"כישלון חמור לממשלה ולצבא בטיפול בעורף"

"ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון לשעבר פרץ, שרי ממשלה, הרמטכ"ל לשעבר חלוץ ומפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון - כל אחד על פי חלקו - כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, ההערכה והביצוע בהתייחסותם ובטיפולם בעורף במלחמת לבנון" - כך פוסק מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה. בצהריים (יום ד'), שנה לאחר המלחמה, פורסם הדו"ח - אחד המפורטים והחריפים שהוציא משרד המבקר מימיו. בלשכת ראש הממשלה ובפיקוד העורף כבר החלה מתקפת הנגד.

עוד על דו"ח העורף:

• החומרים המסוכנים: בדרך לאסון
• לאן הלכו התרומות לצפון?
• "אולמרט ידע על מצב המקלטים"
  

כשהגיש את הדו"ח ליושבת ראש הכנסת, דליה איציק, ולראש הוועדה לביקורת המדינה, זבולון אורלב, אמר לינדנשטראוס: "הדו"ח מדבר בעד עצמו, וכל אחד יוכל לקרוא אותו בעצמו. בביקורת אין פשרות וויתורים, אין עירפול, אין התקשטות במילים יפות - ביקורת צריכה להיות נוקבת, אמיצה והוגנת. כך נהגנו תמיד וגם הפעם". כשקיבלה את הדו"ח אמרה איציק: "אינני מתרשמת שהמבקר מחפש את ראש הממשלה. כולנו אשמים. הכנסת אסירת תודה למבקר".

הכנת הדו"ח, שעל עריכתו החליט המבקר זמן קצר לאחר תום המלחמה, נעשתה בין החודשים ספטמבר 2006 ועד מרס 2007, בידי מספר צוותים שמנו עשרות מעובדי משרד המבקר. הצוותים אספו אלפי מסמכים ושמעו את דבריהם של עשרות עדים - בהם שרי ממשלה, אנשי צבא, שוטרים, ראשי רשויות מקומיות, פקידים בכירים, נציגי גופים פרטיים שהתנדבו לסייע לעורף בזמן המלחמה ועוד.

הדו"ח של לינדנשטראוס מצביע על ליקויים רבים, חלקם חמורים ביותר, הנוגעים למוּכנות רשויות השלטון לטיפול בעורף בעת חירום ולתפקוד הממשלה. "הטיפול בעורף במהלך המלחמה היה לקוי ביותר... קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון, ולא בטיפול בעורף שהיה נתון לפגיעה רחבת היקף כבר מימיה הראשונים של המלחמה.  

"ערב פרוץ המלחמה הוצגו לממשלה הערכות הגופים המקצועיים שלפיהן קרוב לוודאי כי העורף ייפגע, ובהערכות אף צוינו ממדי הפגיעה המשוערת. ואולם, אף שהיה ידוע מראש כי העורף ייפגע בצורה ניכרת, ואף שידיעה זו התממשה בסמוך לאחר פתיחתה של המלחמה, הרי שעד 30.7.06 לא קיימה הממשלה דיון בהערכת המצב הכולל הצגה מפורטת של היערכות העורף לירי הרקטות הצפוי. התנהלות זו הותירה 'חלל ריק' בטיפול בעורף והשאירה את תושבי הצפון חשופים, פגיעים וחסרי הגנה בתקופה קשה ביותר. הליקויים הקשים בעניין הטיפול בעורף בעת המלחמה מגיעים עד כדי 'ליקוי מאורות'". עוד מוסיף המבקר כי גם הדיון שנערך בסוף יולי בנושא העורף היה כללי ו"לא הוצגו הכשלים והבעיות בהיקפן הכולל".

המבקר מעיר כי קיים חוסר בהירות בהגדרת תחומי האחריות של הגופים העוסקים בטיפול בעורף, וכתוצאה מכך כל גוף מפרש עניינים הקשורים לפעילותו ולאחריותו בצורה שונה. ליקוי התקשורת בין פיקוד העורף למל"ח, קובע המבקר, היה כה חמוּר עד שהגיע לכדי נתק. לינדנשטראוס קובע לפיכך כי יש לערוך "הסדר חקיקתי מקיף" לטיפול בעורף בשעת חירום, שיכלול גם את פעילות פיקוד העורף ואגף מל"ח (משק לשעת חירום). הוא מציין כי "על הממשלה לבחון בהקדם גוף מרכזי לאומי שירכז את הטיפול בעורף בעתות שגרה וחירום". היעדרו של גוף כזה תרם לחוסר הבהירות והליקויים שנתגלו במלחמה.

