סוף העולם מגיע: תגידו יפה שלום
סוף העולם הוא אפשרות קיימת, אפילו בימינו: טרור גרעיני, סופר-וולקנו, אסטרואידים, חיידקים טורפים ושאר אסונות מאיימים להשמיד את המין האנושי ברגע. יצאנו לבדוק כיצד עלול העולם להגיע לסיומו תכף ומיד, ויש גם צפירת הרגעה
עניינים שונים שאין ביניהם קשר? בואו לא נהיה בטוחים. משהו מתבשל, זה ברור. לא רק לקוראים בקפה ולבוחשים בתה, אלא גם למדענים מבוססים. נותר רק לנסות להבין מאיפה בדיוק נחטוף את זה: טרור? התחממות גלובלית? אסטרואיד ענק? רעידת האדמה הגדולה מכולן? מלחמת הציביליזציות? טייפונים שיימאס להם מפלורידה הרחוקה ויחפשו טריטוריות חדשות?
המדריך לפסימיסט המתחיל מוכרח לכלול כמה תחנות. מקום טוב להתחיל בו הוא, כרגיל, צבי ינאי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע, שעוסק בפילוסופיה של המדעים. "חלק גדול מהאסונות שצפויים לנו הם פרי ידינו", הוא מאשר, "כמו התחממות כדור הארץ או נשק גרעיני שיזלוג. חלק אחר הוא מכוחות חיצוניים, ואותו להערכתי נוכל לפתור. אבל ההתעסקות בזה לא נובעת רק מניסיון להיערך למצב או לתקן, אלא גם מהנטייה הטבעית שלנו להתחכך בסיוט. כבר בקרב ילדים אפשר למצוא חיבה רבה לצ'יזבטים נוראיים. זו נטייה עתיקת יומין, ובנצרות היו נבואות שונות על קץ העולם. המונים מכרו רכוש בהנחה שהכל מסתיים. אבל להערכתי, בפועל, העתיד טומן בחובו גם הרבה תקווה".
ואכן, למרות כל הדברים שיובאו כאן תכף, לא כדאי להתאכזב אם בסוף, מכל הרעות, לא יתרחש דבר בימינו. מה הן מאה שנים בלוח הזמנים המרווח של כוכב הלכת שלנו? פחות מגרגר אבק. לא כדאי עדיין לשלול כליל את האפשרות שמחזור חיינו יחלוף בשלווה ושלום, כשהאפשרות הגרועה מכל היא שהשיעמום זה מה שיהרוג אותנו. לכל המקרים האחרים, פרסם החודש "הגרדיאן" הבריטי את רשימת הסכנות הגדולות המרחפות כרגע מעל כדור הארץ. למשימה גויסו מיטב המדענים, בהם חברים בצוות "סכנות לאומיות" הצמוד לטוני בלייר בשירות ממשלת הוד מלכותה. קבלו, לפיכך, את מיטב הסכנות, כולל הגרסאות המקומיות.
טרור: הם בקושי התחילו
יש משהו מרגיע בידיעה שהטרור התפשט לכל מקום. עכשיו זו כבר לא רק הבעיה שלנו, ושהעולם יתפוצץ. אבל בקרב המומחים הדעות חלוקות, וקצתם טוענים שהחשש מוגזם. "התקשורת דופקת את זה בכוח לציבור ומפחידה אותו", טוען האלוף במיל' פרופ' יצחק בן-ישראל מאוניברסיטת תל-אביב. "שוב ושוב מספרים לציבור מה עלול להיות כביכול. בלי העיתונות אף אחד לא יחשוש, ולטרור אין שום ערך. בשיא הטרור בישראל, לפני שנתיים, מספר ההרוגים היה פחות מאשר בכבישים. למה בתקשורת מדברים רק על זה? מה, חסרות בעיות? אין יותר חיידקים טורפים? שר הביטחון של איראן לא הודיע שאם תהיה לו פצצת אטום הוא יזרוק אותה עלינו? אני לא אומר שאין חשש מטרור, אבל אסור להוציא מפרופורציה".
רבים אחרים סבורים שהטרור דווקא מסכן את העולם, ועוד איך. ד"ר בועז גנור, מנהל המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, נותן קריאה הפוכה: "במאה שעברה הטרור נועד ליצירת חרדה ופחד, כשהתקשורת אכן מדווחת ובפועל משרתת את העניין בתוקף תפקידה. אבל כל זה לא יהיה רלוונטי בעידן הטרור הפוסט-מודרני".
