המסע נגד האינטרנט - בגלל פניקה מוסרית
חוק חסימת האתרים נחקק על ידי פוליטיקאים המנסים לעשות קריירה על ידי העצמת הסכנות שבסטייה, בפשיעה ובהתמכרות לאינטרנט. הם מתרגמים אינטרסים פוליטיים לרגשות ציבוריים ונהנים מאוזן קשבת של דור ההורים. אולם, מה שנכון ביחס למבוגרים אינו תופס ביחס לצעירים
הצעת החוק הפרטית שיזם חבר הכנסת אמנון כהן להגבלת הגישה לאתרים המיועדים למבוגרים באינטרנט הפכה להצעה ממשלתית בעזרת התמיכה הנלהבת של שר התקשורת, אריאל אטיאס.
על פי ההצעה המתוקנת, שאושרה החודש על ידי ועדת השרים לחקיקה, הגישה לאתרים למבוגרים תותר רק למשתמשים שהסכימו להזדהות על פי שנת הלידה ומספר תעודת הזהות. סעיף הדורש מהמנוי להזדהות באמצעות מנגנון מעקב וזיהוי ביומטרי על ידי טביעת אצבע הוסר מהצעת החוק המעודכנת.
תגובה קיצונית לקידמה
חקיקה זו באה בעקבות תהליך של "פניקה מוסרית" (Moral Panic) המלווה את השתלבות המהירה
של האינטרנט בחברה הישראלית שטלטלה ערכית, והצמיחה פחדים וחרדות. הפניקה המוסרית היא צורת תגובה קיצונית של המדיה, הציבור וסוכנויות הפיקוח לאיומים וסיכונים. זה מסע של הפחדה ואיום בהתנוונות, בהרס הרקמה החברתית, במחלות נפשיות, בסכנת קיום, במלחמה ואסון לאומי. המסע מבוסס על מידע חלקי, סנסציוני, מגמתי, לא מדויק ושקרי.
העמקה בסוגיית ה"פניקה המוסרית" כמוה כתיאור ההבניה של גבולות הסטייה החברתית ומתבססת על אומנויות ההבעה והרטוריקה, בשימוש אפקטיבי של המדיה, ואף במידע שאינו מדויק או שאינו תואם את הממצאים המדעיים הרלוונטיים המתייחסים לתופעה.
עצם ההתבוננות בתופעה אין בה כדי להמעיט במקרים ובדרישה להתמודד עם סוגיות חברתיות כלשהן, אלא להראות כיצד ההצבה של נושאים במרכז הדיון הציבורי, יצירת המדיניות והחוקים סביב נושאים אלו מאירים על הסדר החברתי-מוסרי עצמו, יותר משהיא נוגעת לעצם הנושא הנדרש (התמכרויות, נטייה לשימוש בפורנוגרפיה באינטרנט וכיוצא בזה).
למרות ההסכמה של רבים, ביחס לתגובות הקיצוניות ול"פניקה המוסרית" הרווחות כלפי האינטרנט וגולשיו, הכולל זיהוי של האינטרנט עם מגוון פתולוגיות (כגון: התמכרות למדיום, התמכרות לפורנוגרפיה, הונאה, בידוד, ניכור, פדופיליה ורצח). מתברר כי האינטרנט אינו בהכרח גורם להסתגרות, בדידות או ניכור. נהפוך הוא, האינטרנט תורם להעצמתם של יחסי רעות חדשים ומגוונים.
הנזקים החברתיים הפוטנציאליים המיוחסים לאינטרנט מתבססים על מקרים בודדים מבחינה סטטיסטית. עדיין לא אושפז אף "מתמכר" בבית חולים ישראלי. גם סיפורו הטרגי של אופיר רחום. אופיר, נער בן 16, שנרצח בפברואר 2001 ברמאללה על ידי הפלסטינית אמנא מונא, נעשה רק אחרי שהשניים מימשו יחסים שאינם ווירטואליים, שוחחו בטלפון מספר פעמים ואף נפגשו פיזית.
אולם אירוע זה, המוצג כבר כאירוע קריטי בישראל הפך לזרז הפחדה. העלייה במספר הפדופילים הווירטואליים מתוך כלל הפדופילים בישראל מיוחסת בעיקר לשינויים בתרבות הדווח ולחשיפה הציבור לבעיה.
אינטרנט והתאבדויות
באותה מידה שיש אתרים המסיעים למתאבדים גולשים יש אתרים המסייעים במניעת התאבדויות הן על
ידי בעלי מקצוע והן על יד עמיתים גולשים המסיעים בהקלת מצוקות נפשיות של גולשים. יתרה מכך, הגם שנתעלם מההיבט הטיפולי של גולשים עמיתים ופסיכולוגים ברשת, חוקרים מראים כיצד האינטרנט כזירה קהילתית לפעילות בלתי פורמאלית ולהרחבת מסגרות הפנאי והאינטראקציה החברתית מכאן שהאינטרנט יכול להוות זירה ממתנת מתחים אישיים וחברתיים.
ניתן למצוא יזמי מוסר בקשת רחבה בין פוליטיקאים, מחוקקים, אנשי מדיה, מומחי רפואה, אנשי משטרה,"הורים ומחנכים", ואף "כלי קודש".
אחת הדוגמאות הוא האירוע השנתי של "היום הלאומי לאינטרנט בטוח" אותו מכנה העיתונאית אדר שלו כמסע של "הפחדת הציבור מפני הסכנות המקוונות שמסתתרות להן באינטרנט".
יזמי המוסר משתלבים היטב בעקרונותיה של פוליטיקת הפחד המצויים ברוב תרבויות המערב הכוללת גם את ישראל. הנרטיביות של הפחד נהפכה לאובססיה. יזמי המוסר כיוזמי פחד, מעלים כאמור, בטיעוניהם את תחושת אובדן השליטה על הסדר החברתי הדומיננטי ובערעור סמכותם של מנגנוני הפיקוח החברתיים.
מים גנובים ימתקו
חוק חסימת האתרים נחקק על ידי פוליטיקאים המנסים לעשות קריירה על ידי העצמת הסכנות שבסטייה, בפשיעה ובהתמכרות לאינטרנט המתרגמים אינטרסים פוליטיים לרגשות ציבוריים. הם נהנים מאוזן קשת של דור ההורים. אולם, מה שנכון ביחס למבוגרים אינו תופס ביחס לצעירים.
שכן "תרבות הפחד" היא כבר חלק מהווייתם ומשולבת במידה רבה, לא רק באינטרנט אלא גם בתרבויות הבידור כמו במשחקי הווידאו ובסרטים והיא מרכיב בלתי נפרד בעולם הבדיוני כך שהפחד והחרדה רק מגבירות עוד יותר את מרכיב הסקרנות בגלישתם של צעירים ומעצימה את המשיכה כלפי החרדות האפשריות הטמונות באינטרנט. החוק לא יעצור את הצעירים בעלי עניין באתרים אסורים מלהגיע למבוקשם.
כך, אפוא, הפניקה המוסרית שהביאה את חוק החסימה רק תסייע בידי הצעירים ותהווה עבורם אתגר מבחינת "מים גנובים ימתקו" .
ד"ר יעקב הכט משמש כיועץ בנושאי הדרכה ופיתוח משאבי אנוש ופרסם מאמרים רבים בנושאי ייעוץ, הכשרה וחינוך למקצוע ובשנים האחרונות התמקד בכתיבת מאמרים העוסקים בתרבות הדיגיטלית.