טיפול באיחור ניכר

בדו"ח נכתב כי עם פתיחת המערכה, ראש הממשלה והשרים עמדו בישיבתם על הפגיעה הניכרת הצפויה בעורף, ואולמרט אף הנחה את השרים ואת ראשי מערכת הביטחון להיערך ל"מציאות חדשה" בעורף. אלא

שהפגיעה הצפויה לא תורגמה לפעולה ולהיערכות מערכתית ומקיפה. "נושא העורף לא נבחן כנדרש והמשקל שניתן לו בתהליך קבלת ההחלטות, לא היה ראוי", קובע המבקר. "הטיפול של ראש הממשלה, של השרים ושל הגופים האחראים, היה במרבית המקרים תגובתי - לא יזום - וחלקי, בלתי הולם ובחלק ניכר מן המקרים נעשה באיחור רב".

לינדנשטראוס קובע כי כאשר התגלתה במהלך המלחמה אי-בהירות בנוגע לאחריותם של הגופים השונים לטיפול בעורף, ולמולה - ממדיה הקיצוניים של מצוקת תושבי הצפון, ראוי היה שרשויות המדינה ינקטו גישה מרחיבה של נטילת אחריות ונקיטת צעדים אופרטיביים לתיקון הכשלים בזמן אמת. "זוהי הגישה הערכית הראויה, זהו המבחן החשוב של מנהיגות", אומר המבקר, אך קובע: "זה לא נעשה. המחדל והחידלון שנתגלו לגבי היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, הם חמורים ומשמעותיים".

בעניין אי-הפעלת מערך מל"ח באופן מלא, אומר המבקר כי לא התקיים תהליך מסודר של קבלת החלטות, ולא הוצגו לשר הביטחון ולממשלה היתרונות והחסרונות בכך. לדעת לינדנשטראוס הגיעה העת לקבוע את הנסיבות שבהן יפעל מערך מל"ח באמצעות שינוי החלטת הממשלה או תיקון חקיקתי.

בנוסף, הדו"ח מותח ביקורת על כך שהממשלה לא קיבלה החלטה מסודרת בנוגע ל"רענון" תושבים, ובנושא עסק מנכ"ל משרד ראש הממשלה רק בסוף יולי. המבקר קובע כי יש לראות בחומרה את העובדה ששר הביטחון לא העלה את הנושא בפני הממשלה בזמן המלחמה, ואת העובדה שהממשלה לא דנה בנושא ולא קיבלה שום החלטה בעניינו בזמן המלחמה. עקב כך עזבו מאות אלפי אנשים את בתיהם עצמאית ובעזרת ארגוני מתנדבים, וחלקם נקלעו למצוקה.

פיקוד העורף

הדו"ח מעיר כי הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל - בעיקר פיקוד העורף - לא הפעילו בשלבי המלחמה הראשונים תוכניות מגירה - שהיו מוכנות - לטיפול ולשליטה בעורף בעתות חירום, אף שתוכניות אלו היו יכולות לכאורה לספק כלים ופתרונות לחלק ניכר מן הבעיות שהתגלו בעורף בזמן המלחמה. משרד המבקר מציין כי צה"ל ופיקוד העורף פעלו על פי תוכנית צבאית "מתגלגלת", שעוּבּדה תוך כדי מלחמה.

כלפי תפקודו של פיקוד העורף טוען המבקר כי "גישתו המצמצמת בכל הנוגע לסיוע לאוכלוסייה האזרחית תרמה לכשלים שאירעו בטיפול בעורף בזמן המלחמה". המבקר קובע כי אי-גיוס כוחות מילואים של פיקוד העורף בזמן ובהיקף הנדרשים ואי הפעלתם של המשאבים הסרים לפקודתו היו "מחדל רציני ביותר".

בישיבה שנערכה ב-14.7 הדגיש שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, בפני פיקוד העורף את הצורך בגיוס מילואים, אולם "מהממצאים עולה כי הפעולות שביצע מפקד פיקוד העורף אינן עולות בקנה אחד עם ההנחיות שנתן שר הביטחון".

