איך לשמור על זכויות היוצרים ברשת?

המשך מחלק א': זכויות יוצרים - מורה נבוכים

אין די בכך שבעל היצירה מודע לכך כי יש לו זכויות יוצרים ביצירה, כי אסור לאחר לעשות שימוש כלשהו ביצירה מבלי לקבל את הסכמתו של בעל היצירה. המציאות מלמדת כי עצם האיסור, אינו מונע את ביצוע ההפרה בפועל. לכן, על בעל זכויות יוצרים ביצירה לעמוד על המשמר ולאכוף את זכותו בכל פעם בה מתברר כי בוצעה הפרה של זכות היוצרים שבבעלותו.

על-מנת להתכונן כראוי לניהול הליכי תביעה נגד מפר זכויות יוצרים ביצירה שיצרתם, עליכם לזכור כי בכדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיכם, עליכם להוכיח, לכל הפחות, שני מרכיבים שונים: 1. כי יש לכם זכויות

ביצירה ו-2. כי הנתבע עשה שימוש כלשהו ביצירתכם ללא הרשאה.

אם אתם הנתבעים, בכדי להצליח בהגנתכם, עליכם להוכיח אחד משלושה: 1. לתובע אין זכויות ביצירה. 2. קיבלתם רשות מבעל הזכויות לעשות שימוש ביצירה. 3.שימושכם ביצירה נכנס לגדר ההגנות או החריגים בדין.

הוכחת זכויות ביצירה

אחת הטענות השכיחות ביותר שניתן לשמוע ממפרי זכויות יוצרים ביצירות אומנותיות הינה כדלקמן "ראיתי תמונה, לא הופיע שם כלשהו על התמונה, אז העתקתי אותה. מה אני לא בסדר? אם הייתי יודע שהיא מוגנת לא הייתי מעתיק....".

אמנם סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911, מקנה פטור למפר תמים, עדיין בית המשפט הוא זה אשר יקבע בסופו של דבר האם המפר, אכן היה "תמים" מספיק. לפני מספר שנים תוקנה פקודת זכות יוצרים ונקבעו חזקות המעבירות את נטל ההוכחה מן התובע לנתבע ויחולו בכל הליך משפטי הנוגע להפרת זכות יוצרים, אזרחי ופלילי כאחד.

כל עיצוב עליו מופיע שם היוצר, גם אם מדובר בשם בדוי אשר מוכר בציבור, ההנחה היא כי אותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל הזכויות בה ועל המשתמש ביצירה הנטל להוכיח כי היצירה שייכת לו או שהוא רשאי לעשות שימוש כלשהו בה.

אמנם, בתיקון לפקודת זכות יוצרים חזקה היא שזכות היוצרים ביצירה שייכת לאדם אשר שמו מופיע בסמוך ליצירה, אך בהתחשב בכך שבחלק ניכר מן העיצובים השונים, שם המעצב אינו מופיע, קל וחומר כאשר מדובר בעיצובים ממוחשבים במסגרתם קל מאוד להסיר את שם היוצר, בכל זאת יאלץ בעל זכות היוצרים להוכיח את בעלותו ביצירה.

איך יעשה זאת בדיוק? התשובה די פשוטה, על בעל זכות היוצרים לדאוג, מראש, כי בידיו ראיה התומכת בבעלותו ביצירה. בהיעדר רישום סטטוטורי של היצירה, הדרך השכיחה ביותר להוכחת הזכויות ביצירה מתבצעת באמצעות ראיות המורות כי בעל הזכויות החזיק ביצירה במועד הקודם לביצוע ההפרה.

אחת הדרכים הינה באמצעות משלוח היצירה בתוך מעטפה חתומה כאשר כתובת השולח הינה גם כתובת הנמען. כך בעת קבלת המעטפה, ניתן לראות כי זו הוחתמה על-ידי רשות הדואר לרבות מועד החתמתה. כל עוד המעטפה נשארת חתומה, הצגתה ופתיחתה בפעם הראשונה בפני בית המשפט מהווה ראיה לכאורה המוכיחה כי תוכן המעטפה אכן היה קיים בתאריך על גב המעטפה.

שיטה זו ארכאית, אינה בטוחה ואינה מומלצת לשימוש. דרך עדיפה יותר היא פניה לעו"ד או נוטריון אשר יאשרו תצהירו של היוצר בסמוך למועד יצירת היצירה או לפני פרסומה. במסגרת תצהיר זה, מצהיר היוצר על קיומה של היצירה ומצרפה לתצהיר, כאשר מועד אישור התצהיר מהווה ראיה לכאורה על מועד פרסום היצירה.

דרך נוספת, חדשה יחסית בישראל, ניתן למצוא בארגונים פרטיים שונים אשר מספקים שרות דומה לזה הניתן על-ידי עו"ד, המתפקדים כמעין רשם זכויות יוצרים.