"צריך להבין את המגמה ולאן הטרור מתפתח: במאה הקודמת נוצרה תחרות בין מבצעי הטרור ובין הדמוקרטיות המתגוננות. התוצאה היתה הסלמה עם תוצאות שהפכו קשות יותר ויותר. חטיפות המטוסים לפני עשרות שנים נחסמו בהצלחה בדרכים שונות, אבל התחלפו בטרור מתאבדים מהסוג הקטלני ביותר בהיסטוריה, שהגיע לשיאו ב-11 בספטמבר. וזה עדיין היה טרור מהדור הישן. החשש האמיתי הוא מהטרור הפוסט-מודרני, כשנשק גרעיני וביולוגי יזלוג לטרוריסטים. זו תהיה הסלמה חריפה בהרבה, וניווכח שהעולם הוא כפר גלובלי במובן הכי רע. נשק ביולוגי שיתחיל בניו-יורק, למשל, עלול להגיע לכל עיר בעולם. אם יהיה פיצוץ גרעיני בכל עיר מערבית, ההשפעה תהיה בלתי ניתנת לחיזוי מבחינת חומרתה על הכלכלה העולמית. זה הופך את העולם לפגיע, כולל מדינות שחשבו להגיע להסכמים עם ארגוני טרור".
התחממות גלובלית: בהחלט
אפקט החממה הוא האפוקליפסה החביבה ביותר על המומחים. אם נמשיך לשרוף דלק ויערות, מסכימים הכל, בסוף נקבל את החשבון, והוא יהיה ענקי ובמזומן. "אחרי עשרות שנים של התחממות כדור הארץ, כבר נגרם לנו נזק ממשי", מאשר פרופ' פנחס אלפרט מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. "כל פעולה לתיקון שמדינות העולם ינקטו עכשיו, אפילו אם כולן יחתמו על אמנת קיוטו, תשפיע רק עוד 30 שנה, ולכן זה מאוד לא פשוט. הסינים, למשל, אומרים היום למערב: אתם זיהמתם במאה שעברה, אז אל תעצרו לנו את ההתפתחות. מבחינתם הם צודקים, אבל כולנו מטביעים את הספינה".
אלפרט מסביר מהו, למשל, הנזק באזור הים התיכון: "ידוע שמאז שנות ה-70 האזור התחמם במעלה וחצי. זו רק ההתחלה וכבר יש לה תוצאות מדאיגות. בחלקים מאיטליה יש ירידה של 30 אחוז בכמות הגשמים. ממחקרים עולה שאצלנו, עד שנת 1994, היתה ירידה של עשרה אחוזים בכמות הגשמים בצפון. בנוסף, יש עוד שתי סכנות: עליית מפלס הים תביא אצלנו להמלחה של מאגרי המים המתוקים. הנזק ברור. בנוסף, יהיו יותר אירועים קיצוניים בקיץ שיפגעו קשה בחקלאות: גל חום גבוה וממושך שהתרחש בעבר רק אחת לכמה שנים מתרחש עכשיו כמעט כל שנה, וזה עתיד להחמיר. גם אני הייתי פעם ספקן גדול בעניין החשש מהתחממות כדור הארץ, אבל היום אי-אפשר להתווכח עם הנתונים, והמגמה ברורה".
ומה עם החור באוזון?
"כאן נראה שהעולם התעורר בזמן", מרגיע אלפרט. "מדידות העלו שיש מגמה של שיפור".
אסטרואיד: בסוף זה יפגע
האם משהו גדול וקשיח ייפול על ראשנו? ד"ר נח ברוש, מנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל-אביב, הוא הראשון שמקבל מידע מבהיל על שברי כוכבים ענקיים מהחלל שדוהרים לכיווננו ועתידים להתנפץ על כוכב הלכת שלנו. אסטרואידים, בקיצור. ב-14 בינואר, בטרם התאושש ממידע מסוג זה, שמע בחדשות על פיגוע שאירע במחסום ארז. "אנחנו נאלצים להיות קצת סכיזופרנים", הוא אומר, "ולדאוג באותו זמן גם מהפיגוע, וגם מהאסטרואיד. אבל חייבים לתפקד. כשיש התרעה על אסטרואיד מתקרב, רשויות הביטחון חייבות לדעת מזה. התפקיד שלי הוא לעדכן את ראש סוכנות החלל, שקיבל ממני הודעה. המידע מדווח לשר המדע, שיחליט מתי לדווח לראש הממשלה, שישקול אם להפעיל כוחות. במדינות אחרות אין מה לעשות, אבל בישראל, חצי שעה לפני הפגיעה, אפשר להפעיל אזעקה. האוכלוסייה תיכנס למקלטים והנזק יצטמצם".