לינדנשטראוס מותח ביקורת קשה על האלוף גרשון, שמדבריו השתמע כי לדעתו הינו כפוף אך ורק לרמטכ"ל ואינו צריך לשעות להוראות שר הביטחון. 

"בלי ערפול או התקשטות במילים יפות" (צילום: אמנון מרנדה)

הדו"ח קובע כי גם הטיפול באוכלוסיות חלשות בעורף היה לקוי. על פי הממצאים, "המשרדים הרלוונטיים לא טיפלו באוכלוסיות החלשות לפי תוכנית סדורה לטיפול בהן בעתות חירום. הפתרונות שנתנו משרדי הממשלה האחראיים וחלק מן הרשויות המקומיות למילוי צורכיהן של קבוצות אוכלוסייה מיוחדות - קשישים, נכים ועוד - ניתנו באיחור ובאורח חלקי בלבד. החלל שהותירו רשויות המדינה התמלא בידי גופים פרטיים וציבוריים שהתארגנו לסייע לאוכלוסייה בצפון; על כך יבורכו".  

שנים של הזנחה

דו"ח המבקר מותח ביקורת לא רק על ההתנהלות בזמן המלחמה אלא גם על מוכנות העורף טרם המערכה. מהממצאים עלה כי "ממשלות ישראל לא עשו במשך שנים את המוטל עליהן בעניין היערכות העורף, כנדרש, ולא קיימו הערכת מצב כוללת על תפקודו בעתות חירום". הליקויים בהיערכות התגלו במרבית משרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובגופים השלטוניים השונים.

המבקר קובע בדו"ח כי העורף הישראלי לא היה ערוך כראוי למלחמה, וזאת - חרף העובדה ששנים ארוכות, לפחות משנת 1991 (מלחמת המפרץ), ידוע כי הוא משמש מטרה לאויבי ישראל וחשוף לפגיעתם. המבקר מצא שלושה ליקויים עיקריים: מחסור בקיומו של גוף לאומי מרכזי האחראי להיערכות הכוללת של רשויות המדינה למצבי חירום, אי-קיום הערכת מצב מקיפה במשך שנים מצד ממשלות ישראל, וחוסר פעילות מצד משרדי ממשלה ורשויות מקומיות לקיים את המוטל עליהם ולהכין את העורף כנדרש.   

המבקר גילה כי "המקלטים הקיימים בכל המגזרים בעורף, נועדו לשהות קצרה ואינם מתאימים לשהות ממושכת. קיים פער עמוק בין הדרוש לבין המצוי בתחום המיקלוט והמיגון. לאוכלוסייה נרחבת, אין הגנה ממשית בעת התקפת טילים... קיצוצי תקציב במשך שנים, שההחלטות עליהם התקבלו בממשלות ישראל לדורותיהן, נעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לעתות חירום, והם הביאו לפגיעה ניכרת במוכנות".   

בסיכום דבריו כותב המבקר כי תיקון חלק מהליקויים עשוי לחייב היערכות תקציבית מתאימה, ולפיכך על הממשלה, משרדיה והגופים המקצועיים לברר את סדר העדיפויות, והדרך הטובה ביותר לחלוקת התקציב. הוא מוסיף כי "יש לטפל בדחיפות בממצאים שנחשפו, תוך בחינה מערכתית וכוללת של היערכות המדינה למצבי חירום ותוך שימת דגש מיוחד על שיפור יכולת העמידה של העורף, עקב החשש לפגיעה בו בעימות נוסף, ויפה שעה אחת קודם".

תגובת משרד ראש הממשלה

בפתח דברי התגובה של משרד ראש הממשלה לדו"ח תוקף אולמרט את המבקר באופן חריף, וכותב כי פרק עיקרי הממצאים שנכתב על ידי המבקר לינדנשטראוס הינו מגמתי ושטחי. "התקציר, כך נראה, משקף את עמדותיו האישיות והפרטיות של מבקר המדינה כלפי מספר אישים, ובראשם ראש הממשלה... הפרק מאופין בקביעות פופוליסטיות שטחיות ומתלהמות שצצו רק בדו"ח הסופי ומשום מה לא בא זיכרן בטיוטה שהועברה לעיוננו... מבקר המדינה, כדרכו, מסמן מטרות אטרקטיביות, תוך שהוא יורה לכל עבר, לשם השגת כותרות בולטות ויצירת הד ציבורי".   

