יורשות הסקרים: בורסות חיזוי?
Nimanix, סטארט אפ של בוגרי הטכניון, השיקה בורסת חיזוי המאפשרת למשתמשים לסחור במקום במניות בתחזיות כמו מי יזכה בכוכב נולד 5 או מה הפתרון היעיל ביותר לבעיית הקסאמים. לטענת המייסדים, שיטה זו יעילה יותר מסקרים או קבוצות מיקוד ועד כמה שזה נשמע מוזר, המחקרים והתוצאות בשטח תומכים בכך חד משמעית
"אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם", אמר יצחק בן אהרן ז"ל, מראשי המערך, בעקבות המהפך בבחירות 1977 ועליית הליכוד. "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", שר שלום חנוך ב"מחכים למשיח".
צ'רלס מק'קיי היה כנראה מצטרף לדעתם הלא מחמיאה של בן אהרן וחנוך על ההמונים. מק'קיי היה עיתונאי סקוטי שפירסם ב-1841 את הספר "הזיות פופולריות יוצאות דופן ושיגעון ההמונים". "אנשים יוצאים מדעתם בעדרים – אך מתפכחים לאט, אחד אחד", הוא כתב.
הסופר הצרפתי גוסטב לה בון, שפירסם ב-1895 את כתב הפולמוס הקלאסי: "ההמון: מחקר על מחשבה פופולרית", קבע: "בקהל, הטיפשות ולא הבינה, היא המצטברת". וניטשה אמר: "שיגעון הוא היוצא מן הכלל ביחיד, אבל הוא הכלל בקבוצה".
שאלו את ההמונים ולא את המומחה
הדעות האלה עדיין נטועות עמוק בחברה. ג'יימס סורוביצקי כותב בספרו המצוין "חוכמת ההמונים" (הוצאת כתר, 2006) כי רובנו – כמצביעים בבחירות, כשמשקיעים, כצרכנים או כמנהלים, מאמינים שמידע בעל ערך נמצא רק בידי מעטים".
מחקרים שנערכו בעשור האחרון מצביעים על כך שלא רק שהקולקטיב יכול לקבל החלטות חכמות, הן לרוב נכונות יותר מאלה של המומחים הגדולים ביותר בקבוצה.
גם התמימים והבורים חשובים
המשמעות אינה כי האינטליגנציה לא חשובה, אלא שאין בה די. אנשים חכמים נוטים להידמות זה לזה בכישוריהם ולכן הקבוצה כקבוצה מתקשה להתפתח. או כפי שתיאורטיקן הארגונים ג’יימס מארץ מתאר את זה: “יתכן שהתפתחות הידע תלויה בשמירה על זרם של תמימים ובורים”.
ארבעת תנאי היסוד להיווצרות קבוצה חכמה כזו הם מגוון של דעות, ביזור (המידע לא מרוכז בידי גורם אחד), עצמאות (דעותיהם של חברי הקבוצה לא נקבעות על ידי אחרים) וקיבוץ (מנגנון כלשהו שהופך את השיפוט הפרטי להחלטה קולקטיבית).
לקראת תבונה קולקטיבית
הרשת ועידן ה-Web 2.0, כפי שאפשר לנחש, מספקים דחיפה משמעותית לתכונה האחרונה ומקדמים אותנו לעידן של שלטון הקולקטיב.
בשלב ראשון, גולשים העלו לרשת תכנים (תגובות לכתבות, פורומים, ויקיפדיה) ובשלב השני הם שיתפו בהם אחרים (נאפסטר, קאזה, ביטורנט). בשלב השלישי, זה שעומד בפתח, אנשים ישלבו את
התובנות האישיות שלהם כדי ליצור תובנה קולקטיבית, מעין אורגניזם עצמאי בעל רצון וזהות משלו אינה חדשה.
הפלטפורמות הטכנולוגיות המאפשרות את צמיחת התבונה הקולקטיבית עדיין אינן נפוצות, אך סימנים ראשונים להופעתן כבר כאן. למשל, מנגנון PageRank של גוגל מסתמך על המוני הקישורים ברשת כדי לקבוע את החשיבות של דף אינטרנט מסוים. ככל שיותר אנשים יוצרים קישורים לדף מסוים, כך גוברים סיכויי הדף להופיע בראש התוצאות בגוגל.