עמיתו של ברוש, פרופ' מוריס פודולק, חקר את תופעת ההתנגשויות. "כל הזמן מתנגשים בכדור הארץ גורמים שמימיים", הוא מסביר. "מטאוריטים בגודל של אפונה, למשל, יש מאות מדי יום. גופים גדולים נדירים יותר, אבל זה בהחלט מתרחש. זו סכנה, מפני שהם עלולים לגרום להרס המוני על כדור הארץ.
ב-1908, למשל, נחת אסטרואיד ענקי על סיביר, גרם להתפוצצות בעוצמה של פי 12 מהירושימה, ושרף אלפי דונם יער. מזל שזה היה בשטח לא מיושב. בדצמבר האחרון מדענים גילו אסטרואיד בגודל 400 מטר מתקדם לכדור הארץ. משך כמה ימים עמד הסיכוי שיפגע בנו בעוד 24 שנה על 2.7 אחוזים. מדובר בהתנגשות בעוצמה אדירה, שעלולה לגרום הרס עצום לעולם".
ברוש מסביר מתי זה נעשה מסוכן. "הסכנה היא עם גופים גדולים מ-20 מטר. כאלו יש לפחות חמישה בשנה, ואנחנו רואים על הגלאים אירוע בעוצמה של פיצוץ גרעיני. למזלנו, רוב כדור הארץ הוא ים, והשאר ברובו מדבריות. לכן האירועים האלה הסתיימו בינתיים כשהתקשורת לא יודעת מזה. סטטיסטית, פעם במאה שנה בערך נופל גוף שמימי בגודל של מאה מטר. כזה שיכול, למשל, להרוס עיר".
האם פיצוץ כזה אמור להתרחש בקרוב? הפעם המשמעותית האחרונה - כאמור בסיביר - התרחשה לפני 49 שנה. בליל הפיגוע במחסום ארז חשב ברוש שזה שוב בדרך. עמיתיו מבסיס טילים בארצות-הברית דיווחו לו לפתע על אסטרואיד שינחת עלינו בתוך 48 שעות. "חישבנו שהוא הולך לפגוע בשעה ארבע וחצי, וגם הבנו פחות או יותר איפה; קצת יותר מזרחה וצפונה מישראל. צריך היה לחשוב מהר מה לעשות כדי למזער נזקים: אולי לפנות אוכלוסייה, ואם הוא יפגע בים, אולי להרחיק אנשים מהחופים מחשש לצונאמי. העברתי את המידע כדי שיגיע למי שצריך בממשלת ישראל. בסוף, למזלנו, הסתבר שהוא פספס אותנו מעט, ב-21 מיליון קילומטר".
ומה עם גוף ענקי שכוח ההרס שלו גדול בהרבה, כמו זה שסיים את עידן הדינוזאורים? ברוש אומר שככל שהגוף גדול יותר, יש פחות כאלה בחלל, וסיכויינו להתנגש באחד כזה פחותים. "אבל מדענים מתכוננים גם לגרוע מכל. חשוב לגלות אסטרואיד כזה בחלל בזמן, מפני שיחלפו שנים עד שהעולם יתארגן לזה. לבדוק אם הוא עשוי מתכת, אבן או קרח, מה המרקם שלו, ואז להציע פתרונות. אחת האפשרויות היא לשגר טיל שיגרום פיצוץ גרעיני לידו, כדי להסיט אותו. אם הפיצוץ יפורר אותו ליחידות של 20 מטר ומטה, הבעיה תיפתר. מצד שני, אם הפיצוץ יפורר את האסטרואיד לכמה יחידות גדולות - כל אחת מאה מטר - אז במקום קטסטרופה גלובלית גדולה אחת יהיו לנו כמה קטנות. טוב שאני לא בין מקבלי ההחלטות".
סופר-וולקנו: תגדיל לי
בהיסטוריה הגיאולוגית הרחוקה של כדור הארץ ידועים הרי געש אדירי עוצמה המתפרצים פעם בעשרות-אלפי שנים. פרופ' ביל מקגאייר, חבר בצוות "סכנות לאומיות" של ממשלת אנגליה, מכנה אותם "סופר וולקנו".
