הניצולים: הגרמנים שילמו - זה כלום לעומת הנזק
חברי ועד המנהלים של מרכז ארגוני ניצולי השואה יתאמו בשבוע הבא את הנושאים שיועלו בפגישה עם שר האוצר הגרמני. יו"ר המרכז: "לא מתבייש לבקש כספים מגרמניה, הם צריכים לדאוג לניצולים עד סוף חייהם". ניצולת שואה: "עם הגרמנים לא צריך לדבר, אלא לדרוש"
חברי ועד המנהלים של מרכז ארגוני ניצולי השואה ייפגשו ביום שלישי כדי לדון בפגישה הצפויה יום לאחר מכן עם שר האוצר הגרמני, שיגיע לישראל לשמוע על מצוקת הניצולים. "נציג את המצב הקיים", אומר יושב ראש המרכז נח פלוג, "הגרמנים שילמו הרבה, אבל לעומת הנזקים שהם עשו זה כלום".
הרקע לביקורו של שר החוץ הגרמני היא דרישתו של השר לענייני גמלאים, רפי איתן, לפתוח מחדש את הסכמי השילומים משנת 1952, ולדרוש מממשלת גרמניה תשלומים נוספים עבור ניצולי השואה. כמה ימים לאחר פרסום הדרישה, נשמעו קולות מטעם ממשלת גרמניה, לפיהן גרמניה מוכנה לדון באפשרות של העלאת סכומי הקצבאות המשולמות לניצולי שואה - אם זהו רצונה של ממשלת ישראל.
על פי המסתמן כעת, מלבד הנושאים בדבר מצוקתם הכלכלית, הנפשית והפיזית של ניצולי השואה, יועלו בפגישה גם סוגיות כגון שילומים לניצולים, סכומים נוספים לרווחתם של פליטי השואה ועוד.
בשיחה עם ynet אמר פלוג: "לדעתנו, האחראית למצב ניצולי השואה היא גרמניה. ברור שהעם הגרמני, או גורמים שונים בשמו, עשו את הרצח ואת השוד, והעם הגרמני אחראי על זה והוא זה שצריך לדאוג לניצולי שואה עד סוף ימיהם".
פלוג הוסיף כי הוא אינו מתבייש לבקש כספים נוספים מממשלת גרמניה: "אני לא מתבייש, כי אני יודע את גודל הנזק שהם עשו. אין לאף אחד זכות להגיד לניצולי שואה מספיק. כל אלה שאומרים שזה לא מוסרי, לא מקובל עליי המוסר שלו".
מרים שטיינר, ניצולת שואה ששרדה מחנות ריכוז ביגוסלביה בהיותה ילדה בת חמש, אמרה: "אני לא יודעת מה ממשלות גרמניה נתנו לממשלת ישראל, אני רק יודעת שניצולי שואה מקופחים עד היום. אתה צריך להוכיח שאתה מסכן כדי לקבל את מה שמגיע לך".
שטיינר הוסיפה כי למרות שאין זה לרוחה לדבר על הנושאים הכלכליים, והיא שונאת לבקש, הפגישה עם שר האוצר הגרמני ודרישה לסכום כסף נוסף - הינה לגיטימית. "הגרמנים צריכים להרגיש נחותים, ולא אנחנו. עם הגרמנים לא צריך לדבר, אלא לדרוש את מה שמגיע לנו. אולי זה לא פופולרי לדבר על הכסף, אבל הכל בעצם נגמר בזה שלא נותנים לניצולים לחיות בכבוד".
ליאופולד רוזן, ניצול שואה בן 88 שברח בגיל 17 מגטו בפולין, תוך כדי שהגרמנים יורים בו, חי עד היום עם שני כדורים בידו מאותו ארוע. רוזן מתקיים מקצבת ביטוח לאומי חודשית של 2,500 שקל. הוא מביע רוזן חוסר אמון בהבטחות ובהסכם לשיפור מצב הניצולים. לגבי הפגישה עם שר האוצר הגרמני אמר: "זה מאד לא יפה, אבל אין לנו ברירה. אני חושב שגרמניה בכלל עשתה שטות שנתנה כסף לממשלת ישראל ולא לניצולים עצמם".
פגישה עם גרמניה - מהלך חיובי
אורי חנוך, ניצול שואה ששרד את מחנה קובנה בליטא בהיותו בן 13, תמך מלכתחילה ביוזמתו של שר הגמלאים לפנות לממשלה הגרמנית. "אני חושב שלא רק שזה בסדר, זה מאוד חיובי. רפי איתן פתח את הפה שלו והיתה עליו ביקורת קטלנית, אבל הגרמנים גזלו המון רכוש והדרישה שלנו מאוד מוצדקת. אפשר לומר שהם הונו אותנו כי נתנו סכום שהמדינה היתה צריכה אז בשנות ה-50, והדרישות היום השתנו".
גיטה קוייפמן, ניצולת שואה שמייצגת את ציבור הניצולים שעלו מברה"מ לשעבר, אמרה ל-ynet כי כשנחתם ההסכם בשנות ה-50 לא ידעו שתבוא עלייה כה גדולה מברית המועצות ותביא הרבה ניצולי שואה שחלקם הגדול נזקק, ולכן יהיה צורך לדאוג להם גם כן. "הפגישה והדרישה הם לגיטימיים. היום העניין הכלכלי הוא לא אמוציונאלי כמו בשנות ה-50. מה שיכולנו השגנו לאחרונה ממשלת ישראל והכתובת הבאה היא ממשלת גרמניה".
לפנייה לכתב/ת 
