"שופטים יקרים, כבודי נרמס"

"אנחנו חיים בחברה שמאוד כואב לחיות בה. אני בת 71 וזוכרת תקופות אחרות לגמרי. היום מתייחסים לאנשים כמו אל נייר טואלט - משתמשים וזורקים". במילים הללו מקבלת פנינה פירסטון, בת 71 מירושלים, את החלטת בג"ץ לדחות את העתירה בנושא הקיצוץ בקצבאות, "עתירת הקיום בכבוד".

פירסטון, אזרחית מן השורה, זועקת את זעקתם של רבים מבני דורה, שלא שיערו כי יגיעו למצב בו אינם זוכים לטיפת הכבוד המגיעה להם, אחרי שנים רבות כל כך בהן העניקו מעצמם למדינה. את הכבוד המינימלי היא מקבלת בזכות שתי בנותיה התומכות בה.

"כזקן, יש הרבה יותר הוצאות ואנחנו זקוקים להרבה יותר כסף - צריך יותר חימום, צריך משקפיים, שיניים תותבות, יותר תרופות, מישהו שיסייע במטלות הבית", היא אומרת. "לי יש שתי ילדות טובות שעוזרות לי אבל מה עושים אלו שאין להם ילדים, או כשהילדים לא יכולים או לא רוצים לעזור? מה שאמרו היום השופטים (בבג"ץ), שלא ראו שיש כאן פגיעה בכבוד האדם, זו חוצפה. אני רוצה לומר לשופטים האלה שלי יש ילדים מקסימים שמחזיקים אותי, אבל כבודי נרמס".

1,300 שקלים בחודש היא מרוויחה אחרי הקיצוץ בגימלה. 1,300 שקלים. זה מספיק בקושי לצרכים הבסיסיים, היא אומרת. על מותרות אין בכלל מה לדבר. "אני, כאישה עצמאית שפרנסה את ילדיה כל החיים, צריכה לשאול את בנותיי האם אני יכולה לעשות טיפול שיניים, או לסייד את הבית?

"רק התשלום על חימום לחודש עולה על ההקצבה. כסבתא אני לא יכולה להזמין בשבת או בחג את הילדים והנכדים לארוחות. היום קשיש שחי מהקצבה לא יכול לתת לנכדו אפילו פרוסה עם קוטג'. סבא וסבתא זו רקמת חיים, אבל השאלה היכן מתקיים מרכז החיים, משתנה כאשר הסבתא כבר אינה יכולה לארח בגלל מצוקה כלכלית.

"לפני כמה זמן עשיתי בכניסה לבית שביל בגלל כיסא הגלגלים שלי, וכשהנכד בן השמונה ראה את זה הוא שאל 'סבתא, מאיפה יש לך כסף לשביל?', למרות שהוא לא יודע על מצבי הכלכלי. סבתא, בעיניו, נתפסת כדבר מסכן שצריך לרחם עליו ושאין לו כסף. זה לא טוב לנו כחברה".

בעקבות הקיצוץ בקצבאות, נאלצה פירסטון לשנות את אורח חייה ולהתאים אותו לסכום הזעום אותו היא מקבלת בכל חודש מהמדינה. "אני לא קונה בגדים כבר הרבה זמן. אני לא מתביישת לומר זאת, אבל אני משמשת פה להרבה אחרים שמתביישים.

"היום פגשתי אישה שהתמזל מזלה ויש לה פנסיה, אז היא יכולה להזמין את המשפחה אליה לארוחה שבועית, אבל כדי לקנות בגדים היא צריכה לבקש כסף מילדיה. אין זכות קיום למי שאינו עשיר - שכל השאר יילכו לעזאזל. אני מכירה קשישה שהולכת בסוף כל יום לירקן כדי לקבל את מה שנשאר, רק בשביל שבסוף השבוע תוכל לקנות בשר ולהכין מרק למשפחה. איפה כבוד האדם?".