הוא תיאר בהרחבה הר כזה, שהתפרץ לפני 26,000 שנים בניו-זילנד, ואחר שהתפרץ לפני 75,000 שנה באינדונזיה. הסיכוי שבמאה הקרובה יתרחש אירוע כזה הוא בערך 0.2 אחוז. לא משהו. אבל פרופ' עקיבא פלכסר, גיאופיזיקאי מאוניברסיטת תל-אביב, אומר שלא צריך ללכת כל כך רחוק.
"ידועים מספר הרי געש מאוד אלימים, שהשפיעו על כל כדור הארץ. אצלנו באזור הים התיכון זכורה ההתפרצות האדירה של הסנטוריני, בסביבות 1600 לפנה"ס. התרבות המינואית נחרבה אז בהתפרצות שקרעה חור ענקי באדמה, ומדענים מוצאים עד היום את החומרים שהועפו מפוזרים מטורקיה ועד לנילוס במצרים. עוד הר שהשפיע על כדור הארץ התפרץ ב-1814, באינדונזיה. זמן ממושך אחר כך אירופה היתה בחשכה. המשורר הבריטי לורד ביירון, למשל, יצא 14 חודשים אחר כך לאגם ז'נבה ותיאר בשיריו עלטה: 'השמש הבהירה כבתה ללא קרן אור עיוורת... בוקר בא והלך ולא הביא איתו יום'. ב-1883 היתה התפרצות אלימה מאוד באי ליד אינדונזיה ואת ההדים שמעו עד אוסטרליה, מרחק 4,000 ק"מ. מדובר בהתפרצויות שישפיעו על האטמוספירה, להערכתי יסבו נזקים ממשיים, אבל לא יסכנו את האנושות".
חיידק טורף: אין עליו
פסימיסטים מקצועיים לא יאמינו למשרד הבריאות, שאחרי כל התקפה של חיידק אלים מפרסם שוב ש"לא מדובר במגפה". למען האמת, גם אופטימיסטים מתקשים לקבל את גרסת המשרד לאחר שהשנה נרשמו כבר 19 מקרי תקיפה, מתוכם 11 בילדים או בתינוקות. השאלה האמיתית היא, כמובן, האם חיידקים הקשוחים הללו זוממים לגבור עלינו במאה הקרובה.
"היום יש עשרות זני חיידקים שעמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה", מסבירה ד"ר סימה ירון מהטכניון, המתמחה בדיוק בתחום הזה. "בקהילה המדעית מאוד מודאגים. חיידקים מפתחים מוטציות חזקות ועמידות, והפתרון בהחלט לא נראה באופק. זה לא ייפתר אפילו אם רופאים יחסכו באנטיביוטיקה, ואפילו אם החולים יימנעו מהתרופה, מפני שהבעיה נובעת גם משימוש עצום באנטיביוטיקה בחקלאות, בחוות גידול, ברפתות ובלולים. שם מתפתחים זני חיידקים חזקים במיוחד. מדענים עוקבים אחריהם בקפדנות, כולל ניתוח די-אן איי. בנוסף, התופעה מתפשטת הודות לשימוש נרחב בחומרי חיטוי שנכנסו לכל בית, ושם הם מחסנים את החיידקים".
האם חברות התרופות יושיעו אותנו? ירון אומרת שלא. "אי-אפשר לבנות על חברות התרופות, מפני שהן לא משקיעות בלוחמה בחיידקים אלימים. רווח מאנטיביוטיקה לא שווה להן כלום, בהשוואה לתרופות אחרות. לכן, אם החקלאות ואנחנו נמשיך עם חיסונים ותרופות באותו כיוון, התופעה תתפשט והתוצאה תהיה עגומה. תינוקות ייפגעו, וכולנו נרגיש את זה כשנהיה קשישים. כבר היום אנשים מבריאים מסרטן, אבל מתים מחיידק זיהומי".
