האם התקיים על פני כדור-הארץ גזע ענקים קדום?
התרבות האנושית רצופה סיפורים על יצורים אנושיים ענקיים, שחיו בעבר הקדום של כדור-הארץ. אפילו בספרי המקרא מוזכרים הנפילים, מה שגורם לאנשי דת רבים לפעול במרץ לגילוי הוכחות לקיומם. התוצאה: זיופים, ניסיונות מרמה ושקרים במסווה של אמיתות מדעיות
סיפורים על ענקים משותפים לתרבויות רבות. המיתולוגיה היוונית מספרת על אטלס שנשא עליו את כדור הארץ, או הקיקלופים, אותם ענקים בעלי עין אחת, שאפשר שאינם אלא הגלגול המיתי של גולגולת הפיל, אשר באין חדק נותר בה חור גדול המדומה לארובת העין. באגדות המלך ארתור מסופר על מלחמות בענקים, אולי שריד לאמונות הקלטים, תושבי בריטניה הקדומים, שסגדו לאלים בדמות ענקים, היות שסברו כי מקומות הפולחן שמצאו בארצם החדשה, נוצרו רק בידי ענקים בשל גודלם הרב של המבנים.
גם זהותם העלומה של בוני פירמידות מיוחסת לגזע הענקים, מפני שעצם קיומם מסיר את שאלת הקושי בהקמתם של מבני ענק אלו. ענקים מופיעים גם במסורות של טיאחואנאקו בדרום אמריקה ובאגדות העם של האסקימואים, ואף המקרא מספר עליהם: "הנפילים היו בארץ בימים ההם" (בראשית, ו', ד').
האם התקיים על פני כדור הארץ גזע ענקים קדום? המדענים אינם סבורים כך. חוקרי ספרות טוענים כי בתרבויות קדומות נהגו לספר את המעשיות הללו, כדי להרתיע את העם מלעשות כנגד מצוותם של האלים, אולי כדרך שאמהות נוהגות לספר לילדיהם כי אם לא יאכלו מן התפוח, הם לא יגדלו לעולם, או שמא תגיח מפלצת באישון הליל בחדרם. ברם, מעת שנעשה התנ"ך ספר קדוש למחצית מן האנושות, לא מסוגלים אנשי המדע לדבר אל השכל הישר של הבריות, והאמונה בדבר גזע ענקים קדום שהיה קיים בעולם עדיין רווחת בציבור הרחב.
המצב הגיע לידי כך שקהילות דתיות ברחבי ארה"ב הציעו סכומים נכבדים עבור מי שיצליח לאשש את הפסוק המקראי בדבר בני ענק מן הנפילים, ומאז החלו לצוץ "ענקים" בכל מקום ואתר. למעשה, עד העת החדשה הופיעו ענקים אך ורק בסיפורי עמים וביצירות אמנות, אולם משנוסד מדע הפליאונטולוגיה, זה העוסק בחקר מאובנים, התפתח גם כר נרחב למעשי רמאים ולמאמינים שוטים, ומאז המאה ה-19 מנסים נוכלים רבים להוליך שולל את הזולת, בדבר מאובני ענקים שלא היו ולא נבראו אלא בדמיונם של יוצריהם.
ב-16 באוקטובר 1869, בשעה שמספר פועלים חפרו בחוותו של איכר אחד ביישוב קרדיף (Cardiff) שבמדינת ניו יורק, הם נתקלו בעומק מסוים באבן גדולה שצורתה דומה היתה לרגל. משהמשיכו לחפור נתגלה לעיניהם "מאובן" של אדם אשר גובהו כ-3.5 מטרים. ברכיו היו כפופות במקצת. זרוע אחת נתונה על הבטן והמצב כולו ביטא והביע כעין מיתה מתוך גסיסה איטית. מיד פשטה השמועה על התגלית המוזרה, וקהל של אלפים נהר למקום. בעליה של החווה לא בזבז זמן רב עד שדרש תשלום כניסה לאתר "הארכיאולוגי". בין המבקרים היו מומחים ו"מומחים" שהביעו את דעתם.
