רעייתו של פנחס בוחבוט: האחראים למחדל חייבים לשלם
בראיון ראשון מספרת ל-ynet רעייתו של העבריין שנרצח על ידי השוטר צחי בן אור, לפי החשד בשליחות משפחת פריניאן, כי גילתה את פרטי האירוע רק בדרך מקרה: "אף פעם לא קיבלתי דיווח רשמי ולא ידעתי מה קרה". כעת היא תובעת להופיע בפני ועדת הבדיקה להתנהלות המשטרה ודורשת: "אם צריך - להכניס לכלא את בכירי המשטרה המעורבים באירוע"
"אני רוצה לדעת למה הדברים נעשו לא כמו שצריך. שיסיקו מסקנות נגד שוטרים ואם צריך - להעמיד לדין, להשעות ואפילו להכניס לכלא את בכירי המשטרה המעורבים באירוע הזה". את הדברים הללו אומרת, בכאב רב, פרחיה בוחבוט, אלמנתו של פנחס בוחבוט שנרצח לפני שש שנים על ידי השוטר צחי בן אור.
בראיון ראשון לתקשורת מספרת בוחבוט על תחושותיה לאורך חקירת הפרשה ועל תחושת התסכול שלה, נוכח הסחבת שנקטה המשטרה עד לחשיפת הפרטים בשנה האחרונה.
"כל השנים הפריע לי מאוד כשטענו שאין קצה חוט", אומרת בוחבוט. "חייתי בתחושה שהרצח לא מפוענח, למרות שגם עכשיו יש לי
לא מעט טענות על כל מה שקרה". לאחרונה פנתה פרחיה, באמצעות עורך דינה אבנר הקר, אל ועדת זיילר החוקרת את התנהלות המשטרה בפרשה וביקשה את כל החומר הקשור לרצח בעלה. בנוסף דרשה להופיע בפני הוועדה.
"המחדל של המשטרה אינו רק בכך שלא שמר על חייו של פנחס המנוח, אלא גם בקבלתו של הרוצח (בן אור) אל בין שורותיה, הכשרתו המקצועית, מתן מדי שוטר וכלי נשק בידיו" אומר עו"ד הקר.
בוחבוט המנוח נרצח בגיל 39 בירייה אחת בראשו במסגרת סכסוך עבריינים, בעת שאושפז בבית החולים "שיבא" בתל השומר. הרוצח חדר לבית החולים עם חברו, כששניהם מחופשים לשוטרים. מאבטחי בית החולים שהוזעקו למקום לא הספיקו לעצור את הרוצחים שנמלטו בנסיעה מהירה במכונית לבנה, שנראתה כמו רכב משטרתי.שותפו של בן אור, על פי החשד, היה שמעון אלמקייס.
עשרה ימים לפני הרצח ניסה בן אור להתנקש בחייו של בוחבוט בעת שהיה ליד בית חברו באשקלון. באותו לילה התקשרה חברתה של פרחיה אליה וסיפרה לה שבעלה נפגע בידו. "היא לא רצתה להבהיל אותי ואמרתי לה שזה לא יכול להיות. הוא נפגע גם במיתרי הקול ולא יכול היה לדבר. התכתבנו בינינו. הבן הקטן שלי, בן השנתיים, היה איתו בזמן הירי ומדהים עד כמה שהוא זוכר את האירוע. כששאל אותי ממה אבא מת אמרתי לו 'אבא היה חולה ונפטר'".
בוחבוט מספרת כי את העובדה שאביו נרצח למד הבן הקטן במקרה: "יום אחד, כשהוא כבר היה בן שמונה, צפינו בחדשות ופתאום דיברו על הפרשה הזו ועל הרצח. הוא ראה את זה וכעס. 'למה שיקרת לי? הרגו את אבא', הוא אמר לי בכעס. באותו רגע חשבתי שצריך כבר לערב את יועצת בית הספר בעניין הזה".
פרחיה עצמה הופתעה גם היא לגלות את הפרטים החדשים על הפרשה. לטענתה היא עדיין לא יודעת מספיק פרטים וזו גם הסיבה שפנתה אל ועדת זיילר. "אני עוקבת היום אחרי מה שקורה בחדשות ומשם אני לומדת על מה שקרה. אף פעם לא קיבלתי דיווח
רשמי ובהחלט לא ידעתי מה קרה".
באותו יום בו נרצח בוחבוט, שהתה עימו פרחיה בבית החולים. "זה היה יום שישי", היא משחזרת. "גיסי התקשר מאוחר בלילה ואמר לי: 'פרחיה, שוטר ירה בפיני'. זה נשמע לי מוזר ואפילו מצחיק. אחר כך אמרו לנו שזה היה שוטר בתחפושת אבל היום מתברר שזה היה באמת שוטר. היה לי קשה לעכל את זה וגם היום קשה לי. בעיניי זה מאוד חמור ששוטר יעשה דבר כזה".
מחדלי המשטרה, לדברי פרחיה, החלו כבר לאחר שנורה בוחבוט בפעם הראשונה. לאחר אותו מקרה, הגיע אל בית החולים ברזילי חוקר מימ"ר דרום. "הוא הציג את עצמו בפניי ואמרתי לו שאחנו נורא חוששים ומבקשים שתהיה שמירה עליו. הוא אמר לי
שבעלי לא משתף פעולה, אבל איך הוא אמור לשתף פעולה כאשר הוא במצב קשה, אחרי ניתוח, בלי יכולת להגיב או ללכת? גם אמא שלו ביקשה מהמשטרה שתשמור עליו אבל נענתה בשלילה. חששנו
שהמחסלים יבואו שוב".
כיום, לאחר שתמונת הרצח התבהרה, חשוב לפרחיה להופיע בפני ועדת זיילר ולהשמיע את קולה. "אני רוצה לדעת למה הדברים לא נעשו כמו שצריך", היא אומרת. "שיסיקו מסקנות כנגד האחראים על כך שלא נתנו לו אבטחה מינימלית, על כך שכל הבקשות שלי בעניין הזה לא נענו. אין ספק שלו היו שומרים עליו הרצח היה נמנע. הוועדה צריכה להתחיל את הבדיקה שלה מאז הרצח עצמו, על כל המחדלים המשטרתיים שהיו".
האדם שהופיע מוקדם יותר בתצלום תחת השם שמעון אלמקייס, אינו קשור בשום אופן לנושא הנדון בכתבה ומערכת ynet מביעה את צערה אם נגרמה פגיעה עקב כך.
לפנייה לכתב/ת 