מלחמה גרעינית: בדרך
לרגע, לאחר קריסת ברית-המועצות, החשש ממלחמה גרעינית התפוגג. מאז השתנו כמה דברים, וכיום מתעורר החשש מחדש. התסריטים להסתבכות גרעינית עולמית מגוונים מאוד, בעיקר כשבזירה יש מנהיגים הזויים כמו אלו בצפון-קוריאה או טהרן, ובבית הלבן מכהנים רפובליקנים תאבי הדק כג'ורג' בוש. בעבור מי שמקדמים את חזון מלחמת הציביליזציות, מדובר בפיתוי גדול: די בפצצה על עיר גדולה אחת בארה"ב או אירופה כדי שכלכלת העולם המערבי תקרוס. וזה, כמובן, מעבר לטרגדיה האנושית העצומה.
"ההצלחה הגדולה בעבר של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני מצויה כיום בסכנה", מבהיר פרופ' אבנר כהן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. "האופן שבו העולם יצליח, או לא, לטפל בכך ישפיע על כל עתיד התפוצה הגרעינית. מומחים יכולים לצייר תרחישים של הידרדרות שליטה על נשק גרעיני בזמן משבר, עד כדי איבוד שליטה. יש מדינות, כמו צפון-קוריאה, שמקיימות תקשורת מוגבלת עם העולם החיצון ואי-אפשר לדעת בדיוק כיצד מנהיגיהן חושבים".
"מנהיג שחושש לאבד את כבודו עלול, במצבים מסוימים, לגרום להסלמה גרעינית. ככל שהמשטר יותר מאוים, יש יותר סכנה ביחס להתנהגותו. האם ניתן לומר שכל ההנהגה האיראנית, כולל המולות ודומיהם, הם אחראיים? האם מנהיגי צפון-קוריאה אחראיים? האם קיימת מסורת אזרחית בפקיסטן שמצמיחה מנהיגים אחראיים? בכל המקומות הללו, ואולי במקומות נוספים, עלולים לקום מנהיגים שאין להם מושג מהו נשק גרעיני ואיך ניתן לשלוט בו. ומי יערוב לנו שנשק גרעיני לא ייפול לידיהם של גורמים אחרים במדינות האלה, עוד פחות אחראיים, שלא לדבר על אפשרות העברתו של נשק גרעיני לארגוני טרור?"
סופר-נובה: יהיה קריר
מדובר בתופעה נפוצה בגלקסיה, שמקורה בהתפוצצות כוכבים שגודלם פי עשרה מהשמש. "אצלנו בשביל החלב התופעה מתרחשת כמה פעמים במאה, אבל בגלל המיקום שלנו, את רוב ההתפוצצויות אנחנו לא רואים", מסביר ד"ר ניר שביב, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית. "כתוצאה מהתפוצצויות באזור, חלקיקים אנרגטיים בלתי נראים חודרים לכדור הארץ. בכמויות סבירות התופעה מתרחשת תמיד, ואין שום בעיה. לכן ניתן למצוא את עקבות החלקיקים האלה כמעט בכל מקום, מקרקעית האוקייינוס ועד לאטמוספירה, והם משפיעים בעיקר על התעבות העננים.
"אבל בכמות גדולה, זה יהיה משהו אחר לגמרי. אם סופר-נובה תתרחש במרחק כמה עשרות שנות אור מאיתנו, כלומר קרוב יחסית, השטף יהיה כל כך חזק, עד שייגרם נזק משמעותי לחיים. זה יהיה מאוד לא נעים. תחשוב על העובדים המסכנים שכיבו את השריפה בכור בצ'רנוביל, אבל על פני כל כדור הארץ. דבר כזה מתרחש פעם בביליון שנה, וסביר שכבר התרחש בעבר הרחוק בתולדות הכוכב שלנו. הסיכוי שזה יקרה בקרוב אינו גדול, אבל סופר-נובה מרוחקת יותר כן יכולה להתרחש לעתים תכופות. במקרה כזה תהיה ירידת טמפרטורות בכדור הארץ וייגרם קור שיספיק ליצירת עידן קרח".
אז אולי עידן קרח בפתח? שביב מעדיף שלא להתנבא, אבל מבהיר שזהו לא אותו קור שהכחיד לפני 20 אלף שנה את הממותות וזנים אחרים. "עידן הקרח ההוא נוצר ממה שמכונה 'מחזורי מילנקוביץ', ע"ש מדען יוגוסלבי, שגילה את התופעה הבאה: על סקאלה של עשרות-אלפי שנים יש תקופות, שבהן הזווית והמרחק שלנו מהשמש משתנים תוך כדי הסיבוב האליפטי. כך נוצרה תקופת הקרח לפני 20 אלף שנה. לפי זה, עוד כמה אלפי שנים בודדים נחזור לעידן הקרח ההוא. אבל הקור לא היווה סכנה ממשית לבני אדם, למרות שזנים אחרים נכחדו".
