כן, אנחנו שותים אספרסו
"גם אנחנו מרותקים לטלוויזיה ולטלפון, מתגייסים למילואים וסובלים מטרור אינסופי. ואל תשכחו את שכר הדירה". יניב מתל-אביב עונה לאיילת מחיפה
אני שמאלני, אני גר בתל אביב, ואני יוצא לבתי קפה. אני מבין שכיום זה חטא שלא יתואר, אני מבין שעל פי כמויות הטוקבקים באתר אני גרוע לפחות כמו נסראללה אם לא יותר, ואני מבין שאני הוא זה אשר אשם בכל המצב
מאז יום ד', כשהחלה הלחימה, מתרחשת במקביל לכך דה-לגיטימציה מטורפת הן בעיתונות והן באינטרנט של תושבי תל אביב.
אנו מואשמים בניתוק מהעם, בכך שאנו חיים בבועה התל אביבית שלנו ושלא אכפת לנו מכלום, בכך שאנו שמאלנים יפי נפש (ממתי להיות יפה נפש ולדאוג לשוויון זכויות וערכי אהבת אדם זה דבר רע?), שכל עוד יקבלו את מנת האספרסו היומית שלהם אז מבחינתם הכל בסדר, ושלא מעניין אותם מה שקורה בכל איזור שאינו איזור חיוג 03.
אז יש לי הפתעה בשבילך ובשביל כל אותם מתלהמים אחרים. תושבי תל אביב, בדומה לתושבי מדינת ישראל, הם רבים ומגוונים, וכוללים אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. תושבי תל אביב ואני ביניהם, מרותקים מאז יום ד' למסכים ומרימים כל חצי שעה טלפונים לקרוביהם וחבריהם שגרים בצפון בדאגה רבה לשלומם ובהתעניינות לגורלם.
חלק מחבריי כבר גויס למילואים, חלק אחר ואני בהם כבר הודיעו ליחידות הקישור שלהם כי הינם זמינים בהתרעה אפס, ומוכנים לגיוס, אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, אינני רואה טעם לעצור את חיי, אינני רואה סיבה לא ללכת לשבת בבית קפה. האם בעצם זה שאשב בבית ולא בבית קפה יחדל נסראללה מהלחימה? האם ארגון החמאס יפסיק לשגר קסאמים לשטחי ישראל בגלל שאני לא הולך בצהרי שבת למסעדה עם חבריי? או שמא את מרגישה כי אם אשב במקלט ביתי, הישיבה במקלטים בצפון תהפוך לנעימה יותר מתוך הרגשת 'צרת רבים - חצי נחמה'?
במלחמת המפרץ, כשנפלו טילים על גוש דן, האם מיהרו ליצור דה לגיטימציה לתושבי הצפון והדרום? והאם תושבי תל אביב תקפו את תושבי שאר הארץ בכך שהחיים ממשיכים כמסלולם לא.
כשהטרור חגג ברחובות תל אביב, ואנשים פחדו לעלות לאוטובוסים (דרך אגב, עד היום חלק מחברי מסרבים לנסוע באוטובוס עקב כך), האם תושבי העיר פנו לתושבי הצפון ושאלו אותם איך הם מסוגלים לנסוע בחופשיות באוטובוסים מבלי לבחון ב-30 עיניים כל אדם שעולה? לא, כי אין טעם.
האם מדי חודש, כשאני משלם שכר דירה גבוה משמעותי מבכל מקום אחר בארץ, על דירת שלושה חדרים מתקלפת, אני תוקף את תושבי הצפון שבמחיר שאני משלם הם שוכרים וילה של ששה חדרים וחצר? לא, כי אני בחרתי להקריב חלק גדול משכרי עבור הזכות לחיות בתל אביב, ולא במקום אחר בארץ.
אבל העובדות לא רלוונטיות מבחינתכם. העובדה הידועה היחידה היא ש"תל אביבים הם אחרים", הם "מנותקים", הם "חיים באסקפיזם מוחלט" ו"עולמם מסתכם בלביבות הבטטה באורנה ואלה, שניצל בקפה NOIR ומפגש בברקפסט".
אז צר לי לאכזב אותך. להמשיך לחיות באופן תדיר זה מה שעלינו לעשות. וזה שביתי אינו מופצץ לא אומר לרגע שאין לי זכות דיבור וזכות לבקר את מהלכי הממשלה והצבא במידה שאמצא לנכון, זו זכותי המלאה בתור תושב ואזרח במדינה שממלא את כל חובותיו האזרחיות ומעבר לכך.
בתקווה מלאה כי תביני את דבריי, ושהלחימה תסתיים במהרה,
יניב זיו.
לפנייה לכתב/ת 
