40 אחוז יותר רווקות חד-הוריות בתוך חמש שנים

בחמש השנים האחרונות גדל מספר הרווקות החד-הוריות בכ-40 אחוז - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו אחר הצהריים (יום ג') לקראת "יום המשפחה" שיחול ביום ראשון הקרוב. בישראל חיות כ-93 אלף משפחות חד-הוריות, גם רווקות, עם ילדים עד גיל 17, והן מהוות 5.7% מכלל המשפחות.

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות הוא 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים. בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה, לרוב גרושה. 13 אחוזים מהחד-הוריות הן רווקות, כמעט כולן יהודיות, ושם נרשם הגידול הדרמטי בחמש השנים האחרונות.

אחוז המשפחות החד הוריות גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים ממדינות בריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 9% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר לעומת 6% בכלל המשפחות היהודיות.

שיעור המשפחות החד-הוריות בישראל נמוך מזה שבארה"ב (16%), נורווגיה (10%), קנדה (8%) ובריטניה (8%), ודומה לזה שבהולנד (6%). ל-23.2 אחוזים מהמשפחות (383 אלף) אין ילדים.

בשנת 2005 היו 1.65 מיליון משפחות בישראל, 82 אחוזים מהן יהודיות. כמחצית מהמשפחות כוללות זוג הורים וילדים עד גיל 17. ויש גם נתונים נוספים המצביעים על הצמיחה במשק. ב-2005 נרשמה עלייה ריאלית של 2.3% בהוצאה של משקי בית על מצרכים ושירותים.

באוכלוסייה הערבית יש אחוז גבוה יותר (71%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (47%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד ומשפחות חד-הוריות. ביישובים העירוניים יש יותר זוגות ללא ילדים, לעומת יישובים כפריים (24% לעומת 17%).  

הכי הרבה ילדים בבני-ברק

בערים המונות יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הזוגות ללא ילדים הוא הגבוה ביותר. בתל-אביב-יפו, חיפה, רמת-גן ובת-ים אחוז הזוגות ללא ילדים מתוך כלל המשפחות גבוה במיוחד- מעל 30%. חלקם היחסי של זוגות עם ילדים עד גיל 17 עומד על כ- 51% מכלל המשפחות בישראל. אולם, שכיחותם היחסית גבוהה יותר ביישובים עירוניים קטנים (65% ביישובים המונים 2,000-9,999 תושבים) וביישובים כפריים (63%), בהשוואה ליישובים העירוניים הגדולים המונים יותר מ- 100,000 תושבים (44% בלבד).

בשנת 2005 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. עקב שיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית. יותר משליש מהמשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 מאחוז משפחות אלה בקרב האוכלוסייה היהודית (9%). שכיחותן היחסית של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוהה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית.

מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בערים בני ברק וירושלים ממוצע הנפשות למשפחה הוא הגדול ביותר. העיר הגדולה שבה נרשם המספר הממוצע הנמוך ביותר של ילדים למשפחה היא בת-ים (1.73 ילדים), ושיאנית הילדים היא בני ברק (3.62 ילדים למשפחה).

רוב הזוגות בישראל (96.9%) הם זוגות נשואים. ב-2005 היו בישראל כ-45 אלף זוגות שאינם נשואים זה לזו (3.1% מהזוגות), רובם ככולם יהודים. הזוגות היהודים הלא נשואים לרוב לא מגדלים ילדים. שיעור הזוגות החיים ללא נישואים נמוכה בארץ בהשוואה עולמית. בארה"ב למשל 7.4 אחוזים מהזוגות אינם נשואים, והממוצע האירופי הוא 9 אחוז (בשבדיה מגיע שיעורם ל-23%).

המשפחות שבהן עולים מבריה"מ (לשעבר) קטנות - גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.6, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.