זכויות יוצרים ברשת: מורה נבוכים

בעידן האינטרנט, יותר מבעבר, המושג "זכויות יוצרים" חדר למודעות הציבורית. אך במה מדובר, בעצם? הגנת זכות יוצרים מיועדת למנוע גזילה מהיוצר. על פי ההגיון המנחה, רק לבעל זכות היוצרים הזכות לאפשר עשיית שימוש כלשהו ביצירתו, כמו פרסום, הפצת היצירה, העתקתה, שינויה ועיבודה. לכן, השאלה הראשונה שעלינו לשאול את עצמנו איך ניתן לזהות יצירה המוגנת בזכות יוצרים?

התשובה לכך פשוטה למדי, זכות היוצרים מגינה על "ביטוי מקורי". במילים אחרות, עיצוב כלשהו המכיל מרכיבים כגון: בני אדם, נוף ופעילות ספורטיבית כלשהי - מרכיבי העיצוב עצמם אינם מהווים "ביטוי" ולכל היותר יש בהם כדי לאפיין את הרעיון מאחורי העיצוב. הגשמת הרעיון מן הכוח אל הפועל, קרי, ביטויו של המעצב אשר

מאגד את כל המרכיבים בדרכו הייחודית, הוא זה אשר מוגן בזכות יוצרים.

כדי להקל על הכרת קיומה של זכות יוצרים ביצירה, ניתן לעשות שימוש בנוסחה הבאה:

"יצירה" = "ביטוי" + "מקורי"

"ביטוי" ≠ "רעיון"

"מקורי" = "יצירתיות" = "העדר העתקה"

בעבר זכויות יוצרים דבקו רק בהצגתה המוחשית של יצירה מקורית ורק מה שניתן היה להציגו באופן מוחשי, כגון: מוזיקה, הצגה, ספר וכיו"ב, זכה להגנת זכות יוצרים.

היצירה מוגנת אם קולטים אותה באחד החושים

כיום, די שניתן לקלוט את היצירה באמצעות אחד החושים על מנת שזו תהנה מהגנת זכות יוצרים. בחוק זכות יוצרים, 1911. כן, מקור החקיקה בישראל בדיני זכויות יוצרים כמעט בן 100, נזכרות ארבע קטגוריות שונות אליהן ניתן לשייך את היצירה: יצירות ספרותיות, יצירות דרמטיות, יצירות מוזיקליות, יצירות אומנותיות, אך עם השנים הפסיקה קבעה כי רשימת קטגוריות אלה אינה מוגבלת.

על מנת לשמר את האיזון הראוי בין המונופולין שניתן לבעל היצירה לבין האינטרס הציבורי, אחת מן ההגבלות על הגנת זכות היוצרים נמצאת בתקופת חייה הקצובה של הזכות. פרק הזמן מורכב מתקופת חיי יוצר היצירה ולה מתווספת תקופה נוספת של שבעים שנה. כלומר, עיצובו של מאן דהוא אשר נפטר לפני יותר מ-70 שנים, אינו מוגן תחת הגנת זכות היוצרים.

אין חובת רישום

בישראל, על מנת שהמעצב ייהנה מהגנת זכות יוצרים, אין עליו חובה לבצע רישום של הזכות וזאת, להבדיל מזכויות אחרות כגון פטנט, מדגם וסימן מסחר המצריכים רישום. הגנת זכות יוצרים נכנסת לתוקף באופן אוטומטי מיד עם לידתה של היצירה. כך לדוגמה, מיד עם סיום כתיבת מאמר זה, דבקה בו הגנת זכות היוצרים באופן אוטומטי, למשך תקופת חיי המחבר בתוספת שבעים שנה.

יצירה שפורסמה במדינת ישראל מוגנת בישראל ובחו"ל ויצירה שפורסמה בחו"ל מוגנת גם היא בישראל, כל עוד מקום הפרסום או השימוש ביצירה נמצא במדינה אשר גם היא וגם ישראל חברות תחת אמנה

 בינלאומית המסדירה את האספקטים השונים הקשורים לזכויות היוצרים.

