איך תקל גוגל על מצוקות העולם השלישי?
לפחות בלוגר אפריקני אחד סבור שענקית החיפוש יכולה לסייע לאפריקה לשנות את התדמית הבעייתית שלה, שנוצרה על ידי זרים, ולפתוח ערוץ קשר ישיר בינה לבין שאר גולשי העולם
גוגל בשירות אפריקה? גוגל בשירות העולם השלישי? יש מי שחושב כך, ואפילו מקים בלוג ייחודי שאמור ללמד את האפריקנים להשתמש בשירותי החיפוש של החברה. ארנולד מרונדה מהעיר הררה שבזימבבואה החליט לעשות מעשה ולעזור לחבריו מן היבשת השחורה להשתלב בשוק החופשי ובשוק העבודה של העולם הראשון באמצעות Google4Africa, בלוג חדש שהוא פתח בשבוע שעבר.
מרונדה, יועץ טכנולוגיות מידע בן 30 עוסק במחשבים מזה עשר שנים, והתחיל את דרכו כמתכנת קובול. לאחרונה הוא הקים חברת ייעוץ בשם אקטיב-מיינדס, שמציעה עזרה טכנולוגית לחברות בזימבבואה (אפילו על פלטפורמות של מיקרוסופט, הוא מתגאה), ובכוונתו להיות יזם עצמאי באחד התחומים הכפופים למטריית האשליות של Web2.0.
“העניין שלי בגוגל ניצת בגלל שירותי החינם שהחברה מספקת”, הוא כותב בבלוגו. “אפריקנים למדו ששום דבר לא באמת בא בחינם, אבל עם גוגל ייתכן שזה יהיה אחרת”. בבלוג שלו, מבטיח מרונדה, הוא יבדוק מה יכול לצאת לצרכן האפריקני מגוגל, “האם זהו עוד סיפור אגדה מערבי עם סוף טוב? ואיך אפשר להפיק מהשירות תועלת כל עוד הוא קיים?”
חוסר אמון כלפי טכנולוגיות מערביות
מרונדה מתגלה בשיחה כמי שמבין במידה רבה את הכוחות הפועלים בעולם העסקי-טכנולוגי בן ימינו, ובמקומן של המדינות השונות בפירמידת המעמדות החדשה של האינטרנט. התעניינתי בפתיחות הרבה שהוא מפגין כלפי טכנולוגיות מערביות, במיוחד כשהן מגיעות מתאגידי ענק כמו גוגל.
מרונדה השיב שבעולם הנחשל, באופן כללי, יש מידה רבה של חוסר אמון כלפי טכנולוגיות מערביות, ולכן ברור לו שהפרויקט Google4Africa, במיוחד כשהוא נכתב ע”י אפריקאי, עתיד לגרום לכמה הרמות גבה.
אבל אין בך גם שום טיפה של חשש מגוגל? יחד עם השירותים, והפתח שגוגל מספקת למידע רב, היא גם מפציצה אתכם באידיאולוגיה מערבית, בפרסומות ובשאר תכנים שעשויים לפגוע בתושבי אפריקה?
“גוגל מספקת בסיס ופתח לעולם שמעולם לא היה לנו. גוגל, אולי לא בכוונה, מציעה לעולם השלישי בכלל ולאפריקה בפרט, את הפלטפורמה לזנק קדימה. אפריקאים צריכים לנצל את זה, לפני שאותם שירותים יסייעו להגביר את הפער הדיגיטלי ויפעלו נגדנו”.
בעיית הפער הדיגיטלי
הפער הדיגיטלי היא אחת הבעיות החברתיות המשמעותיות שצפויות לעולם השלישי ולמעמדות הנמוכים בעולם הראשון, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת. הכוונה היא לפער שבין קהילות שיש להן גישה וידע לשימוש באינטרנט וכאלו שאין להן. להשגת מחשבים ותשתית אינטרנט, בעיה גדולה בפני עצמה באפריקה, גוגל לא יכולה לתת מענה, אבל הפער הדיגיטלי מתייחס באותה מידה גם לאיכות החיבור ולאפשרויות הגישה למידע.
כיצד גוגל יכולה לעזור? מבחינת איכות החיבור, גוגל יוצרת העתקי מטמון של חלק נרחב מהאינטרנט, ומאפשרת גישה מהירה יחסית אליהם, גם מחיבורים צרי פס. באשר לאפשרויות הגישה למידע, גוגל הפכה חלקים נרחבים מהאינטרנט לנגישים בקלות רבה לכל משתמש שיודע קרוא וכתוב, ואוריינות מחשב בסיסית.
ומה לגבי הרווחים האדירים מפרסום שגוגל תעשה על גבם של האפריקנים?