לגופו של דו"ח נמסר בתגובה: "בתהליך קבלת ההחלטה על היציאה למלחמה ניתן משקל גדול למתקפה הצפויה על העורף ולצורך להיערך לקראתה. בשעת קבלת ההחלטה, ניתנו הנחיות מתאימות והולמות את המצב, כפי שיעיד פרוטוקול הדיון בממשלה. למרות הטענה בביקורת כי נושא העורף לא נדון בישיבות הממשלה, וכי החלטות מרכזיות התקבלו בחופזה וללא שיקול דעת מספיק - ניתן להיווכח מן הפרוטוקולים וסיכומי הדיונים כי הממשלה עסקה בישיבותיה בנושא העורף באופן נרחב. 

"ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו פעלו בהתאם לנתונים שהוצגו בפניהם, ולאור הערכת המצב שקיימו עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. קבלת החלטות בתחום העורף במלחמת לבנון השנייה נבעה בראש ובראשונה מהצרכים שנוצרו בשטח, ממדיניות הפעולה של הגופים השונים ומהרצון לסייע ולייצר את הפתרונות הטובים ביותר שניתן לתת לתושבים.

"משרד ראש הממשלה סבור שמערך מל"ח, על חלקיו השונים, פעל בהיקפים שנדרשו במלחמה ולא הייתה כל משמעות מעשית להכרזה על הפעלה כוללת. זו הייתה עמדתם של הגורמים האמונים על הפילת מל"ח, וממלא מקום ראש מל"ח בעצמו.השאלה לדעתנו צריכה להיות מדוע במשך השנים לא נעשו ההתאמות הנדרשות בהגדרת פעילות מערך מל"ח... הטענות נגד מנכ"ל משרד ראש הממשלה על שלא דאג לרענון מקוממות שכן הוא בחא להיכנס לואקום שהשאירו הגורמים האחראים לכך בעורף 

"לאחר המלחמה יזם ראש הממשלה מהלך לחיזוק הערכות העורף לטווח הקצר והארוך. הוטל על שר הביטחון לקיים עבודת מטה שתגדיר במדויק את מצבי הקיצון השונים ואת הטיפול בעורף המשתמע מהם, ובהתייחס לחשיבות השמירה על "מרקם חיים סביר". בשני מהלכים אלו נעשה ניסיון לתת מענה אמיתי לליקויים השונים שהתגלו במהלך המלחמה - ליקויים אשר אוזכרו בטיוטת הביקורת".

תגובת צה"ל

דובר צה"ל מסר בתגובה לדו"ח: "בתום מלחמת לבנון השנייה, ובמסגרת תהליך הפקת לקחים של צה"ל, ערך פיקוד העורף תחקיר מקיף וחסר תקדים, ממנו הופקו לקחים רבים שהוטמעו בתוכנית העבודה לשנת 2007, ונמצאים בשלבי יישום. ההמלצות בדו"ח המבקר חופפות כמעט במלואן את ממצאי התחקירים. לאור זאת ניתן לקבוע כי מטרתו של הדו"ח הושגה עוד טרם פירסומו.

"הרמטכ"ל נותן אמון מלא במפקד פיקוד העורף ובאנשיו בסדיר ובמילואים, ומביע את הערכתו על פעילותם במהלך המלחמה ולאחריה... זאת במלחמה פעל הפיקוד בתחומים רבים הנוגעים לסיוע לאוכלוסייה האזרחית, שאינם נמצאים בתחום אחריותו המובהקת". יחד עם זאת מצה"ל נמסר כי מקובלת עמדת המבקר לפיה נחוצה הקמתו של גוף לאומי אחד המוביל את העשייה בעורף.

עוד נמסר מצה"ל כי פיקוד העורף כי כבר בוצעו שורה של מהלכים בתחומים שונים. בין השאר הוכנה תוכנית חדשה לסיוע בתחום האזרחי בשעת חירום, עודכנה תוכנית המיגון והמקלוט, הודק התיאום וחודדו תחומי האחריות מול משרד הבריאות, בוצע מיגון והוכנו כללים לטיפול בחומרים מסוכנים, ועודכנו נוהלי וחומרי ההדרכה לאוכלוסייה.