"נתתי להם ילד, קיבלתי בחזרה סמרטוט"

כרמלה, תושבת נתניה שתעיד במשפטם של מנהלי ועובדי בית החולים "איתנים" נאלצה לאשפז שם לפני כשנתיים את בנה היחיד, אוטיסט בן 24, רק משום שלא היתה לה אפשרות אחרת. בעקבות הגשת 11 כתבי האישום בפרשת ההתעללות, היא מספרת ל-ynet על מה שעבר בנה: "מצאנו סמרטוט. מבחור זקוף עם ראש מורם ומחייך, הוא הפך לבחור פצוע פיזית עם הבעה בוכייה בפניו, אין זכר לחיוך. לא פעם כשהתקשרתי למחלקה, שמעתי אותו צועק מבכי וכאב וכשהתעקשתי לדעת מה קורה לו, אמרו לי 'תהיי רגועה, זה לא בנך' והיום אני יודעת שזה היה הוא".  

עוד עשרות אוטיסטים מאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים אברבנאל בבת-ים ואיתנים בירושלים, רק משום שאין בישראל מוסד ייעודי לאשפוז אוטיסטים קשים. באלו"ט, עמותת הורים לילדים אוטיסטים, דורשים ממשרדי הרווחה והבריאות להקים מוסד שכזה. 

"מהרגע הראשון נאלצנו להיפרד ממנו בדרך מהירה ולא איפשרו לנו לראות אותו במשך שלושה חודשים", מספרת כרמלה על תחילתו של האשפוז, "כשביקשתי להיות קרובה אל בני בבית החולים מבלי שיראה אותי, אמרו שהוא עלול להריח אותי וזה יזיק לטיפול שלו". היא מעריכה שבנה היה נתון כשנה תחת התעללות.

כרמלה צייתה ועמדה בתנאים הקשים שהעמיד בפניה בית החולים, הכל למען בנה. גם אחרי שלושה חודשים, היא מספרת שנאלצה להתעמת עם הנהלת בית החולים כדי להיפגש עם בנה, שממנו לא נפרדה יום אחד מאז שנולד: "הוא היה חסר אונים. גם אנחנו היינו חסרי אונים למראה התמונה שנתגלתה לעינינו. הבן שלי הוא ילד אוטיסט מתקשר, שטיפחתי והענקתי לו את כל חיי כדי שיוכל לחיות בתוך הקהילה".  

המפגשים שלאחר מכן התקיימו בתיאום מראש, אחת לשבועיים: "זו היתה חוויה איומה. במשך שנה חיינו את האווירה המתעללת. זו היתה תקופה בלתי נסבלת, לא ידענו את כל האמת והמסתורין האופף את המקום. הרבה ברירות לא היו לנו, אבל הסתפקתי בכך שהפסיקו לו תרופה מסוימת שהזיקה לו בעבר". כרמלה מסרה עדות במשטרה בעקבות חשיפת פרשת ההתעללויות בחסרי הישע: "ידעתי שקושרים אותם חזק בגפיים למיטה. אני יודעת היום על הרבה דברים שנעשו שם ומנועה מלהיכנס אליהם בשלב זה".

עוד לפני שהפרשה התפוצצה, פנתה כרמלה למנהל המחלקה וביקשה ליידע אותו שהיא מתכוונת להוציא את בנה מבית החולים. הוא מצידו ביקש ממנה להמתין עוד קצת: "הם ידעו שארבעה חודשים מתנהלת חקירה ולא מצאו לנכון ליידע אותנו ההורים במתרחש. זה נחת עלינו באמצעי התקשורת כמו בום בראש. בדרך פלא, מיד אחרי שהתפוצצה הפרשה, פתאום ראינו במקום עובדים סוציאליים, מטפלים - איפה הם היו קודם, כל מקבלי המשכורות הללו?".

בנה של כרמלה אושפז אחר כך במשך חודש בבית החולים שערי צדק בירושלים בשל זיהום שהתפשט בגופו: "הזעיקו אותנו מהבית כדי שאנחנו ניקח אותו לבית החולים. עזבתי ונטשתי את העסק שניהלתי. היום אני מתמודדת עם בעיות כלכליות בעקבות ההתמוטטות הכלכלית שלי, אבל כל זה לא מעניין אותי כל עוד שאני אטפל ואשגיח על בני".  