כיבוש רובוטי: שיעמדו במחסום
לבסוף, אם שום צרה אחרת לא תתרגש על העולם, אפשר לקוות שהרובוטים יפיחו קצת עניין. פרופ' קים ג'ונג הון, מהמרכז לחקר אינטליגנציית הרובוטים בקוריאה, מציע לא לזלזל בהם. השנה הוא הכריז כי פיתח נוסחה שמאפשרת להם לשכפל את עצמם. בעתיד הלא רחוק, הדגיש, יוכלו גם לחוש תשוקה. האם ישתוקקו, למשל, להשתלט עלינו? במוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים מתקיימת בימים אלו תערוכה בנושא.
"יש היום רובוטים שמרכיבים רובוטים אחרים", מסביר פרופ' משה שוהם מהטכניון, המרצה במוזיאון, "אמנם בשנות ה-90 חלה עצירה בפיתוח, אבל מאז כולם עבדו מאוד חזק על יצירת אינטליגנציה ויכולת הרובוט להסיק מסקנות לפי חיישנים. "המאמץ המדעי עלה יפה. היום יש מאמצים בכיוון של רובוטים שנראים כמו בני אדם, כאלו שיכולים ללכת, לטפס במדרגות ולדחוף עגלות, אם כי התחום מתפתח לאט מאוד, ובעלויות כספיות שהופכות את זה לגבולי. בינתיים יש רובוטים שמשחקים בקבוצות משהו די דומה לכדורגל".
השאלה, כאמור, היא האם הרובוטים יתפסו עצמאות. בענף משוכנעים שהסיכוי די קלוש. "אני לא מאמין שיקרה מצב שרובוטים 'יחליטו' לפעול נגדנו", קובע שוהם. "אם נבחין ברובוט עצמאי, פשוט יוציאו לו את התקע. לדעתי, הרעה לא תבוא מהכיוון הזה. אבל אי-אפשר לדעת".
יודעים מה? יהיה טוב
כדור הארץ לא יתקיים לנצח, אבל דרושה קצת סבלנות. "הסוף הוודאי יגיע כשהשמש תפסיק להתקיים", אומר צבי ינאי, "אבל זה יקרה עוד חמישה מיליארד שנה". עד אז הוא דווקא אופטימי מאוד: "לפני 50 שנה הייתי אומר שאנחנו במגמת סכנה שאין עליה שליטה. אבל מאז הטכנולוגיה כל כך התפתחה, שיש הרבה מקום לתקווה. לפני סוף המאה, למשל, צפוי שמאגרי הדלק בעולם יתרוקנו. אבל עד אז סביר שתהיה פריצה טכנולוגית בשימוש במימן לאנרגיה, ומדובר בחומר שנמצא בכמויות בלתי מוגבלות. עם החיידקים הטורפים ניתן יהיה להתמודד באמצעות הנדסה גנטית. ניתן יהיה להנדס ולפזר זנים שאינם מסוגלים להתרבות, באותה דרך שהמדע מעקר זבובים מזיקים".
"גם את התחממות כדור הארץ יוכל האדם לפתור, אם נפזר באוקיינוסים חוות גידול של אצות ירוקות בשטחים גדולים מאוד, שיתמודדו עם בעיית הפחמן הדו-חמצני ויקררו את האקלים. עם אסטרואידים מהחלל מוצע שוב ושוב להתמודד על ידי שיגור טיל, ויש עוד טכנולוגיות. ככלל, יש כמה קטסטרופות שנתקשה למנוע, אבל בינתיים הן רחוקות, והסיכוי שיתגשמו קטן.
"מוטב להתמקד בסכנות שאנחנו מחוללים במו ידינו, שלהן המדע מסוגל למצוא פתרון בתנאי שהעולם יתחיל להתנהג קצת יותר שפוי. ההומו ספיינס הגיח רק לפני 200 אלף שנה, ותראה איזו דרך עשינו. העובדה, למשל, שהחור באוזון מתכווץ רומזת שזה לא בדיוק מה שחששנו. אם יחלפו מיליארדי שנה עד שהשמש תפסיק להאיר, יהיה לאנושות די והותר זמן לפתור אפילו את זה".
לפנייה לכתב/ת 
