טוקבקיסטים, עלו לכנסת
חברי כנסת חכמים יודעים: אם אתם רוצים חשיפה תקשורתית, הסתערו על האינטרנט. הציעו להגביל, להשתיק ולפגוע באנונימיות. מגיבים שיודעים להתבטא מוזמנים להגיע בשבוע הבא לכנסת ולומר לח"כ חסון מה בדיוק הם חושבים על הצעת החוק שלו
קואליציה בין פוליטיקאי ימני לעיתונאים
חברי כנסת חכמים יודעים: אם אתם רוצים חשיפה תקשורתית, הסתערו על האינטרנט. הציעו להגביל, להשתיק ולפגוע באנונימיות. בכל תחום אחר היו קמים להצעה כזו מתנגדים בנימוק של פגיעה בחופש העיסוק, בפרטיות ובחופש הביטוי, אך כשזה נוגע לרשת, לא רק שאין זעקה ציבורית, כמה עיתונאים אפילו חברו לח"כ חסון, מין קואליציה מוזרה כזו בין פוליטיקאי ימני לתקשורת. רק בישראל.כדאי לבחון מה מציע חבר הכנסת חסון בהצעת התיקון שלו לחוק התקשורת (זיהוי מגיבים באתרי אינטרנט):
"בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, השר יקבע, בתקנות או ברישיון, הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, להבטיח כי באתרי אינטרנט שבהם ניתנת לגולשים האפשרות להגיב על תוכן הידיעות המתפרסמות באתר, יידרשו הגולשים להזדהות בדרך שניתנת לאימות באמצעים סבירים כתנאי למתן אפשרות להגיב לתוכן כאמור".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי יש דרכים רבות לזיהוי. למשל, מסירת פרטי הכותב האמיתיים, שיישארו שמורים במערכת, בעוד הגולש יכול להמשיך לכתוב תחת הכינוי שבחר לעצמו, על פי מודל שמיושם בפורומים שונים. "אין ספק כי זיהוי מוחלט לא ייתכן, אך להצעה זו מימד הרתעתי ומוסרי משמעותי לצמצום התופעה הפסולה ולקידום תרבות השיח בישראל".
במילים אחרות, מי שיהיה נחוש להסית ולהשמיץ עדיין יוכל להמשיך לעשות זאת תוך התחזות לאדם אחר, והחוק יפגע פגיעה לא מידתית ולא מאוזנת בזכות כל הגולשים לפרטיותם.
הצעת החוק תפגע בתגובות ובאנונימיות
למרות שהיא נוטה לשחרר רוע מזוקק מאנשים שלא היה מעזים להתבטא כך בשמם האמיתי, האנונימיות גם מאפשרת לאנשים לחשוף שחיתויות, למסור מידע חשוב לציבור מבלי לחשוש מפגיעה ולומר את כל מה
שהם חושבים באמת. כפיה על המגיבים להזדהות תסב מכה אנושה לפרטיות ולחופש הביטוי ותפחית דרמטית את מספר המגיבים.
הנטייה הראשונית היא לומר "לי אין מה להסתיר", אך האם הייתם מגיבים בחופשיות על ידיעה ביקורתית על ראש הממשלה, על כתבה שעוסקת בבעיות בתפקוד המיני או שקרים שסיפרתי לבוס במקום העבודה, בידיעה שאתר זה יודע בכל שלב מי אתם באמת? יש להניח שהצעת החוק תביא לירידה משמעותית במספר התגובות אך ספק אם תתרום לרמת השיח הציבורי.
מדינה אחת כבר מחייבת את אתרי התוכן הגדולים לנהל פיקוח מחמיר על התכנים המתפרסמים בהם
על ידי גולשים. למדינה קוראים סין והצעת החוק של ח"כ חסון תקרב אותנו מאוד למודל הראוי לשמצה שלה.
שבירת המראה לא תעזור
מחקר של מחלקת המידע והמחקר בכנסת בנושא העלה את התהיה: "האם הטוקבקים גורמים לחברה להיות אלימה, או שמא הם חושפים את העובדה שהיא כזאת?...ראוי לתהות אם לא תיתכן סיבתיות בכיוון ההפוך.
אפשר שתרבות שיחה מסוימת משפיעה על אופן השימוש במדיום של הטוקבקים...".
אני מזדהה עם הרצון לקדם את תרבות השיח בישראל אבל לא זו הדרך. תגובות רבות הן עילגות, בהמיות וחסרות דרך ארץ. אך חבר הכנסת חסון ותומכיו יכולים להפנות את מרצם למערכת החינוך הקורסת, כי שבירת המראה לא תועיל להם או לנו.
מעניין שדווקא עיתונאים שמחזיקים לרוב בדעות ליברליות קוראים להגבלה של חופש הביטוי באינטרנט. מעניין, אבל מובן. עיתונאים שצמחו באמצעי תקשורת שאינם אינטרנט התרגלו לא לחלוק את הבמה עם מגיבים (שבמקרה הטוב מציקים ובמקרה הרע מעצבנים, שטחיים, מעליבים ובעיקר לא נושאים באחריות על דבריהם) מתקשים יותר להתמודד עם התופעה. ברוכים הבאים למאה ה-21. השמיים פתוחים ולא ייסגרו יותר, וכל חקיקה לא תועיל.
אפשר להתמודד עם המיעוט המתלהם והמסית של המגיבים בכלים קיימים (תביעות משפטיות במקרה של חשש להפרת החוק). אל תפגעו בתגובות.
קריאה לעלות לירושלים
התעלול היחצ"ני של ישראל חסון (מחוקק ה-SMS) זיכה אותו בכמה חודשים של חשיפה וההילולה התקשורתית האמיתית עוד לא החלה. בשבוע הבא (יום ד', 13.12 בשעה 12:30) ייערך באולם ההרצאות בכנסת "כנס טוקבקיסטים ראשון".
במסגרת האירוע שכותרתו "תרבות הדיון באינטרנט" הכוונה היא "לבחון כיצד יש לטפל בסוגיה זו, בצורה שתשמור על הליברליות אבל גם על האנושיות ברשת".
הם מזמינים אנשים שמרגישים כי נפגעו מתגובות ויש להם אמירה בנושא, וגם קוראים לטוקבקיסטים "לבוא – לשמוע ולהשמיע, והפעם עם שם, ובפנים גלויות" (לצורך קבלת אישור כניסה יש לפנות דרך האתר).
חשוב שגולשים המתנגדים להצעת החוק ויודעים להתבטא (ללא התלהמות מיותרת) יהיו שם ולא יפקירו את הבמה לח"כ חסון ועוזריו. נכון, האירוע ישרת את יחסי הציבור של ח"כ חסון וסיכויי הצעת החוק הפרטית הזו לעבור קריאה שנייה ושלישית הם אפסיים (שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בחודש שעבר שהממשלה תתנגד להצעה), אך אם לא יישמע קולו השפוי של הרוב, נבחרי ציבור נוספים צפויים לנסות להתבלט באמצעות הצעות דומות.