זכות מוסרית

אחותה התאומה, אך לא זהה, של זכות היוצרים הינה הזכות המוסרית. זכות מוסרית מגיחה לאוויר העולם יחד עם זכות היוצרים אך במסגרתה, היוצר זכאי כי שמו יצוין על יצירתו, בהיקף ובמידה מקובלים.

זכות מוסרית גם מקנה ליוצר היצירה את הזכות שלא יתבצע ביצירתו סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך של היצירה אשר עלול לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

זכות מוסרית אינה תלויה בזכותו החומרית של המחבר ביצירה והיא תעמוד לבעל הזכות אף לאחר שזכות היוצרים, כולה או מקצתה, הועברה לאחר. במילים אחרות, גם אם העברתם את זכויות היוצרים שלכם בעיצוב לחברה שהזמינה את העיצוב מכם, הזכות המוסרית שלכם תיוותר בידכם וזכותכם כי שמכם יופיע בסמוך ליצירה. תקופת חיי הזכות המוסרית בישראל, זהה לזו המוקנית לזכות היוצרים, קרי, חיי המחבר בתוספת 70 שנים.

מעצב וזכויותיו ביצירה

אחת הסוגיות החשובות בדיני קניין רוחני אשר מעסיקות לא אחת את המעצבים היא השאלה - למי שייכות זכויות היוצרים בעיצוב פרי עמלם? התשובה המלאה לכך תלוית נסיבות ומצריכה ניתוח מדויק של כל מקרה לגופו. יחד עם זאת, ניתן לדעת למי שייכות זכויות היוצרים בחלק ניכר מן המקרים.

כפי שכבר ציינתי, כברירת מחדל זכויות היוצרים בעיצוב שייכות ליוצרו. אולם מה קורה כאשר המעצב יוצר את העיצוב למזמין חיצוני או לחילופין לחברה בה המעצב עובד כשכיר. נחלק את התשובה למספר חלקים.

כאשר המעצב עובד באופן עצמאי (Freelancer) ואין בהסכם בין המעצב והמזמין כדי לקבוע אחרת, זכויות היוצרים בעיצוב שייכות למעצב, גם אם קיבל תמורה על כך מן המזמין.

כאשר המעצב עובד כשכיר ואין בהסכם בין המעצב למעסיקו כדי לקבוע אחרת, זכויות היוצרים בעיצוב שייכות למעסיק.

בכל מקרה, הזכות המוסרית תמיד נשארת בידי המעצב גם אם זכויות היוצרים אינן שלו.לסיכום בעניין זה, תמיד מומלץ להימנע מלהשאיר סוגיה זו פתוחה ולקבוע למי שייכת זכות היוצרים בהסכם.

אנקדוטה קצרה לצלמים שבינינו, בתיק מספר 190227/02 בבית משפט השלום בתל אביב (פרחי גורדון בע"מ נגד פרחים כפר רות בע"מ) בתביעה שעניינה הפרת זכויות יוצרים בתמונת זר פרחים אשר הועתקה מאתר האינטרנט של התובעת ופורסמה באתר האינטרנט של הנתבעת.

בית המשפט פסק כי למרות שמדובר בתצלום שצולם באמצעות מצלמה דיגיטלית, יש לפרש את החוק על ידי הקבלתו של התשליל לקובץ הדיגיטלי הראשוני כפי שנרשם על מדיה דיגיטלית כלשהי.

בכתבה השנייה: איך שומרים על זכויות יוצרים ברשת

זכרו כי כל מקרה לגופו, ובעת הצורך מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני הקניין הרוחני. נקודה נוספת, למען הנוחות העדפתי להתמקד ביצירה אומנותית, כגון עיצוב גרפי, למרות שתוכן המאמר תקף גם ליצירות אחרות, כגון: פיסול, ציור, מוזיקה, תיאטרון, וידאו ועוד. מידע נוסף ניתן למצוא באתר דיני רשת.

הכתבה פורסמה במקור בגיליון מספר 11 של "זמן דיגטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי .