למה התלמידים נכשלים באזרחות?
מומחים מסבירים: הבחינה דורשת אינטגרציה של החומר, ולא רק שינון; אין מספיק זמן ללמוד בכיתה; והבוחנים כבולים להוראות קטנוניות של משרד החינוך. אבל הבעייה עמוקה יותר - ונעוצה לפחות בחלקה באדישות של בני הנוער למערכת הפוליטית והציבורית
לא מתמטיקה ולא אנגלית - מקצוע האזרחות הוא הקשה ביותר עבור תלמידי ישראל. כך מתברר מנתונים שפרסם היום (ג') משרד החינוך. במערכת החינוך מנסים להסביר את התוצאות העגומות הללו במספר השעות המצומצם, במבנה הבחינה ובבוחנים הנוקשים, אך לא מעט מחנכים טוענים שהנוער הישראלי פשוט אדיש לסביבתו הפוליטית-ציבורית. "תלמידים חושבים שאם הם קוראים עיתון או מקשיבים לרדיו פעם ב - זה מה שיגרום להם להיות אזרחים טובים יותר", אומרת מרכזת מגמת אזרחות בתיכון "תלמה ילין" בגבעתיים, מיכל פינקווסר.
רק 84 אחוזים מהתלמידים היהודים הצליחו לעבור בשנה שעברה את הבחינה בהצלחה. מספר העוברים את הבחינה הידרדר ב-5 אחוזים בתוך שנתיים. במגזר הלא-יהודי המצב קשה עוד יותר, כאשר רק 81.25 אחוזים עברו את הבחינה.
רק לשם השוואה, 94.1 אחוזים מהתלמידים במגזר היהודי שניגשו ל-3 יחידות באנגלית עברו את הבחינה. שיעור המצליחים ב-4 יחידות עומד על 99.2 אחוזים וב-5 יחידות - 99.8 אחוזים. במגזר הלא-יהודי ניגשים הרבה פחות תלמידים לבחינות באנגלית, אך עדיין שיעור הנכשלים נמוך מאשר בבחינה באזרחות.
רן טיבי, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר השש-שנתי בצפת: "ברור שאת בני הנוער מעניין יותר לצפות בטלנובלה מאשר במהדורת החדשות. צריך לגרום לבני הנוער להתעניין יותר בכל מה שקשור לאזרחות בכלל ובאזרחות פעילה בפרט. השיעורים והבחינה באזרחות משעממים כי מתעסקים איתנו באיך מנסחים במדויק הגדרות כמו קפיטליזם ודמוקרטיה במקום להוציא אותנו החוצה ולגרום לנו להיות אזרחים פעילים שיודעים לבקר את השלטון. עד שלא ישנו לחלוטין את מבנה הבחינה ויפסיקו להיות קטנוניים על כל הגדרה, בני הנוער ימשיכו לאבד עניין במקצוע הזה"
את הכישלון המהדהד באזרחות מסבירים מורים ואנשי חינוך בכך שהמקצוע נחשב ל"אליטיסטי" ביחס לשאר המקצועות. בחינת הבגרות באזרחות היא חובה והיקפה הוא יחידה אחת בלבד. עם זאת, למרות שמדובר ביחידה אחת, היא מורכבת במיוחד עבור התלמידים שכן נדרשת מהם הבנה ואינטגרציה של החומר. נוסף לכך - מספר שעות הלימוד השבועיות של מקצוע האזרחות הנלמד לראשונה רק בכיתה י"ב הוא 3-4 שעות שבועיות בלבד.
חלק מהטענות הופנו בעבר כלפי מבנה שאלון הבחינה באזרחות. לפיכך הוחלט להקל על התלמידים הניגשים השנה לבגרות הקיץ. במקום קטע חובה אחד של "unseen", נוסף קטע שני על מנת לתת להם בחירה. שינוי השאלון גרר גם לא מעט ביקורת מצד מורים לאזרחות שטענו כי בהיעדר תוספת זמן לבחינה, הרי שהדבר יקשה על התלמידים במקום להקל.
