חידוש "חוק האינתיפאדה" - תיגר על בג"ץ?

במערכת המשפט לא הופתעו הבוקר (ג') נוכח היוזמה של שר המשפטים דניאל פרידמן, לקדם הצעת חוק שתחדש את "חוק האינתיפאדה". על אף הרושם הראשוני כי מדובר במהלך שנועד לעקוף את בג"ץ, הרי שגורמים משפטיים מגדירים אותו כלגיטימי ומקובל.

ח"כ מיכאל איתן היה זה שהציע לערוך חקיקה מחודשת של חוק האינתיפאדה שבוטל לפני כחצי שנה על ידי בג"ץ. אתמול, במסגרת ישיבת ועדת השרים לחקיקה, קיבל השר פרידמן את עמדתו והורה לאנשי משרדו להציג בתוך שבועיים הצעת חוק מתוקנת בנושא, גם אם יש צורך בתיקון חוקי יסוד לצורך העניין.

על-פי חוק האינתיפאדה, שנחקק לראשונה ב-2002 ומוכר בשמו כ"חוק הנזיקין האזרחיים", המדינה פטורה מתשלום פיצויים לפלסטינים על נזקים שנגרמו בפעולות המוגדרות 'לא מלחמתיות'. החוק בוטל פה אחד בידי תשעה שופטי בג"ץ בראשות הנשיא בדימוס אהרון ברק באחד מפסקי הדין האחרונים שלו, בנימוק כי "הרחבה זו של היעדר אחריות המדינה אינה חוקתית". בהצעתו של מיכאל איתן לחידוש החוק, אשר נידונה אתמול, נכתב: "כל מי שקורא את פסק הדין של ברק מבין שמדובר בתקשורת לקויה בין מה שהמחוקק כתב לבין מה שהשופט קרא".

במערכת המשפטית לא רואים בהצעת החוק אותה יוזם פרידמן מהלך עוקף בג"ץ או קריאת תיגר שלו על בית המשפט העליון. גם בבית המשפט העליון קיבלו בהבנה את המהלך וגורם בבג"ץ אמר הבוקר ל-ynet: "אם הכנסת רוצה לחוקק חוקים אנחנו לא נעמוד בפניה, גם אם קיימת פסיקת בג"ץ. אם הם לא מרוצים - הם יותר ממוזמנים לחוקק מחדש חוקים שנפסלו, בהתאם לעקרונות הפסיקה".

ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמסלול האקדמי במכללה למנהל, מסבירה מדוע המהלך מקובל ואינו נחשב חריג: "העובדה שמבקשים לתקן את החוק כדי לבטל את תוצאותיו של פסק דין, אין בה משום פגיעה בבית המשפט והיא בעיני תגובה לגיטימית של הכנסת , במסגרת הדיאלוג הראוי בין הרשויות. הצגת הענין כחוק עוקף בג"ץ יש בה אולי קונוטציה שלילית. לא כל חוק עוקף בג"ץ הוא בהכרח חוק בעייתי או לא ראוי - הכל תלוי בתוכן.

במהלך הדיון אתמול בוועדת השרים הסביר השר פרידמן כי המצב כיום, בו החוק כבר אינו בתוקף, גורם נזק גדול למדינה וגורר פוטנציאל של כ-2000-3000 תביעות מצד הפלסטינים לפיצוי כספי. ד"ר נבות מסבירה: "חוק האינתיפאדה הוא הכינוי שניתן לתיקון מס' 7 לחוק הנזיקין האזרחיים, שנחקק בשנת 2005. אחד מן הסעיפים שנוספו  קובע כי 'אין המדינה אחראית לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון'. איזורי העימות הוכרזו על ידי שר הביטחון וכוללים את מרבית שטחי יהודה שומרון ועזה.

"הכוונה היא כי על פי התיקון ישראל לא אחראית לפצות פלסטינים על נזק שנגרם באזורים אלה ממעשי כוחות הביטחון. התיקון, שהוחל באופן רטרואקטיבי על כל התביעות שהוגשו בישראל משנת 2000, העניק בעצם חסינות למדינה מפני תביעות של תושבים פלסטינים שנגרמו להם נזקים מפעילות כוחות הביטחון".

העותרים: "החוק מפר את עקרונות המשפט ההומניטרי"

בג"ץ, לדברי ד"ר נבות, פסל את החוק לאחר שהגיע למסקנה כי מדובר בפטור גורף ורחב מדי. "כדאי לזכור כי בכל מקרה, לא כל התיקון בוטל והושאר בתוקף הסעיף הפוטר מאחריות את המדינה אם הניזוק הוא נתין של מדינת אויב, פעיל או חבר בארגון מחבלים. בית המשפט קבע כי ראוי שכל מקרה ייבדק לגופו והאם המקרה נופל בגדר ההגדרה של 'פעולה מלחמתית'. הוא אף רומז שניתן להרחיב את ההגדרה של פעולה מלחמתית אבל לא ניתן לשלול אחריות באופן גורף, כפי שעשה התיקון".

לפני כחצי שנה, כאמור, פסל בג"ץ את "חוק האינתיפאדה" בעקבות פניה מצד מספר ארגוני זכויות אדם. בעתירה הדגישו הארגונים כי "מדובר בחוק המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, החלים בשטחים הכבושים, ופוגע בזכויות יסוד באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך התיקון אינו חוקתי. חוק זה מציב מסר ערכי חמור וקיצוני, לפיו לחייהם ולזכויותיהם של הנפגעים תושבי אזור העימות אין ערך, כי בית המשפט לא ייתן להם כל סעד, וכי הפוגע בהם ייצא פטור בלא כלום".

עוד נטען בעתירה: "מדובר בחוק בלתי מוסרי וגזעני, הוראותיו של חוק זה מסלקות הלכה למעשה את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים. הן מעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה שנגרמו מירי רשלני או בזדון להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי".