"הסחבת כלפי הניצולים תרבץ על מצפון המדינה"

"פעולותיה של המדינה, על זרועותיה השונות, לסיוע לניצולי שואה מתנהלות בעצלתיים", פוסק השופט לינדנשטראוס. "בהתחשב בכך שאוכלוסיית ניצולי השואה היא מבוגרת וחולה ומתמעטת משנה לשנה, על הממשלה להאיץ את קצב הטיפול בה ולעשות את כל הדרוש כדי להקל על מצוקתה", הוא דורש.

"למרות ההבנה כי הטיפול בניצולים מחייב אמצעים מיוחדים ... נמצא כי התנהלות רשויות המדינה כלפי הניצולים מתאפיינת פעמים רבות מדי בעיכובים מיותרים, בשיהוי וב'גרירת רגליים', שאינם עולים בקנה אחד עם תכליתם של ההסדרים החוקיים", לשון המבקר. באותו הקשר נכתב כי "רשויות המדינה חייבות לנהוג ברוחב לב, באנושיות ובפתיחות ולפעול בנפש חפצה, מתוך רצון להקל על סבלם של ניצולי השואה.

"הדעת אינה סובלת שחסמים ביורוקרטיים יעכבו את הטיפול בניצולים אלה, שעברו שבעת מדורי גיהנום בשואה הנוראה שהתחוללה לעם היהודי ... כל סחבת ו'גרירת רגליים' כלפי אנשים קשישים אלו ירבצו על מצפונה של המדינה. מיידיות הפעולות להקלת מצבם מתחייבת איפוא בכל תוקף".

הנשיא שמעון פרס, שקיבל את הדו"ח מידי המבקר, אמר כי עודכן על התקדמות במגעים בין נציגי לשכת רה"מ וראשי ארגוני הניצולים. הוא שיבח את מאמצי הסיוע האחרונים של הממשלה: "זו פעם ראשונה שממשלת ישראל נכנסת לעובי הקורה בנושא חשוב זה, ואני חייב לציין כי ראש הממשלה מפגין דעה נחושה לתקן את העוול שנגרם לניצולי השואה ולמצוא פתרון הולם למצוקתם". פרס הוסיף: "אני מודע היטב לעובדה כי כל תושבי המדינה חרדים למצבם של ניצולי השואה וכואבים את כאבם, כאב הנוגע בנפש האדם ומעורר את המוסר הפנימי הקיים בבסיס מדינת ישראל. חובתי כנשיא המדינה לעקוב אחר התקדמות המשא-ומתן וישום הפתרונות המוצעים, וכך אעשה."

שאלה של הגדרה

מיהו בעצם "ניצול שואה"? בחקיקה בישראל, מתברר, לא קיימת עדיין הגדרה למונח, והדבר "ייתכן ופגע ביכולתה של המדינה לתחום קבוצה זו ולבחון את צרכיה ואת היקפם למטרות תכנון הסיוע ותקצובו". ובכל זאת, 250 אלף ניצולים חיים כיום בארץ. מתוכם, לפי הדו"ח, כ-50 אלף מקבלים תגמולים מהלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר, 57 אלף - מממשלת גרמניה וממשלות אחרות, וכ-143 אלף "אינם זוכים כלל, לדאבון הלב, לסיוע של המדינה".   

קרן הרווחה: מעט מדי, מאוחר מדי

הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל היא המוסד העיקרי, המסייע להם

 בשירותי סיעוד וצרכים קיומיים שאינם כלולים בסל הבריאות - טיפולי שיניים, משקפיים, מכשירי שמיעה ועוד. על פי הדו"ח, ביוני 2006 הייתה אמורה הקרן לקבל ממשרד האוצר תוספת תקציב של 21.6 מיליון שקלים, אולם בפועל אושר מתן התוספת רק בסוף אותה שנה. עיכוב זה גרם לניצול חלקי של 34% בלבד מהתוספת (7.4 מיליון שקלים), ובשל התנהלות זו נפגעה יכולתה של הקרן לסייע למספר גדול יותר של ניצולי שואה באותה שנה.

מרכז הארגונים: משותק

מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל הינו ארגון הגג, המרכז את הפעילות בתחום השגת הפיצויים האישיים לניצולים החיים בארץ והשבת רכושם. על פי הדו"ח, בעקבות הנחיית החשב הכללי במשרד האוצר להגביל את שיעורי הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות של מוסדות ציבור הזכאים לתמיכה, נפגעה עבודת המרכז באופן חמור. מאז פורסמה ההנחייה, ב-2004, "המרכז אינו מקבל סיוע מתקציב התמיכות של האוצר, מה שמשתק את פעילותו ועלול לפגוע ביכולת המרכז והממשלה לקיים משא-ומתן עם ממשלות בחו"ל כדי לקדם את נושא הסיוע לניצולים". 

הלשכה לשיקום נכים: סחבת

הלשכה לשיקום נכים הינה אגף במשרד האוצר, המטפל בניצולי שואה המוגדרים "נכי רדיפות הנאצים". מדובר בניצולים שלקו בנכות, החמרת מחלה או חבלה, שאילולא תקנות הסכם השילומים, היו זכאים עקב נכותם לתגמול, קצבה או פיצוי אחר מממשלת גרמניה. נהלי הלשכה, קובע הדו"ח, אינם תורמים לקיצור תהליכים, והנתונים במערכת הממוחשבת אינם מעודכנים. לא אחת, בעיקר בתקופות העומס, חולפים חודשים רבים ממועד פתיחת התיק ועד מועד שליחת האישור. התוצאה: תלונות רבות על סחבת, שאף באה לידי ביטוי בבדיקה מדגמית שערכו במשרד המבקר.  

מחאת ניצולי השואה (צילום: גיל יוחנן)

החברה לאיתור נכסי נספים: 8 חודשים מבוזבזים 

החברה הוקמה לצורך איתור נכסים של נספי שואה והשבתם אליהם. המבקר קובל על העובדה שעברו שמונה חודשים תמימים מיום פרסום חוק נכסי נספי השואה, ועד להקמתה. "נתון זה חמור גם בהתחשב בכך שישראל היא בין המדינות האחרונות שעדיין לא נקטו צעדים ממשיים להשבת רכוש נספים ליורשיהם".

עוד מעלה הדו"ח כי הגורמים היחידים במדינה, המחזיקים בנכסים של נספי שואה ומסרו לחברה חלק מהנכסים שברשותם, הם הקרן הקיימת לישראל והאפוטרופוס הכללי. שאר הנכסים, כגון: פיקדונות כספיים, מקרקעין וחפצי אומנות, מוחזקים עדיין בידי גורמים שונים במדינה, בהם בנקים, מוזיאונים, גופים ציבוריים וגורמים פרטיים. לדעת המבקר, התמשכות המשא-ומתן מצד החברה עם הגורמים המחזיקים בנכסים של נספי שואה פגעו ביכולתה ליישם את הוראות החוק.