הבורסה הפוליטית של איווה
בשנת 1988 הקים בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת איווה את IEM – "השווקים האלקטרוניים של איווה" (Iowa Electronics Markets). מדובר בבורסת חיזוי הנעזרת בהמונים כדי לנבא תוצאות של בחירות – לנשיאות, לקונגרס ועוד.
האתר פתוח לכל משתתף, שיכול לקנות או למכור "מניות" המבטאות את ההערכה שלו בנוגע לסיכויים של מועמד. המטרה היא לקנות בזול ולמכור ביוקר – ממש כמו בבורסת מניות אמיתית. מחיר כל מניה משקף את ההערכה של השוק לגבי סיכויי המועמד לנצח.
מחקר על ביצועי האתר ב-49 מערכות בחירות בין 1988 ל-2000 גילה כי התוצאות של IEM סטו רק ב-1.37-3.43 אחוזים מתוצאות האמת. ב-75 אחוזים מהמקרים תוצאות אלה היו מדויקות יותר מסקרים!
בעקבות ההצלחה של IEM קמו שוקי חיזוי נוספים, בהם "בורסת הוליווד" (Hollywood Stock Exchange) עם יותר ממיליון וחצי משתמשים רשומים, החוזים בדיוק רב הכנסות של סרטים, ונתונים אלה נמכרים לאולפנים ההוליוודיים.
הימורים פוליטיים
בורסות החיזוי NewsFutures ו-Trade Sports איפשרו לאנשים להמר בשנת 2003 על תחזיות
כמו אם קובי בריאנט יורשע בתקיפה מינית, אם יימצא נשק להשמדה המונית בעיראק ואם אריאל שרון יישאר בשלטון יותר זמן מיאסר ערפאת.
בורסת החיזוי של Nimanix
חברה ישראלית חדשה בשם Nimanix מנסה לקחת את הנושא של שוקי חיזוי והחלטה לשלב הבא. החברה פתחה בתחילת מאי בורסת חיזוי בגירסה עברית ואנגלית. במקום לסחור במניות, משתתפי האתר סוחרים בתחזיות בעלי משמעות פוליטית, כלכלית ועסקית, המחושבות על פי פטנטים ייחודיים.התחזיות נחלקות לשאלות בעלת תשובה של כן או לא. למשל, האם החמאס עדיין ישלוט בעזה בסוף יולי או מי יזכה בכוכב נולד 5; אירועים מרובי תוצאות כמו מהי תחזית הבחירות לכנסת ה-18; ושאלות של יותר או פחות. כל משתמש רשום יכול להשתתף באירוע על פי בחירתו, על פי העניין ורמת הידע שלו.
המודל העסקי: תחליף לסקרים וקבוצות מיקוד
משתמש מתחיל באתר מקבל 100,000 נקודות עם ההרשמה (125,000 למשתמשים שיספקו פרטים נוספים אודותיהם בטופס הרשמה ארוך יותר), וסטטוס החיזוי שלו עומד על אפס. ככל שהוא ירוויח יותר, סטטוס החיזוי שלו בבורסה עולה, וביחד איתו גובר כח הקנייה וההשפעה שלי.
הבורסה היא דינמית, וממשק ה-AJAX של האתר מסייע להמחיש את העליות והירידות בערך כל מניה בזמן אמת.
על פי הישגי החברים, יכולים מנהלי המערכת למפות 'קבוצות חכמות', בתחומים עסקיים שונים. למשל,
קבוצה של חוזים פוליטיים מצטיינים או משתמשים המנבאים מגמות בתחום המשקאות הקלים. כאן נכנס לתמונה המודל העסקי של Nimanix, המתעתדת להציע לארגונים את שירותי הקבוצות החכמות שלה כדי לסייע בתהליכים של קבלת החלטות, ניהול סיכונים, זיהוי טרנדים, דירוג מותגים ועוד, בנוסף או במקום קבוצות מיקוד וסקרים.