קבוצה אחת היתה בדעה שזהו פסל של ענק שנעשה בידי אמנים רגילים בימי קדם. היו מהם שכינו את המוצג כאחת היצירות הכבירות ביותר של העולם העתיק, וביקשו להעבירו לתצוגה באחד המוזיאונים הגדולים. קבוצה אחרת טענה שאין זה פסל כלל וכלל, אלא אחד משרידי הנפילים שצנח מן השמיים, נפצע ומת וגופתו התאבנה. אנשי דת ראו במוצג הוכחה לדברי ספר 'בראשית' בדבר הנפילים שהיו בארץ בימים ההם. קבוצה שלישית וקטנה מכולן קבעה בפשטות שאין זו אלא תרמית, אולם איש לא שעה לדבריה, בעת שמספר חסידי הסברה המקראית אך הלך וגדל. שוב הוכח שכוחה של אמונה דתית חזק יותר מכל תיאוריה מדעית.
בסופו של דבר, לאחר שכל אמריקה סערה, נתברר שהפסל עשוי היה גבס ונקבר באדמת החווה כשנתיים לפני "הגילוי הסנסציוני". ההשראה למתיחה היתה ידיעה שקרית בעיתון שנתפרסמה בשנת 1858, ואשר סיפרה כי מחפש מחצבים התאבן לאחר ששתה בטעות תמיסה של גיאודה (אבן חלולה המכוסה בגבישים). אולם, הזיוף היה כה מוצלח עד שרבים אחרים ניסו לחקותו במשך השנים, כי כפי שאמר אחד ממאחזי העיניים, "עם הצלחה כמו של התנ"ך אי אפשר להתווכח".
אחת מהונאות "הענק" הללו היתה מסתורית במיוחד והתרחשה בשנת 1939. היה זה כאשר רולנד בירד (Roland Bird), פליאונטולוג אמריקני, החליט להגיע לקרבת גלן רוז (Glen Rose) בטקסס, על מנת להתחקות אחר עקבות דינוזאורים שהתאבנו בסלעי הגיר. מששמעו על כך המקומיים, הם החליטו לזייף עקבות שכאלה כדי למכרן אחרי כן בכסף רב. במהרה נסתבר להם שקל יותר לזייף עקבות אדם מאשר אלה של דינוזאורים, ולכן יצרו כמה עקבות ענק.
עקבות אלה, כמובן, "נתגלו בדרך המקרה", והן היו כה מוצלחות עד שכל אמריקה נרעשה מדבר הגילוי בתוך ימים אחדים. שוב לא היה לאיש ספק בדבר קיומם של הנפילים בימי קדם, ואף התפתחה השערה שהם אפילו קדומים לאדם המודרני, והתקיימו בצד הדינוזאורים. מהתלה זו נחשפה כעבור זמן, ומאז הלך ודעך קהל המתפתים באמונת הבל זו.
בשנת 2003 נפל דבר. באי אינדונזי נמצאו שרידיו המאובנים של גזע ננסים המכונה כיום 'איש פלורס' (Homo floresiensis). עד אז הופיעו גמדים והוביטים רק באגדות ובספרי פנטסיה. איש לא ייחס משמעות רצינית לעצם קיומם, אולם המציאות, כידוע, עולה על כל דמיון, והנה הוכח כי קיומם לא היה רחוק בזמן. רק 13 אלף שנים חלפו מאז נעלמו האחרונים שבהם. האם ימצאו גם מאובניו של גזע ענקים קדום? האמריקני רוברט ו'אדלו (Robert Wadlow) התנשא לגובה של 2.72 מטרים. קרוב לוודאי שגזע של ענקים, אם אכן היה קיים, לא היה גבוה מארבעה מטרים, אולם אפשר להניח כי לכל הפחות, היה גבוה כמותו.
לפנייה לכתב/ת 
