ועידת האקלים בבאלי: מפת האינטרסים

אחרי הפתיחה המתוקשרת, עם הנאומים מלאי החזון והנבואות הקודרות על עתיד העולם באקלים מתחמם והולך, החלו הדיונים בוועידת האו"ם בבאלי שבאינדונזיה. מחד משמעות חלק מהמדינות הצהרות שאפתניות על כוונתן להפחית את פליטת גזי החממה כדי להאט את התחממות כדור הארץ אך מנגד מתייצבות מדינות אחרות מאחורי חומות בצורות של אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

הוועידה, אליה הגיעו עשרת אלפים משתתפים מ-190 מדינות שמה לה למטרה לגבש מתווה למשא ומתן על מנגנון הפחתת פליטת גזי חממה שיחליף את אמנת קיוטו ב-2012. עיקר העבודה מתמקד בגיבוש "מפת דרכים" לקראת הסכם חדש שייחתם ב-2009. 

עוד בנושא:

• על הפרק בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום
• התחממות כדור הארץ: לפעול או לא לפעול / דעה
• העולם יסבול, אבל אפריקה תמות מחום
• פיזיקאי: כדור הארץ מתחמם, אבל אנחנו לא אשמים
  

אך מבעד לענני גזי החממה מצטיירת מפת העולם בקווים ברורים: מצד אחד ניצבות המדינות המפותחות - שגם פולטות כמות גדולה של גזים - ומצהירות על שאיפתן להפחית באופן ניכר את הפליטות שלהן. מנגד ניצבות המדינות המתפתחות, שטוענות שהצמיחה שלהן תיפגע אם יוטלו עליהן מגבלות בנושא זיהום אוויר ופליטת גזים.

המדינות המפותחות: התחייבות שאפתנית לצימצום הזיהום

המדינות המפותחות, אותן מייצגות האיחוד האירופי, יפן וקנדה, מוכנות להגבלת פליטות דרסטית של 25 אחוז עד 40 אחוז. האיחוד האירופי התחייב לצימצום של 20 אחוז בפליטת גזי החממה מ-27 המדינות החברות בו עד שנת 2020 - או 30 אחוז אם ארצות הברית תצטרף למהלך.

שאפתנית. טורבינת רוח ותחנות כוח בגרמניה (צילום: AFP)

גרמניה, בהצעה השאפתנית ביותר שהוצגה עד כה, הודיעה על שורה של 14 חוקים ותקנות שמטרתם להביאה לצימצום פליטת גזי חממה ב-40 אחוז עד שנת 2020. בין השאר שואפת הכלכלה הגדולה באירופה להעביר בין 25 ל-30 אחוז מצריכת החשמל שלה לאנרגיה ממקורות מתחדשים לעומת 12 אחוז כיום. כמו כן יוצאו סובסידיות לבניה ירוקה וחסכונית בחשמל, ותחנות כוח יעברו לטכנולוגיה נקיה.

המדינות המתפתחות: מגבלות זיהום יפגעו בכלכלה

מנגד ניצבות המדינות המתפתחות, ובראשן סין והודו. הן מתנגדות להגבלה של פליטת הגזים שלהן בטענה כי מדובר בצעדים הנושאים תג מחיר גבוה, שיפגע בצמיחה ובכלכלה שלהן, ויקשה עליהן להוציא מיליוני אנשים מחיי עוני. בה בעת קוראות המדינות המתפתחות למדינות העשירות לצמצמם את הפליטות שלהן, בטענה שהן אחראיות ממילא לחלק הארי של הזיהום העולמי.עוד טוענות המדינות המתפתחות כי המנגנון שיחליף את אמנת קיוטו צריך לכלול בתוכו כלים שיסייעו להן להתמודד עם ההשלכות הקשות של התחממות כדור הארץ

קבוצת מדינות שלישית מציגה עמדות מתונות יותר. מדינות כגון דרום קוריאה, מקסיקו וברזיל, שהן באמצע הדרך בין שתי הקבוצות הקודמות - ומהרבה בחינות דומות לישראל - מיצגות עמדה שאינה שוללת הגבלת פליטות למדינות המתפתחות.

