רישום החד-מיניים: הכנסת במהלך עוקף בג"ץ

חבר הכנסת מיכאל איתן (ליכוד) הצליח היום (ד') להעביר במליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק עוקפת בג"ץ שמטרתה לפסול את הפסיקה האחרונה, לפיה פקיד רישום במרשם אוכלוסין ירשום כנשואים גם בני אותו מין שנישאו כדין במדינה אחרת. כדי שההצעה תהפוך לחוק עליה לעבור את כל הליכי החקיקה ושלוש קריאות בכנסת.

• להורדת הצעת החוק של ח"כ איתן - לחצו כאן
  

הצעת החוק עברה ברוב של 33 תומכים מול 31 נגד. בין התומכים היו גם חברי סיעת ש"ס - חברי הקואליציה. לאחר פסיקת בג"ץ קרא הרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו, "לכל המפלגות להתאגד ולהוציא חוק נגד הדבר הזה, נגד הבג"ץ".

לדברי ח"כ איתן, שתקף את החלטת בג"ץ בחריפות, "הדרך להכניס לישראל מוסד מהפכני ופוגעני, לפחות לגבי חלק מהציבור, כמו נישואין של בני אותו מין, צריך להיות תוצאה של תהליך חברתי פוליטי שמסתיים בחקיקה, ולא בדרך ביורוקרטית טכנית ונטולת גישה ערכית".

בהצעת החוק, נכתב כי "פקיד הרישום לא יכיר בנישואי זוגות חד-מיניים, עד אשר נישואים שכאלה יוכרו במפורש על ידי המחוקק. עד לאותו מועד יישאר הסטטוס-קוו לפיו נישואים מסוג זה אינם מוכרים בישראל, ושאלות מערכות יחסים באותו מין, לרבות ניהול משק בית משותף, ייקבעו על פי החוק הכללי".

לסיכום אמר ח"כ איתן: "מזל גדול שהכנסת התעלתה על עצמה, ואני מקווה שמעכשיו יתחיל תהליך של דיון, כאשר כל החלטה שלא תתקבל תבוא לאחר שהסוגיה מוצתה בספירה הציבורית והפרלמנטרית".

תקדים בג"ץ

החלטת בג"ץ התקבלה לפני כשבועיים ברוב של שישה שופטים למול התנגדותו של השופט אליקים רובינשטיין. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, שכתב את פסק הדין, הסביר שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות של מדינות שונות, בעניין ההכרה של זוגיות חד-מינית: "הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים.

"איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל", הבהיר ברק.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, תמכה בהחלטתו של ברק. "מסורת משפטית של שנים יצרה וביססה בשיטתנו את ההבחנה בין מרשם האוכלוסין, תפקידו וגבולות סמכותו, לבין הסוגיות הקשות ביותר של קביעת מעמד אישי".