ציוני הבגרות בישראל: מספיק בקושי

לא עומדים במבחן. תלמידי ישראל חלשים במתמטיקה, באזרחות ובידיעת השואה - כך עולה מנתוני בחינות הבגרות של שנת הלימודים האחרונה, כפי שהגיעו לידי ynet. הנתונים, שנשלחו ממשרד החינוך למנהלי בתי הספר, חושפים תמונה עגומה לפיה, בין היתר, עומד הציון הממוצע של התלמידים במבחן בגרות במתמטיקה 3 יחידות על 57 בלבד (59.6 לאחר שקלול עם ציוני מבחן המגן).

בבחינות אשתקד לקחו חלק כ-85 אלף תלמידים בכיתות י' עד י"ב, המהווים כ-84 אחוזים מקבוצת הגיל המועמדת לגשת לבגרות. אחת התופעות הבולטות העולות מן הנתונים היא חשיבותן של בחינות המגן עבור התלמידים, אשר בתעודות הבגרות היו מקבלים ציונים נמוכים יותר במידה ורק ציוני בחינות הבגרות היו נלקחים בחשבון.

ובחזרה למתמטיקה. "טובעים במספרים", "לא באים בחשבון" - תבחרו אתם, אבל אלו ככל הנראה ההגדרות המתאימות ביותר למצב. מתברר כי לא רק בהקבצות של 3 יחידות המצב דורש שיפור, גם בבחינות ל-4 ו-5 יחידות לימוד העסק אינו מזהיר וממוצע הציונים במקצוע זה לא עלה על 70 בכלל הבחינות בשנה שעברה. ממוצע הציונים ב-4 יחידות עומד על 70.7 (ציון סופי עם שקלול בחינת המגן 76) ולבחינות ב-5 יחידות - 66.4 (73.6).

נהוג לומר שהעתיד של ישראל מונח על כתפי הנוער, אבל קשה לומר שאותו נוער יודע מספיק על העבר שלו. בבחינה בהיסטוריה (יחידה אחת) העוסקת בתולדות עם ישראל השיגו התלמידים ממוצע מפוקפק של 65.8. ממוצע זהה הושג גם בבחינה המתמקדת בשואה והממוצע בבחינת ההיסטוריה הכללית עומד על 71.5 (ציון סופי 77).

ממוצע הבגרות הארצי באזרחות לא השתפר גם השנה - 62 (סופי: 68.1) וכך גם בלשון והבעה - 67.8 (סופי: 71.5). ביאליק וטשרניחובסקי היו מן הסתם מתהפכים בקברם אם היו יודעים שבספרות השיגו תלמידי ישראל ממוצע בגרות של 67.9 בלבד, וכך גם בוודאי אברהם אבינו, אם היה מקבל דיווח על כך שבתנ"ך עומד ממוצע ציוני הבגרות של צאצאיו על 67.2. באנגלית זה נשמע קצת יותר טוב והנוער, שיודע כנראה שהעולם של היום מחייב ידיעת שפה שניה, הצליח יותר במקצוע זה עם ממוצע שבין 70 ל-80 (3 יחידות - 83.1 במבחני הבגרות, 4 יחידות - 77.7, 5 יחידות - 71.6).

הנתונים שנשלחו למנהלי בית הספר כוללים את הציונים שנקבעו לפני שקלול ערעורים של תלמידים ופסילת שאלונים בשל העתקות. בנוסף, יש לציין כי הקבוצה אליה מתייחסים הנתונים אינה כוללת כ-4,100 תלמידים בגילאי 17 במזרח ירושלים, הלומדים ונבחנים בבחינות הבגרות על פי התוכנית הירדנית וכ-9,300 תלמידים באותו גיל במיגזר החרדי, הלומדים במוסדות שאינם מגישים לבחינות בגרות.

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, מסרה בתגובה לנתונים הלא-מעודדים: "מדובר בנתונים לא סופיים. עם הגשת הערעורים, ייתכן והם ישתנו".

פרופ' יוסי יונה: זו תוצאה ישירה של רפורמת דוברת

"הישגי הבגרויות עצובים אך לא מפתיעים. הם תוצאה ישירה של מדיניות רפורמת דוברת ושל התעלמות מערכת החינוך מהמציאות החוץ בית ספרית רויית הפערים", כך אומר ל-ynet פרופ' יוסי יונה, מומחה לחינוך מאונ' בן גוריון וחוקר במכון ון-ליר. לדבריו, "הנתון לא מפתיע. ככל שהמצב החברתי-כלכלי מידרדר והפערים החוץ בית ספריים גדלים, אז יש השפעה ישירה גם הישגים. מערכת החינוך לא פועלת בואקום. יש גאוני דור שחושבים שרפורמה חינוכית שמתעלמת ממה שקורה מחוץ למערכת החינוך תצליח. ההמצאה הזו מעולם לא פעלה בעולם שבו מערכת חינוך הצליחה להתגבר על מציאות בית חיצונית שיש בה פערים".

פרופ' יונה אינו אופטימי. לדבריו, "המצב רק ילך ויידרדר, בגלל הציניות והטיפשות של מי שבמערכת ואינו מבין כי אנו עומדים בפני שוקת שבורה. אי אפשר להתייחס לחינוך כאל משהו מבודד. לא מופתע שהתמונה הזו, כאשר יגיעו נתונים מפורטים מן הסתם נראה כרגיל פערים גדולים בין בתי ספר ביישובים חלשים לעומת חזקים. הרפורמה, חד משמעית, הביאה להידרדרות כי היא פוגעת בעיקרון שיוויון הזדמנויות מאחר וזו רפורמה ביזורית. איזורים חזקים היא מחזקת כי חלק משמעותי מהרפורמה יש בה הפרטה ומתן היתר לרשויות ובתי ספר לגייס משאבים והוראה איכותית יותר, אז מן הסתם הרפורמה נותנת הלכה למעשה גושפנקא לגידול בפערים".

שר החינוך לשעבר, חבר הכנסת יוסי שריד (מרצ) הגיב ואמר: "התוצאות הירודות בבחינות הבגרות הן תוצאה בלתי נמנעת של הזנחת החינוך בארבע השנים האחרונות. בשנים האלה, עסקו כל הזמן בדו"חות ובהבטחות - רק לא בחינוך עצמו. איך אפשר לצפות לרמה יותר טובה, לאחר שלכל תלמיד ותלמידה קוצצו רק בשנה האחרונה 6 או 7 שעות לימוד שבועיות. יהיה צורך בתקופת זמן ממושכת כדי לשקם את ההריסות של תקופת לימור לבנת במשרד החינוך".

חברת הכנסת יולי תמיר (עבודה) טוענת כי שרת החינוך ומשרדה נפלו שבי ברצון להנהיג רפורמות גדולות. "הציונים שהשיגו התלמידים רק מוכיחים שדו"ח דברת - לא רק שלא עצר את ההידרדרות אלא למעשה מחמיר אותה מיום ליום, מאחר וביישובים שלא משתתפים ברפורמה קוצצו שעות הלימוד".

על ציוני המתמטיקה הנמוכים אומרת תמיר: "המערכת לא עובדת נכון כדי לפתח כישורי חשיבה ויכולות מתמטיות בגיל צעיר. שוב מדובר בכישלון ביישום דו"ח דברת, אשר המלצתו להשקיע יותר בחינוך הקדם-יסודי לא יושמה".