חשש מפגיעה בכלכלה. ארובות תחנת כוח בסין (צילום: רויטרס)

את המשרד להגנת הסביבה מייצגים בוועידה המשנה למנכ"ל המשרד ד"ר יוסי ענבר וראש אגף איכות אוויר שולי נזר. באחד הדיונים הציג ענבר את עמדתה הרשמית של ישראל לפיה חשוב שבתום הוועידה יושג הסכם על תכנית עבודה ל-2009, שיתחשב במאפיינים כלכליים, חברתיים וסביבתיים של כל מדינה.

ישלמו את המחיר: מדינות האיים הקטנות

חלק מהמדינות המשתתפות בוועידה משתייכות לקבוצות אינטרסים שונות, לדוגמא קבוצת AOSIS (ברית מדינות האיים הקטנות) המייצגת מדינות כגון מיקרונזיה, פיג'י, המלדיבים וגם קובה וקפריסין. מדינות אלה לוחצות להפחתה מהירה ומשמעותית בפליטות גזי החממה הן בעולם המפותח והן במדינות המתפתחות. מדינות אלה צפויות להינזק באופן הקשה ביותר משינויי האקלים, בעיקר מהצפות. ישנן עדויות כי תופעות אלה מתרחשות כבר עתה, אולם הן צפויות להחמיר באופן ניכר תוך כשני עשורים.

ישלמו את המחיר. הצפות באינדונזיה (צילום: AFP) 

עוד דורשות מדינות האיים הקטנות מימון מהמדינות המפותחות והעשירות, על מנת שיוכלו להערך לנזקים אלו מבעוד מועד - על ידי שיפור התשתית, הקמת מאגרי מים, הקמת סכרים והקמת מערכות התראה מפני סופות.

יצואניות הנפט: למה לא להמשיך כרגיל?

קבוצה משמעותית נוספת היא ארגון המדינות יצואניות הנפט (אופ"ק) והליגה הערבית. למדינות אלה אינטרס למנוע מגבלות פליטה משמעותיות שיובילו לצמצום השימוש בנפט - שמניע את כלכלתן. קבוצה זו מובלת על ידי איראן וערב הסעודית, והן דורשות להתמקד ביישום פרוטוקול קיוטו הנוכחי (הפחתת הפליטה ב-5 אחוזים מהרמה של 1990) מבלי לשאוף לצימצום גדול יותר. "לא משלמים את הטיפ לפני שהארוחה מתחילה", אמר הנציג הסעודי לדיונים, בהתייחסות מטאפורית למגבלות שמציבה אמנת קיוטו והמחיר הכלכלי שכרוך בהן.

על האמנה חתומות 36 מדינות מפותחות. ביום הראשון לכינוס הוועידה הודיעה אוסטרליה, בצעד שגרר תשואות, כי גם היא מצטרפת למועדון ומאשררת את האמנה. במשך שנים היו אוסטרליה וארצות הברית שתי המדינות המפותחות שנותרו מחוץ לאמנה, והצעד של ראש הממשלה החדש של אוסטרליה השאיר את וושינגטון מבודדת.

הנציגים האמריקנים לדיונים סרבו עד כה להגמיש את עמדתם, המתנגדת לאמנה ולהטלת מכסות מחייבות בנושא פליטת גזים. המדינה המזהמת ביותר בעולם נמנעת מזה שנים לפעול באופן נחרץ לצימצום כפוי של פליטות הגזים שלה, בטענה כי כל מדינה צריכה להפחית את הפליטות באופן עצמאי. בארצות הברית טוענים כי הטלת מכסות כפויות תפגע בתחרותיות של כלכלת ארצות הברית, בעוד כלכלות צומחות - ומזהמות - כמו סין והודו נותרות פטורות ממגבלות.

אך לעמדה זו קמו כעת מתנגדים מבית. ועדת הסביבה והעבודות הציבוריות בסנאט אישרה אתמול הצעת חוק לצמצום פליטת גזי החממה מתחנות כוח, תחבורה ותעשיה ב-70 אחוז עד שנת 2050. הצעת החוק השאפתנית תובא כעת לדיון במליאת הסנאט ואז לדיון בבית הנבחרים. פעילי סביבה ברחבי העולם ברכו על המהלך, אולם נותרו ספקנים שממשל בוש ישנה את עמדתו בנושא באופן כה קיצוני. ועם זאת הם תולים תקווה כי בעוד כשנה, כשייכנס נשיא חדש לבית הלבן, אפשר שהוא - או היא - יחליטו על פניית פרסה בנושא.