משחקים אלימים: מחאה לגיטימית אך מטורללת

כמה חבל שכל כך מעט גיימרים באו למחות נגד היוזמה להחרים משחקי מחשב אלימים וגם מי שבא הסתלק תוך זמן קצר. רק תחשבו על הפוטנציאל שהוחמץ למאבק בקניון בין אמהות והורים דאגניים, לבין גדודים של חנונים עם חולצות של סטאר טראק וחרבות אור.

צלם וידאו: דני דגן, כתב: מישל דורושינסקי

זה היה יכול להיות אחרת. לונדון וקירשנבאום היו מדברים עם דובר הגיימרים, החובש מסכה ירוקה ועונה לשם "זורק", שצפוי היה לגנות בכל תוקף "עשבים שוטים בקהילה שעלולים לנקוט צעדים בלתי מקובלים", אך במקביל יזהיר כי אם "יימשכו ההתנכלויות מישהו

עלול לקום ולעשות מעשה". נעבור ערוץ, ושם פרשן חמור סבר היה מסביר שאלימות במשחקי מחשב מובילה להרס יסודות הדמוקרטיה.

מחאה לגיטימית אבל מטורללת

הנה תרחיש מופרך שנראה כאילו שאוב מתסריט של דוקומנטריסט עם דימיון פורה: קבוצה של "אמהות מודאגות" יזמה עצומה להחרמת חברות המפיצות משחקי מחשב. הן זכו לתמיכת הרב האשכנזי הראשי, יונה מצגר (הספרדי הראשי, הרב עמר, עסוק בגיור הודים מכפרים נידחים ליד בנגלדש, אריזתם ושליחתם לישראל. אני רציני).

מחאתן לגיטימית, כמובן, במיוחד בהתחשב בכך שהחוק הנחוץ הנוגע לסימון משחקי מחשב ודירוגם עדיין תקוע. לגיטימית אבל, איך לומר בעדינות, מטורללת על כל הראש.

גם התקשורת אשמה

לא הפלייסטיישן גרם לזדה לרצוח

ייאמר מיד: בניגוד לנושאים כמו השפעת הפורנוגרפיה על האלימות המינית, לגביהם יש הררי מחקרים סותרים לכאן ולכאן, אין מחקר רציני המאשר קשר ישיר כלשהו בין משחקי מחשב אלימים לאלימות בפועל. מי שראה את הראיון המצוין עם אמו של עדן נתן-זדה, יוכל להסיק בקלות שאת השנאה לערבים הוא ינק אולי בבית, אבל לא מהפלייסטיישן.

למעשה, השימוש של מארגני המחאה בתעמולה הזו הוא בדיוק הדבר שהופך אותם מסתם הורים המפוחדים ממדיום שהם לא מכירים, לאנשים התומכים בחוסר מודעותם באלימות פחות בוטה אבל הרבה יותר מפחידה מכל מה שנמצא ברחובות הפשע הלוהטים של סאן אנדריאס. צנזורה וניסיון לשלוט מלמעלה על המחשבה תהיה לעד אלימה יותר מכל דבר שיכול להתרחש ברחובות.

"כבר דרסת היום מישהו?"

"GTA - יצירת אמנות"

אתם מבינים, GTA הוא לא רק משחק המחשב הנמכר ומלא האקשן ביותר בעולם. הוא גם מסמן כיוון של בידור, תרבות ו-כן, אני מרהיב לכתוב זאת – אמנות מהסוג שרוב העולם מעל גיל 30 לא מכיר. אתה גיבור של סרט אקשן טוב שאתה גם מביים חלק גדול ממנו.

יש טכנולוגיה מרהיבה, עיצוב מגרה במיוחד וטון מודגש ועז של סרקזם ואירוניה כלפי כל מה שאתה, הגיבור, עושה בתוכו – וכלפי החברה הצרכנית כולה. וכן, המשחק מופץ על ידי חברה קפיטליסטית ומושחתת ממש כמו התאגידים ודרך החיים עליה הוא מלגלג בכל פינה אפשרית, ויש במשחק הרבה פינות והרבה אפשרויות. GTA הוא יצירת אמנות שכל אחד מצופיה – כמו שקורה, בעצם, בכל יצירה גדולה – יוצר אותה מחדש כשהוא חווה אותה.

ג'ינג'יס חאן שיחק ב-GTA?

ההורים המודאגים ושומרי השמיים (הדבר בולט מכדי שלא נאזכר אותו) כפי הנראה אינם מבינים את המונח "אירוניה", ועבורם מציאות בה השחקן שודד את הקזינו הגדול של לאס וגאס, רועה זונות ושומע מוזיקה מטרידה ואלימה של כושים נראית כדבר הרחוק ביותר מאמנות ותרבות.

אולי כדאי להציע להם להתבונן שוב בעולם ובהיסטוריה האנושית – אנחנו מין אלים ומסוכן, לכל ברואי העולם, לכדור הארץ עצמו ובעיקר זה לזה. אף אחד מגדודי המונגולים האלימים של ג'ינגיס חאן לא שיחק ב-GTA סאן אנדריאס לפני שיצאו לבזוז ולהשחית, כנ"ל הלגיונות הרומאיים או הצבאות במלחמת העולם השניה. מכל מעשי העוול והאלימות שיש בעולם שסביבנו, מעטים מאוד עד כלום בריבוע נוצרו מכיוון שאיזה חנון התלהב יותר מדי ממשחק המכות החדש שלו. חלק גדול מדי מהאלימות שסביבנו נוצרה על ידי אנשים שמאמינים שהם פועלים בשליחות אל כלשהו.

המיליציה של הדוור, הגנן והטבח

אנחנו בני אדם. אנחנו אוהבים להתחרות ולהיאבק. יש בכולנו דחפים וגרעינים של אלימות. המימוש הדיגיטלי, הסאטירי, המוגזם בכוונה שלהם על מסך המחשב או הקונסולה עדיף מלממש את אותם דחפים אלימים בדרך הפוריטנית של חרמות, חסימות ואלימות כלפי המחשבה, התרבות והאמנות של האחר.

מותר וראוי להיות בעד משחקי הקופסה של פעם ונגד משחקי מחשב, אבל אם אתם טוענים שמשחקי המחשב גורמים לעדן נתן-זדה הבא, הרשו לי להזכיר לכם שיש כמה רבנים, הורים בעלי דעות קיצוניות וסביבה חברתית שדחפו אותו להיות רוצח. המסרים של GTA הם ניהיליסטים ולעגניים כלפי כל אידיאולוגיה שהיא, אבל נתן-זדה האמין מן הסתם שהוא עושה בדיוק ההפך, את דבר האלוהים. ולא, אלוהים לא אסר על אף אחד מאיתנו לשחק בפלייסטישן.