בשלב מוקדם זה, כ-200 אנשים בלבד פעילים בבורסה של Nimanix. בחברה מתכוונים לתגמל בעתיד את המשתתפים על סמך ביצועיהם, ישירות מתקציבי המחקר של ארגונים, או בעקיפין במסגרת תוכניות חלוקת הרווחים של נימניקס. בשלב זה, התגמול העיקרי הוא הצטיינות בקהילה והצטרפות לטבלת החוזים המצטיינים.
העתיד: ארגונים חסרי גבולות
"אנו צופים בתהליך היטשטשות הגבולות הארגוניים, ומבינים שהארגונים המובילים של מחר הנם אלו שיממשו היום את הידע והתובנות שמגיעים מחוץ לארגון ", אומר מנכ"ל Nimanix, אלעד אמיר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ובעל תואר מאסטר במינהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
כמו מומחים אחרים, אמיר צופה את היווצרותם של ארגונים חסרי גבולות המסתייעים בחוכמת ההמונים לצורך שגשוג. "השילוב של טכנולוגיה עם המימד האנושי תמיד קסם לי", הוא אומר ל-ynet, "האתר של ניצול מאגר המוחות המחוברים היום לאינטרנט ולא נעשה בהם שימוש על מנת להגיע לתובנות קולקטיביות נראה לי מרתק".
יתרונות הקבוצה החכמה על פני סקר
אמיר מסביר ומנמק את יתרונות הקבוצה החכמה על פני סקר. "בסקר מקבלים תשובה מכל משתתף על אופן התנהגותו בעתיד, ומכלל התשובות יוצרים ממוצעים או התפלגויות של תשובות, אשר מבטאים את התייחסות כלל המדגם לנושא הנחקר. לעומת זאת, חברי הקבוצה החכמה לא נשאלים באשר להתנהגותם העתידית אלא מתבקשים לחלוק את ההערכה שלהם, על בסיס הידע שברשותם, בנוגע לאירוע עתידי."המחירים והתחזיות בזירה בכל נקודת זמן מגלמים בתוכם את כל המידע הרלוונטי אשר ברשות הקבוצה. כל אחד מחברי הקבוצה רואה אמנם פיסת מציאות אחרת, אך פיסות המציאות שבידי כלל החברים - מאות, אלפים או עשרות אלפי חברים, מכסות חלק גדול מהמציאות האובייקטיבית. שלל המידע בא לידי ביטוי במחירי המסחר בזירה, ועל כן, התחזיות משוקי חיזוי מדויקות יותר מסקרים. נוסף לכך, בסקר מקבלים אוסף דעות של אנשים, המתקיימות בנקודת זמן מסוימת. התחזית הקבוצתית משתנה כל הזמן ומתעדכנת".
בניגוד לסקר, זירת המסחר מאפשרת אינטראקציה בין חברי הקבוצה החכמה. כל חבר יכול לעקוב ולהגיב, בקניה ובמכירה של טיעונים, על פי ידע חדש שברשותו. כך למעשה, ידע חדש יכול להשפיע בכל נקודת זמן על הקונצנזוס בקבוצה ועל התחזית שלה. נוסף לכך, החברים יכולים לקיים ביניהם רב שיח, באמצעות הוספת תגובות בזירת המסחר.
בורסות מידע חיזוי פגיעות פחות לניסיונות הטיה בזכות מנגנוני התיקון שלהן. אם ינסו משתמשים להטות תוצאות אירוע מסוים, הרי שהם יפסידו נקודות אם יטעו וכוחם בקהילה ירד. לעומת זאת, משתמשים אשר לאורך זמן צדקו בתחזיות שלהם כוח פיננסי רב יותר. ככל שכמות הכסף בזירה רבה יותר ומספר המשתתפים גדול יותר, כך גם גוברת חוסנה של המערכת מפני הטיות.
המוטיבציה - לא רק כספית
אמיר מציין כי למרות התוכנית לתגמל את המשתתפים בכסף אמיתי, המוטיבציה להשתתפות אינה בהכרח רק כספית. לדבריו, התרומה לניבוי הקבוצתי הנה הזדמנות להשיג הכרה, מקצועית או אישית, וכן יכולת להתבטא ולהשפיע. מוטיבציות אלו מעודדות כיום אנשים לפעילויות שונות באינטרנט, החל מכתיבת תגובות לכתבות וכלה בהשתייכות לרשתות חברתיות שונות.
