"הצופים" עותרים: אל תבטלו לנו את הממלכתיות
כאילו לשרת החינוך לימור לבנת לא הספיקו הצרות שיש לה עם המורים, עכשיו היא הסתבכה גם עם תנועת הצופים. בעקבות ההחלטה לבטל את הקריטריונים המגדירים אותם כתנועה "ממלכתית" , עתרו הצופים נגד השרה ומועצת תנועות הנוער. בצופים טוענים שמדובר בלחצים פוליטיים ובפגיעה חמורה בפעילותה החינוכית של התנועה. במועצת תנועות הנוער טוענים שדווקא "הצופים" לא מכירה בערך השיוויון וטוענים: "אין להעדיף תנועת נוער אחת על פני האחרות"
תנועת הצופים תעתור היום (ג') לבג"ץ נגד שרת החינוך, לימור לבנת ומועצת תנועת הנוער. זאת, לאחר שלבנת החליטה לבטל את הקריטריונים המעניקים לתנועה מעמד של תנועת נוער ממלכתית.
החלטתה של לבנת, הנשענת על המלצות ועדת שפירא לבדיקת הקריטריונים לחלוקת תמיכות לתנועות נוער, התקבלה לאחר שמועצת תנועות הנוער פנו אליה בבקשה לבטל את מעמדה הממלכתי של התנועה. לטענת חברי המועצה, תנועות נוער ממלכתיות מתאימות אך ורק למשטרים שאינם דמוקרטיים, ולכן אין להמשיך להעניק לצופים מעמד שכזה.
מעבר לביטול "ממלכתיותה" העקרונית של התנועה, מדובר גם בהפסד כספי גדול לתנועת הצופים. בשנת 2004 עמד תקציב התנועה על כארבעה מיליון שקלים עבור חניכים בשנת שירות וכשמונה מיליון שקלים עבור פעילות שוטפת. בנוסף, בשל היותה "ממלכתית", מקבלת התנועה מהמדינה תמיכה של שקל וחצי לחודש עבור כל חניך. בתנועה בה למעלה מ-60 אלף חניכים מדובר בסכום ניכר.
בעתירה, שתוגש על-ידי עורך הדין ערן לב, טוענת תנועת הצופים כי החלטתה של לבנת מבטלת את ההסכמות והקריטריונים שנקבעו הן על-ידי בג"ץ והן על-ידי פרקליטות המדינה בשנת 1999, לפיהם הצופים היא תנועה ממלכתית. עוד נטען כי בעוד דו"ח דברת, עליו סמכה לבנת את ידיה, קורא לממלכתיותם של בתי הספר, ביטול התקנות קורא דווקא להגברת הסקטוריאליות וביטול ממלכתיותן של תנועות הנוער.
הצופים: "משמעות ההחלטה הרסנית"
"שרת החינוך מדברת בשני קולות, תלוי בלחצים הפוליטיים המופעלים עליה", אמר מזכ"ל תנועת הצופים, ליאור כרמל. לדבריו "העמדה שאומצה על-ידי שרת החינוך היא מוטעה ומטעה את הציבור. ממלכתיות, לפי משנתה של תנועת הצופים, משרתת גישה נונקונפורמיסטית, המאפשרת לאנשים שונים, בעלי דעות ואמונות שונות, לדור בכפיפה אחת".
כרמל אף טען כי נציגי התנועה פנו מספר פעמים ללבנת וביקשו להפגש עמה ולדון בנושא, אך הפגישה טרם נקבעה. לדבריו, "מזה שנתיים נמנעת השרה מלפגוש את נציגי תנועת הצופים, ובצר לנו אנו שוטחים את טענותינו באמצעות בית המשפט".
עוד נטען כי חברי ועדת שפירא לא עשו עבודתם נאמנה, ולא ערכו בדיקת עומק רצינית ומקיפה בנושא. לדברי כרמל, "מסקנות הוועדה תלושות מהמציאות הישראלית וגובלות באבסורד. זאת, מאחר ונכתב שם בין היתר כי 'מדינת ישראל כיום אינה סקטוריאלית כלל, אין בה שסעים וקונפליקטים פוליטיים, אי לכך אין מקום כיום לתנועות ממלכתיות הפונות לכולם'.
"הווועדה, למרבה האבסורד, גורסת כי כי תנועות הנוער כולן ממלכתיות ואין להן שיוך פוליטי כזה או אחר", ומר כרמל והוסיף: "המשמעות של ההחלטה הרסנית מבחינת תנועת הצופים. היא תפגע קשות בפעילות התנועה בקרב אוכלוסיות מיוחדות דוגמת עולים, בני נוער בסיכון, ילדי החינוך המיוחד ועוד".
מועצת תנועות הנוער: אין סיבה להעדיף תנועה אחת
יושב ראש מועצת תנועות הנוער, יניב שגיא, אמר בתגובה כי "מיום שוועדת שפירא פירסמה את ההמלצות, תנועת הצופים לא קיבלה אותן. לצערי, היא לא קיבלה המלצות של האחדה ושוויוניות בין כל תנועות הנוער. מי שבעד גישה ממלכתית - צריך לברך על שוויוניות. אין שום סיבה להעדיף תנועה אחת על אחרת".
עוד אמר שגיא כי "בתקנה הקודמת כל התנועות נחשבו לסקטוראיליות, למעט אחת, הצופים, שנחשבה כביכול לתנועה עם תפיסת עולם ציבורית. למעשה, בפועל כל תנועות הנוער רואות את הכלל ופועלות בכל מגוון החברה הישראלית. אף תנועת נוער אינה מפלגתית, יש תנועה רעיונית. גם הצופים היא תנועת רעיונית ובהחלט יש לה מסרים. הבג"ץ היה צפוי ואני משוכנע שהוא יידחה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "עוד טרם מינוייה של ועדת שפירא, תוקצבה תנועת הצופים גבוה יחסית לתנועות האחרות. יצויין, כי בשל אי-שיוויניות שהיתה קיימת בין התנועות השונות, ובשל והצורך להגדיר מחדש מהי תנועת נוער, מינתה שרת החינוך, לימור לבנת, וועדה ציבורית, בראשותה של פרופ' רינה שפירא. וועדה זו קבעה קריטריון אחיד ושיוויוני לתקצוב תנועות הנוער השונות. יודגש, כי הקריטריון נקבע לאחר שנערך מפקד מקיף בקרב כלל התנועות.
"הקריטריון אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל-ידי משרד המשפטים, וכן עבר את כל ההליכים המחייבים בטרם התקנה פורסמה לציבור. לפיכך, אין מקום לטענות בדבר אי-שיוויוניות. משרד החינוך מייחס חשיבות רבה לפעילות תנועות הנוער, ומסייע רבות לפעילותן באמצעות מינהל חברה ונוער".