבן.

לפני שנתחיל, הנה הבהרה: זה שיש מילים שאנחנו לא ממש אוהבים, לא אומר שאנחנו לא משתמשים בהן. כשיש תחליף נוח, סביר או בעיקר מובן, אנחנו קופצים עליו כמוצאי שלל רב. כשאפשר או עדיף להשתמש בביטוי האנגלי, אנחנו עושים את זה - בהנחה שהוא מוכר, ברור ומובן יותר. כשאי אפשר לתרגם אז לא מנסים בכוח.

עם השנים ראינו מילים רבות שהלכו כלעומת שבאו, שהלכו וחזרו, שבאו ונשארו. בעתיד הרחוק אולי נצליח להביא את כולן, אבל הפעם נאלצנו להסתפק ב-55 מילים וחיפשנו את הטובות (או הגרועות שבהן). בכל אופן, יש כמה מילים שהרשימה הזו לא יכולה להיות שלמה בלעדיהן. כאלו שברוך השם נפטרנו מהן, וכאלה איתן נתקענו למצער. להלן רשימה חלקית.

אני ראשון!!!!1. מהרעות החולות של עידן הטוקבקים. בהתחלה היו אנשים שבאמת כתבו את התגובה הזו כדי להיות ראשונים!!!!!1 (עם דגש על ה"1" בסוף, תוצאה של עזיבת מקש ה-Shift שבריר שנייה מוקדם מדי). אחר-כך זה הפך לקוריוז, ואז להלצה טיפשית, ואז למטבע לשון. בכל אתרי התוכן כבר מכירים את הבדיחה השחוקה ונזהרים מהתגובות האלה, אבל הן מוסיפות עדיין לצוץ פה ושם. מעצבן!!!!!1

אשכול. ראש הממשלה לשעבר. ע"ע צביר.

בועת ההייטק או בועת הנאסד"ק או בועת הדוט-קום ע"ע התפוצצות הבועה.

ביוס (BIOS) ע"ע פיירוול.

בלוג (Weblog). אין לנו שום דבר נגד בלוגים, ובסך-הכל גם למילה "בלוג" יש יתרונות לא מבוטלים, כמו האפשרות להטות אותה (בלוג, בלוגר, בלוגיזם, בלוג כתיבה, בלוג לחופש הגדול). עדיין, יש במילה הזו משהו מעצבן. אולי בגלל שהיא נשמעת כמו הצליל שתינוק משמיע כשהוא פולט לך משהו על הכתף.

גוגל (Google). משהו בתרגום שמו האנגלי של מנוע החיפוש לעברית, גורם לו לאבד מהחן שלו. אולי בגלל הדמיון המצמרר ל"גוגל מוגל", אחת ההמצאות השטניות ביותר של הסבתות באשר הן. אבל גם ההטיות של המילה (גיגול, לגגל, וכו') נשמעות פחות טוב בעברית. ע"ע פיירוול.

דוא"ל (email). כן, אנחנו יודעים, "דואר אלקטרוני" זה שתי מילים. אז מה, קצת קשה אז נשברים? לולא ידענו שזו מילה שבאה מהשטח (קפטן אינטרנט אם איננו טועים), היינו משוכנעים שזו מילה שהגיעה מהאקדמיה. ע"ע כרוכית.

דוט-קום. איזה שם נותנים לכתבה על שירותי רפואה ברשת? "רפואה דוט-קום" כמובן. ובאיזה שם יקראו לאתר של מועצת גבעת ורבור לכשיקום כזה? "ורבור דוט-קום", זה ברור. יותר מדי אנשים למדו את הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להצמיד את הסיומת הזו לכל דבר. ממש מעצבן דוט-קום.

הזנק (Start-Up). יש עדיין אנשים שאומרים "חברת הזנק" ולא מבינים מה הבעיה עם זה. גם האקדמיה, שהמציאה את המילה "כרוכית" (ע"ע) לא מבינה.

היי-טק ע"ע הייטק.

הייטק (Hi-Tech). מדובר באחת המילים היותר עתיקות בתעשייה. מילה שהייתה בשימוש כבר בשנות השמונים, רק שבאותם ימים תורגמה בעברית כ"עתירת ידע". אבל כשדיברו בישראל על "תעשיות עתירות ידע" בשנות השמונים, התכוונו לתרופות, טפטפות, פיתוחים מתחום המיקרו-ביולוגיה וכל מיני המצאות אחרות שלא היו קשורות למחשבים. כשתעשיית התוכנה עשתה קאמבק בשנות התשעים, קראו לה בלית ברירה

 "הייטק" או "היי-טק" ומאז נתקענו עם המילה הזו. בשפות אחרות כבר מזמן לא משתמשים בה.