"שיטות מחקר מסורתיות הותאמו לאינטרנט מבחינה טכנולוגית, אך לא קונספטואלית", אומרת ליטל שמר חיים, בוגרת הפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת הפיתוח העסקי של החברה. "על פי שיטתנו, הקהילה הווירטואלית מקבלת ביטוי אינטליגנטי ורלוונטי יותר, ולחברים יש מוטיבציה רבה יותר להשתתף, ועל כן, הידע העסקי שמופק באמצעותה אפקטיבי יותר כבסיס לקבלת ההחלטות".
בעולם פעילים כמה בורסות מידע וחיזוי מלבד אלה שכבר צוינו, בהן Intrade.com, שוק חיזוי מבוסס כסף אמיתי הפועל מאירלנד עם 75,000 משתמשים פעילים מ-125 מדינות, ו-NewsFutures – המפתחת פלטפורמות לשוקי חיזוי. אך אמיר מציין כי לאלגוריתמים של Nimanix יתרונות בולטים על פני 'שוקי החיזוי' הקיימים, בהם תמיכה באירועים
| מפלגה | מנדטים |
| קדימה | 10 |
| העבודה | 25 |
| ליכוד | 28 |
| ש"ס | 12 |
| ישראל ביתנו | 8 |
| מפד"ל | 6 |
| גמלאים | 3 |
| מרצ | 7 |
"זה עשוי להצליח"
פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע ומנהל בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה, מתייחס באהדה למיזם של Nimanix. "בורסת מידע כזו בהחלט יכולה להצליח בחיזוי בתנאי שיש להם מסה קריטית של משתתפים"."מדובר ביישום של חוכמת ההמונים במלוא מובן המילה. כל הדוגמאות הקיימות, החל מהבורסה הפוליטית של איווה וכלה בניסויים פנימיים בשוקי חיזוי בתוך ארגונים מצביעים באופן חד משמעי כי זה עובד ובלבד שמתמלאים התנאים לפיהם קבוצה חכמה יכולה לפעול" (קרי, גיוון, ביזור, עצמאות וקיבוץ ג.מ.). שיטות חיזוי וקבלת החלטות אחרות רגישות הרבה יותר לעיוותים. הן שרירותיות ואין בהן הבטחה להצלחה".
הגדר מסה קריטית
"זה מאוד תלוי בנושא. מספר דוברי העברית מצומצם ולכן קשה לגייס מספרים גדולים באמת. מצד שני, האינטרנט נחלק לקבוצות קטנות אשר כל אחת מהן מתעניינת
| מועמד | סיכוי |
| שלומי בראל | 19% |
| עדן אמזלג | 24% |
| נדב קדמון | 18% |
| חן אהרוני | 10% |
| דורון רוקח | 13% |
| בועז מעודה | 16% |
בנושא אחר ולכן הכמות הדרושה למסה קריטית לצורך חיזוי קטנה יותר. זה המהות של הזנב הארוך".
תחזיות על פיגועים בוודאי יעוררו התנגדות
"נכון שזה נראה מוזר ואף מקומם למי שלא משקיע בכך מחשבה, אך בעיני הימורים על פיגועים טובים יותר מההימורים של מפעל הפיס או הימורי סוסים. הגמול במקרה הזה ניתן לאלה שיודעים – וזכאים לו מבחינה מוסרית. אם יעשו את זה כמו שצריך אני בעד.
"יש מי שיכול לחשוב כי בהיעדר בקרה, בורסות חיזוי יהיו מכשיר מסוכן – למשל, מי שיהמר בכסף רב על סיכוי לפיגוע עלול גם לבצע את הפיגוע. אך חשוב לזכור כי אפשר גם להריץ מניות ולבצע עבירות שונות – פשעים תמיד יהיו. התנגדות לבורסות כאלה אינה שונה מטענות נגד סקרים".
