על תבונה ושכנות סובלנית
קשרים חברתיים הדוקים בין קופים מאפשרים רכישת מיומנויות מתקדמות ביותר בשימוש בכלים, בצורה יוצאת דופן. המחקר שפך אור על חשיבות קיומן של דמויות לחיקוי, מחוץ לקשרים המשפחתיים. חלק שלישי
בכתבה הקודמת בסדרה, תיארנו שימוש יוצא דופן בכלים אצל קופים בסואק. מדוע דווקא במקום זה מוצאים את אופני השימוש המיוחדים במינם, ולא בשום מקום אחר? כדי להתעמק בשאלה הזאת, ערכנו ראשית כול השוואה מפורטת בין כל האתרים שבהם נחקרו אורנג-אוטנים. מצאנו שגם אם נשמיט מן ההשוואה את נושא השימוש בכלים, סואק הוא מקום שבו מצוי המספר הרב ביותר של חידושים הנפוצים באוכלוסייה כולה. ככל הנראה, ממצא זה אינו תוצר מלאכותי הנובע מהתעניינותנו שלנו בהתנהגויות יוצאות דופן, מפני שחוקרים, שהיו להוטים לגלות חידושים התנהגותיים שנרכשו בלמידה חברתית, חקרו אתרים אחרים הרבה יותר מאתנו.
שיערנו שנמצא שונות גדולה יותר במיומנויות הנלמדות באוכלוסיות שבהן יש לפרטים הזדמנויות רבות יותר לצפות בחבריהם בשעת פעולה לבין אוכלוסיות שבהן יש פחות הזדמנויות כאלה. ואכן, יכולנו לאמת את העובדה שבאתרים שבהם הפרטים בילו יותר זמן זה עם זה נמצא מגוון גדול יותר של חידושים נלמדים. דרך אגב, קשר דומה נמצא גם בקרב שימפנזות. הקשר הזה היה חזק יותר בהתנהגויות הקשורות במזון. הדבר מתקבל על הדעת מפני שרכישת מיומנות להשגת מזון ממישהו אחר דורשת תצפית קרובה יותר מאשר, למשל, לימוד של סימן בולט לתקשורת. במילים אחרות, בעלי החיים שנחשפו למעט עמיתים מנוסים מציגים את השלל הדל ביותר של משתנים תרבותיים, ממש כמו ילד כפרי לעומת חברו העירוני.
כשבדקנו בקפדנות את השוני בין האתרים הבחנו במשהו אחר. פעוטות אורנג-אוטן בכל המקומות מבלים יותר מ-20,000 שעות של אור יום בקשר הדוק עם אימותיהם ופועלים כחניכים נלהבים. אבל רק בסואק ראינו שגם המבוגרים מבלים יחד זמן ניכר כשהם מחפשים מזון. שלא ככל אוכלוסייה אחרת של אורנג-אוטנים שנחקרה עד כה, הם אפילו ניזונו מאותו פריט מזון, בדרך כלל ענפים מנוקבי טרמיטים, וחלקו במזון, בשרו של לוריס כבד תנועה, למשל. הקִרבה המיוחדת במינה הזאת, והסובלנות ההדדית, אפשרה לבוגרים פחות מיומנים להתקרב די הצורך כדי לצפות בשיטות להשגת מזון, והם עשו זאת נלהבים כילדים.
רכישת ההמצאות המאתגרות ביותר מבחינה מחשבתית, כמו שימוש בכלים כפי שנצפה רק בסואק, דורשת כנראה קשר ממושך עם פרטים מיומנים וגם מספר סבבים של תצפית ותרגול. משמעות מפתיעה העולה מדרישה זו היא כי על אף שהעוללים לומדים למעשה את כל המיומנויות שלהם מאימותיהם, אוכלוסייה תוכל לשמר חידושים מסוימים רק אם יימצאו בה דמויות לחיקוי סובלניות שאינן אימהות. אם במקרה האם אינה מוכשרת במיוחד, מומחים אחרים יהיו בסביבה והצעירים יוכלו בכל זאת ללמוד טכניקות מתוחכמות שאינן נלמדות כנראה באופן אוטומטי. כלומר, ככל שהרשת החברתית הדוקה יותר, כן סביר יותר שהקבוצה תשמר מיומנויות שהומצאו בה. בסופו של דבר, אוכלוסיות סובלניות תומכות במספר גדול יותר של התנהגויות כאלה.
מעבודתנו בשטח למדנו שרוב הלמידה בטבע, חוץ מהתניות פשוטות, עשויה לכלול מרכיב חברתי, לפחות בקרב פרימטים. לעומת זאת, רוב ניסויי המעבדה שבדקו כיצד בעלי חיים לומדים, היו מכוונים לגילוי יכולתו של הפרט ללמידה יחידנית. אכן, אם חידתו של פסיכולוג המעבדה תוצג לבעל החיים בתנאים טבעיים, שבהם גירויים רבים מתחרים על תשומת לבו, הוא עלול שלא להבין כלל שניצבת לפניו בעיה המחכה לפתרון. בטבע, פעולותיהם של החברים המיומנים בקהילה מכוונת את תשומת לבו של בעל החיים הטירון.
בחלק הבא והאחרון: השורשים החברתיים של התבונה
לפנייה לכתב/ת 