בית החולים איתנים (צילום: אלכס קולומויסקי)

לכרמלה יש טענות קשות כלפי רשויות הרווחה והבריאות, שלא מצאו לנכון לבדוק, לחקור ולעשות ביקורות פתע. בלית ברירה, בנה עדיין מאושפז שם, בהיעדר מקומות חלופיים. לאחר חשיפת הפרשה, מספרת כרמלה, חל שינוי דרמטי: "היום הצוות קשוב, האחות הראשית מלאך בפני עצמה. לוקחים את המטופלים לשחייה ולפעילות תרבותית, אבל לבן שלי נגרם נזק בלתי הפיך, כי הוא הפך להיות איש מפוחד".

כששמעה על הכוונה להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה, הגיבה כרמלה: "הנחמה של כל הורה שיש לו ילד כזה, שיהיה אפשר למות בשקט כאשר אתה יודע שהילד שלך מטופל במסגרת מבוקרת והיד הזדונית שפשעה בחסרי ישע כאלה, צריכה להיענש. במקום שהבן שלי יהיה תקוע במחלקה סגורה, חייבת מדינת ישראל להכשיר ולהקים מקומות טיפול ואשפוז יום לאוטיסטים".  

אלו"ט: אוטיסטים אינם חולי נפש

לקריאה הזו מצטרף יו"ר הוועד המנהל של אלו"ט, עמנואל דותן, אב לאוטיסט בן 29, שאומר ל-ynet כי "האוטיסטים הם לא חולי נפש ואין להם מה לעשות שם". הוא קורא למשרד הבריאות להקים מסגרת חלופית, ומספר ש"בעקבות המקרה שקרה, היו הורים שהחזירו את הילדים הביתה. אבל אז נאלצו להחזיר אותם לבתי החולים הפסיכיאטריים כי אין מסגרת אחרת". באלו"ט אומרים ש"בית חולים אינו תחליף לבית טיפולי. שנים רבות לקח למדינה להפנים שמקומו של אדם עם אוטיזם הוא בבית טיפולי מיוחד ולא בבית חולים פסיכיאטרי". 

עוד אומרים באלו"ט שאוטיסטים רבים משולבים במסגרות בקהילה, אך יש מעטים שזקוקים לשהייה בבית חולים לזמן מוגבל או ממושך לצורך איזון תרופתי. רותי סיוון, דוברת אלו"ט: "דרשנו ממשרד הבריאות ולמשרד הרווחה להקים בית מיוחד לאותם נערים או אנשים שזקוקים למעקב בריאותי צמוד זמני או ממושך. ההוסטל צריך להיות של משרד הרווחה עם התערבות של משרד הבריאות. זה צריך להיות בית עם תוכניות טיפוליות. הכפפה נמצאת במשרדי הרווחה והבריאות. זה לא פתרון לזרוק אנשים במוסד פסיכיאטרי. אשפוז זה משהו זמני. יש להם בעייה אורגנית במוח, אך לא בעייה פסיכיאטרית".

באלו"ט משבחים את המשטרה והפרקליטות "יאמר לזכות רשויות החוק כי הפעם לא הסתפקו בראש הש.ג. אלא טיפלו בקודקוד עם מסר חשוב שעל לכל מנהל במדינה מוטלת האחריות". יו"ר העמותה, עמנואל דותן, אומר: "הגיעו עד למנהל בית החולים ולא הסתפקו במדריך שהיה במגע ישיר עם הילדים. הקיפו את כל שדרת הפיקוד. היבט נוסף, יוצא דופן לטובה, הוא שמוגשים גם כתבי אישום נגד מי שראו את המעשים ושתקו, וזה מסר גמור לחברה שזו עבירה פלילית חמורה".

דותן מספר שההתעללות התגלתה בעקבות פניה של אלו"ט למשרד הבריאות. בעקבות מסקנות ועדת החקירה, הדריכו את ההורים כיצד להגיש תלונה במשטרה נגד העובדים. "מקרה כזה מעלה את כל החרדות וכל החששות שלנו כהורים. הילדים הם חסרי ישע ואנחנו חוששים שמשום כך יפגעו בהם.

"אלו"ט מינתה עובד מטעמה בחצי משרה ובהסכמת משרד הבריאות שמפקח על המחלקות המטפלות באוטיסטים בבתי החולים הממשלתיים, אברבנאל ואיתנים. זה לא פיתרון אידיאלי, אבל זה המינימום ההכרחי. אחרי האירוע הטראומטי, כולנו רצינו להירגע וגם להרגיע את ההורים".