רמי כהן, מורה ותיק לאזרחות בתיכון עירוני ה' בתל-אביב אומר כי "זה מקצוע שנחשב לאורך השנים, ובצדק, כמקצוע בעייתי. הבדיקה יותר קפדנית על קוצו של יוד כאילו לפחות מדובר במבחני כניסה לפקולטה למשפטים ולכן זה בא לידי ביטוי בתוצאות. התלמידים רגילים מכיתה ג' לשנן בעל פה את חומר הלימוד כמו למשל בהיסטוריה. באזרחות, לעומת זאת, התלמיד חייב להבין את השפה. זה מקצוע בעייתי כי מלמדים אותו בי"ב וזו שנה קצרה. עד שמבינים את שפת האזרחות לוקח זמן.
"לו הדרישות היו קלות יותר, חלק גדול היה משתפר. לו היו משנים את מבנה הבחינה באזרחות כך שישים יותר דגש על שילוב ידע והבנה ופחות על פלצנות, היה טוב יותר".
שאלות קשות, בדיקה קטנונית
אז מה נשאלו התלמידים בבגרות האחרונה? תחילה נדרשו לענות על שתי שאלות מתוך שלוש ולהסביר למשל, "איזו גישה הנוגעת לאופייה של ישראל מבטאים דברי חבר כנסת שפנה להתאחדות לכדורגל בבקשה לדחות משחק שנקבע לליל ראש השנה?". התלמידים נדרשו גם להסביר את תגובתו של אוהד כדורגל, שאמר מנגד: "אני לא רוצה שהמסורת היהודית תכתיב החלטות בנושאים כמו מועדי משחקי כדורגל או אירועי תרבות אחרים".
בפרק השני התבקשו התלמידים לענות "לשם מה מוענקות זכויות קבוצה במדינת ישראל" ולציין ולהדגים שתי קבוצות כאלה. במקום אחר נשאלו "מדוע חשוב שהדיונים בבית המשפט יהיו פומביים, ולציין שני מקרים שבהם מותר לערוך משפט לא פומבי (בדלתיים סגורות)". בפרק נוסף, נדרשו למשל התלמידים להסביר "מהן זכויות חברתיות?" ובשאלה אחרת להתבונן בעתירה לבג"ץ ולהסביר - "איזו גישה חברתית-כלכלית באה לידי ביטוי בבג"ץ".
מרכזת מגמת אזרחות בתיכון "תלמה ילין" בגבעתיים טוענת כי השאלות בבחינה בשנה שעברה לא היו קשות יותר מבשנים קודמות. עם זאת, היא חשה שהבדיקה היתה מחמירה יותר. "בשונה ממקצועות אחרים, התלמיד לא יכול רק לשנן ולהקיא את החומר, מה שקיים בהרבה מקצועות אחרים. באזרחות השאלון בנוי כך, שבהרבה שאלות צריך לזהות מושג שעליו בוחנים. זה דורש הבנה ויישום. אם התלמיד לא מבין את המושג, לא מזהה אותו, הוא יתקשה לזהות ונמק אותו".
פינקווסר אומרת שההנחיות הדייקניות מדי של משרד החינוך אינן מעניקות טווח מספיק לבוחנים, "אם התלמיד מתבקש בשאלה 'זהה, הסבר ונמק', הבוחן מעניק 20 אחוז על זיהוי, 40 אחוז על הסבר ו-60 אחוז על נימוק. זה גורם לקטנוניות בבדיקה".
עם זאת, היא קוראת לא להוריד את רמת הבחינה: "צריך להיזהר מלהפוך את שיעור האזרחות לשיעור חברה על-ידי הורדת הרמה. צריך מקצועיות. זה תחום דעת שתלמיד צריך להיכנס אליו. התלמידים לומדים מתמטיקה מכיתה א', אנגלית מכיתה ה' ופה למקצוע האזרחות יש רק שלוש שעות בשבוע בכיתה י"ב".
אבל כאמור, הכשלון אינו תולדה של גורמים פדגוגיים בלבד ומדובר בשבר עמוק יותר. יו"ר ועד ההורים בירושלים, אתי בנימין: "היום ילדים לא יודעים מה זה ערכים ולא מה זה אזרחות. לא חוכמה ללמוד את זה לבגרות. ערכים ואזרחות צריך ללמוד ולהקנות לילדים מגן חובה ולא רק לבגרות, אבל מערכת החינוך לא מקנה את זה לילדים. כמה ילדים לא ביקרו מעולם בירושלים ומגיעים לשם רק כשהם חיילים? ילדים לא יודעים מי היה מנחם בגין".
לפנייה לכתב/ת 
