הרב מצגר לבג"ץ: מזוז לא נתן לי להתגונן
הרב הראשי עתר נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה הקוראת לו להתפטר. לדבריו, מזוז הוציא נגדו פסק דין מבלי שניתנה לו הזדמנות כלשהי להתגונן "ותוך הפרת זכויות יסוד בסיסיות שיש לכל אדם". עורכי דינו של הרב כתבו בעתירה: "עצם פרסום הדו"ח גרם לרב מצגר נזק לשמו הטוב, לכבודו ולתדמיתו הציבורית וזאת למרות שלא ניתן לו כל שימוע"
לא ממהר להתפטר: הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, עתר היום (ד') לבג"ץ נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שקרא לו להתפטר, בעקבות פרשת אירוח משפחתו בבית מלון על חשבון המדינה. לדברי הרב מצגר, מזוז הוציא נגדו פסק דין מבלי שניתנה לו הזדמנות כלשהי להתגונן ותוך הפרת זכויות יסוד בסיסיות שיש לכל אדם.
בסביבתו של הרב מצגר, המיוצג על-ידי עו"ד דוד ליבאי, מתחו ביקורת קשה על מזוז, בטענה שהוא החמיר את דינו של הרב: מצד
אחד לא קבע כי מדובר בעבירה פלילית, אך מאידך לא נתן לו כל שימוע או יכולת להתגונן בפני בית משפט.
"עצם פרסום הדו"ח גרם לרב מצגר נזק לשמו הטוב, לכבודו ולתדמיתו הציבורית וזאת למרות שלא ניתן לו כל שימוע", כתב עו"ד ליבאי. "לרב מצגר טענות רבות על הדברים המובאים בדו"ח ובהם עובדות לא נכונות, פשוטו כמשמעו. לפיכך פנו עורכי דינו ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו להעמיד לרשותם את חומר החקירה. אך, בקשתם זו סורבה.
היועץ המשפטי ניהל במקרה זה הליך שיפוטי לכל דבר, תוך שהוא קובע הלכה חדשה ותקדימית המבטלת הליך בחירה דמוקרטי. פעולה שכזו, מן הראוי היה שתיעשה, אם בכלל, בזהירות רבה, תוך הקפדה כי תינתן לעותר לפחות אפשרות להתגונן מפני ההאשמות המוטחות בו, והזדמנות להשמיע את טיעוניו בטרם ייחרץ דינו. דבר מאלה לא נעשה".
כזכור, בשבוע שעבר פרסם היועץ מזוז דו"ח מיוחד ונדיר בחריפותו, בו קרא לרב מצגר לפרוש. הדו"ח חובר בעקבות שלוש פרשיות. הראשונה מתייחסת לחג השבועות לפני שלוש שנים, אז שהה הרב במלון בירושלים, כאשר התשלום עבור החדר שבו שהו שלושה מילדיו מומן על ידי עמותה של בית כנסת שהזמין את מצגר להרצות במסגרת תיקון ליל שבועות.
חשד שני עסק באירוח של מצגר ומשפחתו במלון רמדה רנסנס בבירה, בה בשעה שהמדינה שילמה גם עבור דירת שרד שנשכרה עבור מצגר ומשפחתו. פרשה שלישית נוגעת לשהיה במלון היוקרתי מצודת דוד בירושלים, בעת שהיתה למצגר דירה בעיר. בנוסף, בפרשה זו נבדק מדוע שהה מצגר במלון בעלות כה נמוכה.
הדו"ח - "בניגוד גמור להלכה שקבע בית המשפט העליון"
היועץ תיאר את מעשיו של מצגר כ"דפוסי פעולה מרכזיים החוזרים על עצמם כגון זילות בהתייחסות לכספי ציבור, קבלה של טובות הנאה בקשר עם מעמדו כרב ראשי, הסתבכויות באי אמירת אמת ואי נטילת אחריות על מעשיו, תוך גלגול האחריות על הכפופים לו".
לטענת עו"ד ליבאי, פגיעה בשמו הטוב של אדם, תוך קביעה של היועץ המשפטי לממשלה שאותו אדם שנבחר לתפקידו איננו יכול להמשיך עוד בכהונתנו - ללא מתן זכות שימוע - מהווה "דריסה של כללי הצדק הטבעי ופגיעה באחד מעקרונות היסוד של כללי המשפט המינהלי. היא איננה סבירה, היא עומדת בניגוד גמור להלכה שקבע בית המשפט העליון כבר במספר פעמים, והיא איננה יכולה לעמוד".
במסגרת העתיקה שהגישו, כתבו עורכי דינו של הרב מצגר כי בניגוד להליכים פליליים ומשמעתיים, בהם מוקנית לחשוד ולנאשם זכות לערער על ההחלטות בעניינם בפני ערכאה גבוהה יותר, דו"ח היועץ המשפטי לממשלה הוא סופי ומוחלט. "באופן אבסורדי ומוקצן, אולי עדיף היה לו לרב מצגר אילו מחליט היה היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין פלילי או משמעתי", ציינו עורכי הדין. "במקרה כזה הייתה ניתנת לו לפחות במה להילחם על חפותו, ובמידת הצורך לטעון גם כנגד אותה ביקורת. במצב הנוכחי, אין לרב מצגר כל דרך לתקוף את המלצות המשיב ולערער על ממצאי הדו"ח".
הרבנים העניקו גיבוי מלא וקבעו: "אסור לרב להתפטר"
מאז פרסום הדו"ח, נפגש הרב מצגר עם גדולי הרבנים - הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. הוא קיבל גיבוי וגם פסק הלכה שלא יתפטר מתפקידו. הרב יוסף שלום אלישיב קיבל את הרב מצגר באחרונה לפגישה לבבית, בירך ועודד אותו. הוא הביע תדהמה על הדרישה להתפטרות. מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, אמר כי "כבודו פועל בתפקידו ברבנות הראשית בהצלחה גדולה. אסור לרב להתפטר ובכך להפסיק את פעולתך המבורכות, אנחנו ניתן את הגיבוי הראוי לו".
הרב אברהם שפירא אמר כי "הקב"ה נתן לך כוחות גדולים, תילחם עמם על כבוד הרבנות. בשמים יש מלאך מיוחד ששומר עליך". הרב מרדכי אליהו אמר: "כבודו זך ונקי כשלג, אני פוסק עליך לא להתפטר". הוא אף הזמין את הרב מצגר לדרוש את דרשת "שבת
הגדול" בקהילתו. זו נחשבת לדרשה חשובה שנישאת בבתי הכנסת בשבת שלפני פסח.
מקורבי הרב מצגר אמרו עם פרסום הדו"ח: "היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין במעשיו של מצגר כל עבירה פלילית וייחד את ההתקפה שלו על הצד הציבורי של העניין. כאשר גדולי ישראל עומדים לימינו של הרב, הטיעון המרכזי של היועץ המשפטי לממשלה בדבר זילות הרבנות אינו עומד יותר על הפרק". הם מוסיפים: "האם היועץ המשפטי לממשלה יכול להמשיך ולטעון כי מדובר בעניין ציבורי? היום הוכח שלא".