הגנות וחריגים

אין בכל "ביטוי מקורי" כדי לגרור אחריו, בהכרח, הגנת זכות יוצרים. לדוגמה, מימוש רעיון טכנולוגי יהיה מוגן באמצעות פטנט, כפי שניתן לראות בפיתוח תרופות או ישמר כסוד מסחרי כפי שניתן לראות בעת פיתוח

בשמים. כך גם ביטויו של אמן היוצר מוצר מוחשי, כגון כלי מטבח, המיוצרים באופן תעשייתי, אינם מוגנים במסגרת הגנת זכות יוצרים, אלא באמצעות הגנה קניינית אחרת הידועה כמדגם.

כך או כך, זכות יוצרים לא תדבק ברעיון, שיטת ביצוע או תהליך, מושג מתמטי, עובדות כשלעצמן וחדשות, אלא אך ורק בדרך ביטוין. בנוסף, ניתן לעשות שימוש ביצירה מבלי לקבל את אישור בעלי זכויות היוצרים בה, במקרים מאוד ספציפיים ומוגבלים כגון: מחקר, לימוד עצמי, פרודיה, ביקורת, תמצית עיתונאית וכל עוד השימוש ביצירה התבצע ב"אופן הוגן".

רמת ה"הוגנות" בעת השימוש ביצירה תקבע על-ידי בית המשפט בבחנו מהי מטרת היצירה ו/או מטרת השימוש בה; אופי השימוש ביצירה, ככל שהשימוש ישא אופי מסחרי, יגבר הסיכוי כי השימוש ימצא כבלתי הוגן; ערך היצירה, השוק שלה והיקף השימוש בה.

החטא ועונשו

פקודת זכות יוצרים, מקנה לבעל זכות היוצרים, פיצוי סטטוטורי, שאינו מצריך הוכחת נזק כלשהו אשר נגרם מן השימוש האסור ביצירה. גובה הפיצוי עומד על סך של 10,000 - 20,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכות יוצרים במצטבר.

מן הפן הפלילי, הצגה ברבים של יצירה אשר יש בה זכות יוצרים לשם תועלת פרטית וללא הסכמת בעליה מהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו מאסר 3 שנים וקנס. כך גם לעניין החזקה ו/או מכירה ו/או השכרה ו/או הפצת עותק מפר של יצירה לשם מסחר, מהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו מאסר 3 שנים או קנס.

מאחר ועל כל הפרה, ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, באופן תיאורטי, פרסום עמוד מעוצב באינטרנט יכול להיות מוצג על דפדפנם של מאות אלפי גולשים. בהתאם לחישוב מתמטי פשוט, גובה הפיצוי יכול להגיע לעשרות מיליונים. אולם, לפני שתתחילו לספור את המיליונים שיפסקו כפיצוי בגין הפרת זכויותיכם, יש חריג לכלל.

בת"א 6182/04 (מחוזי ירושלים) לייבדיאנאס נ' קופמוי-ווב ואח', נפסק כי גם אם הועתקו מספר עמודי אינטרנט, תוך ביצוע הפרת זכויות יוצרים, לעניין הפיצוי שיפסק, בית המשפט רואה בהעתקת כל עמודי האינטרנט - כהפרה אחת ולא מספר הפרות המאפשרות פיצוי גבוה יותר. בית המשפט ציין כי בכדי לזכות בפיצוי עצמאי בגין העתקת כל עמוד אינטרנט בנפרד, על התובעת להוכיח כי העתקת כל אחד מן הדפים מהווה הפרה עצמאית של יצירה העומדת בפני עצמה.

בית המשפט הוסיף כי אין זה מספיק לטעון שניתן להגיע לכל עמוד בנפרד בכדי להפוך כל עמוד באתר ליצירה עצמאית. לשם הוכחת עצמאות עמוד האינטרנט יש להוכיח כי כל אחד מן העמודים: א. בעל חשיבות כלכלית נפרדת. ב. מהווה עמוד הנצרך על ידי משתמשי האתר בנפרד. ג. הושקעה בו השקעה נפרדת. ד. ומה מידת ההשקעה בכל עמוד.

לאחר ניתוח הראיות ושימוש בהלכות שנקבעו בנוגע להפרות בעולם הפיזי, בית המשפט מצא כי בהעתקת ארבעה עמודי האינטרנט מתקיימת הפרה של זכות יוצרים אחת, בגינה נפסק פיצוי סטאטוטורי בסך 20,000 ש"ח ופיצוי נוסף של 10,000 ש"ח בגין הפרת הזכות המוסרית.

זכרו כי כל מקרה לגופו, ובעת הצורך מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני הקניין הרוחני. נקודה נוספת, למען הנוחות העדפתי להתמקד ביצירה אומנותית, כגון עיצוב גרפי, למרות שתוכן המאמר תקף גם ליצירות אחרות, כגון: פיסול, ציור, מוזיקה, תיאטרון, וידאו וכיו"ב. מידע נוסף ניתן למצוא באתר דיני רשת.

הכתבה פורסמה במקור בגיליון מספר 11 של "זמן דיגטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי .