השרים מסירים תמיכתם מחוק "החשוד האלמוני"
ועדת השרים לחקיקה קיבלה הבוקר ערר שהגיש השר אדרי על הצעת החוק שאוסרת פרסום שמות של חשודים בפלילים. הממשלה מבקשת ממועצת העיתונות לגבש הצעה חלופית
הלחץ הציבורי השפיע: ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה הבוקר (יום ב') לקבל את הערר שהגיש השר יעקב אדרי על הצעת החוק האוסרת פרסום שמות חשודים בטרם הוגש נגדם כתב אישום. הוועדה החליטה שלא לקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה. עוד קראו בוועדת השרים פה אחד למועצת העיתונות לגבש הצעת חקיקה חדשה בנושא.
במקרה שהחוק יועלה פעם נוספת, מבקשת הוועדה להסדיר מחדש את דבר פרסום או אי-פרסום שם חשוד עד לרגע שבו הוא מובא בפני בית משפט; הערה שנייה של הוועדה נוגעת להסדרה מחודשת של זכות החשוד לטיהור מתאים, במקרה שלא יימצא אשם בסופו של דבר. שר המשפטים דניאל פרידמן קרא בוועדה להחריג גם אישי ציבור.
"מצד אחד יש לשמור על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אך מצד שני אסור להפר את האיזון בשמירה על צנעת הפרט", הסבירה הבוקר השרה רוחמה אברהם. "כמי שנפגעה לא אחת מפרסומים כוזבים, הצעתי לתת לוועדת האתיקה של מועצת העיתונות לגבש תוך חודש ימים כללים ברורים, כפי שפורטו בהחלטת ועדת השרים".
השר עמי איילון בירך על החלטת וועדת השרים "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מנעה פרסום חשדות כנגד אישי ציבור.
הצעת חוק שכזו עלולה לגרום להשפעה שלילית על רשויות האכיפה. זכות הציבור לדעת גדולה יותר וקיימת חשיבות לקיומה של ביקורת ציבורית", אמר איילון.
ביקורת ציבורית חריפה
מאז התקבלה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת, ספגה ההצעה ביקורת חריפה מצד גופים ציבוריים שונים - הסניגוריה הציבורית, פרקליטים, ואנשי משטרה לשעבר. עם זאת, היו גם כאלה שצידדו בהצעה. אתמול התכנסה מועצת העיתונות לדיון דחוף והודיעה כי הצעת החוק "מהווה פגיעה חמורה בדמוקרטיה".
נשיאות המועצה, שבראשה עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, הזהירה כי אם חלילה יתקבל החוק - לא יידע העם בישראל על חקירות המתנהלות נגד ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת. הדוברים בדיון הסבירו כי בעוד שהעיקרון במשטר דמוקרטי הוא שהכל מותר לפרסום עד אשר נאסר על-ידי רשות מוסמכת, הרי שבנסוח ההצעה לחוק החדש נקבע כי הכל אסור לפרסום עד לקבלת היתר של בית המשפט.
על-פי ההצעה, שקיבלה את תמיכת ועדת השרים לחקיקה, ייאסר
באופן מוחלט פירסום שם חשוד או כל פרט מהחקירה עד לקבלת היתר משופט. החוק אושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת ויזמו אותו חברי הכנסת רוברט אילטוב ויוסף שגאל (ישראל ביתנו). יום לפני כן אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה.
משמעות הצעת החוק, אם תאושר בשלוש קריאות בכנסת, ברורה: אם לפני שנתיים היה החוק בתוקף, הציבור בישראל לא היה יודע על פרשת הנשיא, משה קצב, אלא רק על התוצאה הסופית - הסדר הטיעון. זאת, אלא אם שופט היה מחליט אחרת. כך גם בנוגע לפרשיות וחשדות נוספות, כגון אלו הנוגעות לראש הממשלה אולמרט, המשנה לו חיים רמון, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ואחרים.
לפנייה לכתב/ת 