“ברור שארה”ב, האיחוד האירופי והתאגידים שפועלים בגבולתיהן הם המרוויחים העיקריים מהפרסום בגוגל, ומהמידע שגוגל יכול לספק. עם זאת, ככל שחברות אפריקניות וחברות מהעולם השלישי יגבירו את הסחר בינן לבין עצמן, הן יצרו כוח כלכלי גדול, כוח שכדאי לתרגם אותו לקניית מודעות מילים (AdWords) ופרסומות בגוגל, פרסומות שימשכו לא רק צרכנים אפריקנים, אלא גם מפרסמים אפריקנים. מתי בהיסטוריה היו לחברות אפריקניות הזדמנויות לפרסם בעולם המערבי?”.
“ברור לי שחברה אמריקנית תגרוף רווחים עצומים על חשבוננו”, הוא אומר. “אז מה? הם פיתחו את השירות. אם חברות אפריקאיות יקבלו נתח (נתח שלא היה להן מעולם), וגם הצרכנים האפריקנים ייצאו נשכרים, הרי שהחדירה של גוגל הייתה שווה את זה”. כדי שזה יקרה, מרונדה מסביר, צריך לחנך את האפריקנים להשתמש בשירותי החינם של החברה, ולנצל אותם.
גישה ישירה למידע על אפריקה
דוגמה נוספת לאופן שבו גוגל יכולה לסייע לאפריקה היא באופן יצירת התדמית שלה. “התדמית של אפריקה נוצרה תמיד בידי זרים”, הוא כותב – אנשים מבחוץ תמיד היו מרותקים והתעניינו ביבשת השחורה ובקורותיה, אבל כיצד ניתן להשיג היום מידע על אפריקה? באמצעות עינם החיצונית של זרים, שמתעדים את המתרחש שם, באמצעות אתרים כמו National Geographic, שמציעים מצלמות רשת, תמונות ותיאורים. לא רק שלאפריקנים עצמם אין גישה למידע הזה (בשל היעדר מחשבים ותשתית), הם גם לא יוצרים אותו בעצמם, ולא יכולים לספר את סיפורם.
לכן, מרונדה כותב שעל בלוגרים וכותבים אחרים מאפריקה להתחיל לתרום תוכן בעצמם, למשל, על ידי יצירת שכבות חדשות ל-Google Earth. ערכת המפתחחים, ה-API, של שירות המפות של גוגל מאפשר ליצוק תכנים שונים למפות מוכנות מראש, ולהפוך את אפריקה, מיבשת עם תדמית של גמלים ומדבר, לכזו עם נקודות עניין על המפה: מסעדות, בתי קפה, בתי ספר וכו’.
“פעילות כזו תיצור תדמית רעננה ומדויקת לאפריקה. כך העושר הכאוטי והמגוון של היבשת האפריקאית, שאנו נהנים ממנו ובוכים בגללו כל יום, יצא לעולם בכתב ידה של אפריקה עצמה”.
יש דרכים נוספות שבהן שירותים של גוגל יכולים לסייע לתושבי מדינות העולם השלישי ולאנשים הרחוקים מן הקונצנזוס הטכנולוגי ומרכזי הכוח הכלכליים בעולם הראשון. Blogger, שירות הבלוגים החופשי של החברה (שבאמצעותו גם נכתב Google4Africa) מספק אחת מהמערכות הנוחות שבנמצא לכתיבת בלוג, גם להדיוטות ולחדשים בתחום.
בלוגים יכולים לפתוח פתח לקולות שונים מאד מאלו שבמיינסטרים הציבורי, ולעיתים גם לחשוף אותם לכלי התקשורת, לסיקור נוסף ולהגברת החשיפה. שירות פרסום המודעת של גוגל, AdSense, יכול לשמש מקור הכנסה משלימה לבלוגרים ולמפרסמים גדולים יותר.
דוגמאות לשירותים אחרים שבהם לגוגל יש יתרון משמעותי על המתחרים, ויכולים לסייע לאפריקה הם Google BookSearch שמאפשר לחפש בתוכנם של רבבות ספרים סרוקים, רובם ככולם אינם נגישים בפריפריה ובמקומות מרוחקים; ו-Google Language Tools, שמאפשר תרגום של אתרים שלמים לשפות שונות (עדיין לא לשפות אפריקניות), ולהגביר את החשיפה לתכנים מערביים.
חשיבות רבה יש לא רק למיומנות השימוש בשירותי החיפוש של גוגל, אלא גם לידע כיצד להימצא על ידי המנוע. הביטוי “אם אתה לא שם, אתה לא…” מעולם לא היה קלישאתי אך נכון יותר. כל העבודה שיכולים להשקיע בלוגרים, אנשי יחסי ציבור, פעילי זכויות אדם ואזרח ואחרים באפריקה תרד לטימיון, אם לא תלווה בהכנסה נכונה למנוע החיפוש הפופולרי בעולם. הרי בסופו של דבר, עץ שנופל ביער (ובמיוחד באפריקה), לא משמיע קול אם לא מוצאים אותו בגוגל.
קובי אופק הוא מפעיל BeTa , בלוג העוסק בתרבות אינטרנט, טכנולוגיה, רכילות רשת ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