התפוצצות הבועה. אחרי השנים שניפחו לנו את הראש ואת הבועה עם מאות באזוורדס וצירופי אותיות אינטליגנטיים, כל העסק הלך לעזאזל. החודש מלאו לפיאסקו חמש שנים, אגב (מזל טוב). מכיוון שרוב האנשים שדיברו על הנושא לא הבינו בו כלום גם קודם, עכשיו הם נדבקו, בלית ברירה, לצירוף היחיד שנשאר רלוונטי עבור המבינים: התפוצצות הבועה. כמובן שכל אחד בחר בהטיות משלו, כי כמה כבר אפשר לחזור על אותו הדבר. אז היו פקיעת הבועה, התפוצצות הבועה, בועת ההייטק והנאסד"ק והדוט-קום, ועוד ועוד ועוד. כל הדיבורים האלה מלאים אוויר גם כן אם תשאלו אותנו.

וירטואלי. כל מילה נוספת מיותרת.

זיהוי חדירה (Intrusion Detection). באנגלית מצאו לזה פתרון פשוט: יש Intrusion ויש Penetration, וכך יוצא שלא מבינים אותך לא נכון ושלאף אחד לא עולה חיוך מטומטם על הפנים באמצע הרצאה על אבטחת מידע. על מה אנשים חושבים כשהם ממציאים מילים (ע"ע כרוכית).

זיחה (Indenting). זיחה, מה השעה?

זכויות יוצרים. קודם כל, אנחנו מתעייפים ממילים שאומרים אותן יותר מדי. חוץ מזה, איכשהו יוצא שבדיונים על "זכויות יוצרים", הדבר היחיד שלא מדברים עליו אף פעם הן הזכויות של היוצרים. תחשבו על זה.

חדירה (Intrusion) ע"ע זיהוי חדירה.

חופשה ע"ע שותפה.

חוצץ (Buffer). וגם: מכלא, מאגר. איך שלא אומרים ואיך שלא כותבים זה עדיין נשמע רע.

חציל. דווקא מילה שאנחנו אוהבים. למה לא משתמשים בה יותר בעיתונות מחשבים?

טודה. ע"ע שולת!

טלפוניה (Telephony). בלית ברירה גם אנחנו משתמשים במילה הזאת.

טקד (Tech-Ed). כנס המפתחים השנתי של מיקרוסופט. לא נספר לכם מי איית את השם העברי שלו כך, אבל בטח תסכימו איתנו שזה מביא את הקריזה רק לראות את זה.

יע"מ (CPU). ספרי המחשבים שיצאו לאור בשנות השבעים, עדיין תחת השפעת מפא"י ההיסטורית ותנועת השומר, הקפידו לתרגם הכל. שרתוק הפך לשרת, פרסקי הפך לפרס, וה-CPU (Central Processing Unit) ל"יחידת עיבוד מרכזית". הוסיפו לזה את הנטייה הצה"לית לקצר

הכל לר"ת, ומה קיבלתם? נכון, יע"מ. מה שמדהים הוא ששלושים שנה אחרי, אפשר עדיין לפגוש במילה הזו פה ושם, למרות שרוב האנשים למדו שאפשר להגיד גם צ'יפ, מיקרו-פרוססור או פשוט "מעבד". תחשבו על זה: הרי הסיבה היחידה שאומרים באנגלית "CPU" היא שהמילה הזו קצרה יותר מ"Processor".

בכל אופן, תופעת היע"מ התפשטה לתחומים נוספים. למה להגיד "סיביות לשנייה" כשאפשר לומר סל"ש? ולמה לומר אלפי סיביות לשנייה כשאפשר לומר קסל"ש? וישנם גם מסל"ש, קס"ש, מס"ש ובקרוב אפשר לנחש נכל לחגוג את הגסל"ש (Gbps). שיהיה במזל"ט.

כונן (Drive). ע"ע נתב.

כנסו! ע"ע שולת!

כרוכית (שטרודל). עם כל הכבוד לאקדמיה העברית ללשון, אם מישהו יבוא אלינו ברחוב ויאמר לנו "כרוכית" אנחנו חושבים שנדפוק לו מכות רצח. לא בגלל שאנחנו לא אוהבים עוגות, אלא בעיקר בגלל שהמילה הזאת פשוט נשמעת כמו קללה.

המצאות מופלאות נוספות של האקדמיה לפאר הז'רגון הטכנולוגי: פורטן (Portal), מיסרון (SMS), קוקית (Cookie), תסדיר (Format), תחיבה (Insert), נעל שיח (Log off), הזנק (Start-up). על מה הם חשבו בדיוק?

בכתבה הבאה: האותיות י'-ת' ומהן המילים הנכונות.