בן 23 נואש ממצבו הכלכלי: מציע למכירה כליה
צעיר בדואי בן 23 נואש מהחובות הכלכליים העצומים של הוריו ומציע למכור כליה. "אני לא מפחד מהניתוח, וגם לא מפחד למות. הכל כתוב למעלה", הוא אומר
חובות כספיים גדולים, יאוש וחוסר אונים - כל אלו הניעו צעיר בן 23 לפרסם הודעות באינטרנט על רצונו למכור כליה. ג' (השם שמור במערכת), בדואי בן 23 מאיזור הדרום, נשאב לוואקום משפחתי של חובות שהגיעו עד למאות אלפי שקלים בשל פשיטת הרגל של אביו החולה. הדרך היחידה לצאת מהמשבר, הוא חושב, היא למכור את הכליה. ולא, הוא אינו חושש מהניתוח, או מסכנותיו. הוא רק רוצה להתאושש ולהיות כמו שאר בני גילו.
שנה קודם לכן, תכנן ג' עתיד זוהר. הייתה לו עבודה מכובדת בחברה הקבלנית
בזכות חברים ומשפחה, הצליח האב לצמצם את החובות העצומים לכדי 200 אלף שקלים. אלא שלפני מספר חודשים הוא לקה בשבץ מוחי, ונותר משותק ומרותק לביתו. הצרות באו בצרורות, ואם לא די היה בכך, החלו הרשויות נושפות בעורפו. העירייה מאיימת לנתק את המים, חברת החשמל עומדת לנתקם מהזרם, והחובות ממשיכים להיערם.
"ניסיתי לעבוד בכל כך הרבה מקומות אחרי פשיטת הרגל", מספר ג', "עבדתי כנהג, כאיש מלגזה, וגם כפועל בניין. כל עבודה החזיקה כמה שבועות, לאחריה אמרו לי שכבר אין צורך. אבל עכשיו אני גם יודע ששום עבודה לא תצליח לשקם את המשבר הכלכלי של המשפחה שלנו, שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו".
כתבה שפורסמה לפני מספר חודשים בדבר חולה המחפש כליה, הביאה את ג' לרעיון למכור את כלייתו. "חשבתי על זה הרבה", הוא משחזר, "דיברתי עם חברים, עם ההורים, ואז הלכתי לרופאת המשפחה שלי".
- והיא המליצה לך למכור?
"לא בדיוק. היא אמרה במפורש שזה לא חוקי, אבל אמרה שבחו"ל זה קורה הרבה ומקובל, ואפילו סיפרה לי על מטופלת שלה שתרמה את הכליה לאמא שלה, ושתיהן היום בריאות ומאושרות. הסיפור הזה הגביר אצלי את הנחישות לעשות אותו דבר".
לפני שבוע, החליט ללכת צעד אחד קדימה, ופרסם הודעות במספר פורומים באינטרנט, בהן הוא כתב: "צעיר בן 23, מעוניין למכור כלייה בגלל מצבו הכלכלי". הפניות טרם הגיעו, אבל הוא מתכוון להמשיך ולפרסם את ההצעה, עד שתגיע פניה רצינית.
- אתה לא חושש לחיות עם כליה אחת?
"אני לא מפחד מהניתוח, וגם לא מפחד למות. הכל כתוב למעלה, אם אלוהים רוצה שנמות הוא יקח אותנו עכשיו, מחר או מחרתיים. מתים רק פעם אחת, אבל אני רוצה שלפחות עד המוות תהיה לי גם הזדמנות לחיות. וכרגע, אני חי, אבל מרגיש מת".
- כמה אתה רוצה על הכליה שלך?
"אני פתוח להצעות. הבנתי שמוכרים כליה בסכום של 50 אלף דולר בערך. אין לי שום מושג בכמה אני רוצה למכור את שלי, אבל אני אשקול לפי הפניות".
- אתה מודע לעובדה שסחר באיברים בישראל אינו חוקי?
"כן, אני יודע. אבל אני גם יודע שיש דרכים לעשות את זה דרך חו"ל. אני לא דואג, אם יש מי שרוצה לקנות, מוצאים את הדרכים לעשות את זה. אני מניח שאני לא הראשון שמוכר את הכליה שלו בארץ".
סחר האיברים בישראל עדיין מותר
בישראל אין כיום חוק האוסר מפורשות על סחר באיברים – אולם הצעת חוק ממשלתית ברוח זו נמצאת בהליכי חקיקה, וצפויה לקבל את אישור מליאת הכנסת בקריאות השנייה והשלישית, לאחר שאושרה בקריאה הראשונה.
בשנת 2003 מכרו כ-220 ישראלים כליה מגופם תמורת כסף. על פי בדיקה שנערכה אשתקד, פועלים בישראל עשרה "מאכערים", המפרסמים בגלוי מודעות בעיתונות או באינטרנט, בהן נכתב במפורש "דרוש תורם כליה".
המתווכים מקשרים בין אנשים בריאים הנזקקים לכסף בדחיפות לבין חולי דיאליזה קשים הנדרשים לבצע השתלת כליה, שהפרוטה נמצאת בכיסם. לאחר שהבדיקות הרפואיות נמצאו תקינות ומושוות עם מאגר הקונים שבידי המתווך – מתחילה פעולת המכירה המעשית.
כ-1,100 ישראלים ממתינים להשתלות איברים: להשתלת כליות ממתינים 580 איש (מהם 26 ילדים), להשתלת לב ממתינים 120 איש (מהם 4 ילדים), להשתלת כבד ממתינים 124 איש (מהם 5 ילדים), להשתלת ריאות ממתינים 55 בני אדם ו-300 אנשים ממתינים להשתלת קרנית.
90 חולים נפטרו אשתקד בעודם ממתינים להשתלה, ו-27 איש הוצאו מהרשימה משום שסבלו מסיבוכים רפואיים. במהלך השנה החולפת חתמו 29 אלף איש על כרטיס אדי (שבו הם מביעים את הסכמתם לתרום איברים במקרה של מותם), ובסך הכל חתומים על הכרטיס 271,322 איש, כלומר כ-4% בלבד מהישראלים.
