חוזרים לארונות המתים
ארון קבורה שחור שסימל את עתיד התיאטרון היוצר בעיר, וכסא גלגלים אליו הוצמד שמו של ראש העיר, כיכבו בהפגנת מפוטרי תיאטרון חיפה
עשרות שחקנים, יוצרים ועובדי תיאטרון חיפה התבצרו בשעות הצהריים באולם הראשי של התיאטרון ברחוב פבזנר בשכונת הדר, כשהם נושאים ארונות קבורה. האקט המחאתי שמבקש לזעוק את מחאתם של העובדים והשחקנים המפוטרים, וסיום פרק מהותי בחייו של התיאטרון הוותיק, נשאר למצער ברמת שחרור קיטור בלבד.
הנהלת התיאטרון הנוכחית וחברי הדירקטוריון נפקדו מהמקום, וגם נציגי עיריית חיפה או חברים באתו"ס, הגוף האחראי על מוסדות התרבות בעיר חיפה, החליטו לוותר על נוכחות. מי שכן עלו לרגל במחווה של סולידריות היו המנכ"ל הפורש של התיאטרון, עודד פלדמן, ומי שקדם לו בתפקיד, הבמאי סיני פתר. כמו כן הגיעו גם נציגים של האיגודים המקצועיים אמ"י, שח"ם וההסתדרות לחזק את המוחים.
ארון הקבורה. איך קרה שהתרגלנו לזה? (צלם: דורון גולן)
"מה שקורה כעת בחיפה הוא בלתי נסבל. פיטורי 33 עובדים ושחקנים שהם כמעט 90% מהתיאטרון באופן חד צדדי וללא התדיינויות, זה עוול שלא יתואר", אמר פתר. "מדובר באנשים יקרים כבני אדם ומיומנים כאנשי מקצוע. אם ראש העיר רציני בכוונותיו להמשיך ולעשות תיאטרון יוצר בחיפה, בפיטוריהם הוא למעשה כורת את הענפים שהתיאטרון הזה אמור לצמוח מהם. לעת עתה אין בכלל אינדיקציה שהעירייה מקיימת תהליך כלשהו להצלת התיאטרון. נדמה שהוא כלוא במלחמת כוחות שניטשת בין העירייה למדינה, וזה תקדים חמור מאין כמותו וזה ביזיון לעיר ולמדינה".
המו"מ במבוי סתום
קבוצת העובדים והשחקנים המפוטרים אמנם מנסה לגבש תכנית הבראה אלטרנטיבית להצלת התיאטרון, אבל התחושה היא שהסוף כבר כאן. התמונות,
שהפכו לנורמה מצערת, ובהן שחקנים נושאים ארונות קבורה כאילוסטרציה למותה של התרבות, כבר לא משפיעות על מקבלי ההחלטות.
"אני קורא להנהלת התיאטרון לסיים את המשבר לאלתר", אמר יו"ר איגוד האמנים בהסתדרות דוד גלנוס, לא ממש ברור למי. המפגינים יצאו במתקפה אישית על ראש עיריית חיפה, יונה יהב. "התרבות גדולה עליך", נכתב בשלט שהוצב על כסא גלגלים שנשא את שמו של יהב. בהסתדרות מודים היום כי המשא ומתן מול נציגי דירקטוריון תיאטרון חיפה הגיע למבוי סתום. מטרת ההפגנה, כך לדברי השחקנים, בראש ובראשונה לא לתת לנושא לרדת מסדר היום הציבורי.
את הקהל שיגיע הערב לצפות בהצגה "סונג אנד דאנס", יקבלו משמרות של מפגינים. "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים בכדי להלחם על העתיד", אומרים עובדים בתיאטרון. סיני פתר, שהיה שותף כמנהל אמנותי של התיאטרון ללא מעט מאבקים להצלתו, שכללו תכניות הבראה לא מעטות, יודע שגיוס הקהל הרחב למאבק להצלתו של התיאטרון לא יהיה קל.
"התיאטרון הזה סובל מדימוי רע שנולד מסיבות פוליטיות ואחרות. בכל פעם שנכנסה לתיאטרון הנהלה חדשה, וזה קרה הרבה מאד פעמים בשנים האחרונות, הוטח בוץ
בהנהלה הקודמת. התחושה בציבוריות היא שהתיאטרון הזה כבר מת מזמן וזו הטרגדיה. עשו למקום הזה דמוניזציה".
פתר קורא לציבור האמנים והיוצרים להתעורר. "כל קהילת האמנים והיוצרים צריכה לאלץ את הדירקטוריון לקיים דיאלוג על פתיחת התיאטרון. זה לא עניין פרטי של דירקטור כזה או אחר או ראש עיר כזה או אחר. אסור שהקהילה תשתוק, אסור שהאש תכבה". ביום שלישי הקרוב עתיד בית המשפט בתל אביב לדון בבקשה שהגישה הסתדרות לצווי מניעה נגד ההחלטה על פיטורי 33 העובדים והשחקנים של התיאטרון.