בדרך לחיסול הטוקבקים / דעה
ההשלכה הישירה של הצעת החוק שאישרה ועדת השרים לחקיקה עלולה להיות חיסול התגובות באתרים הגדולים. ההצעה של ח"כ חסון המטילה אחריות פלילית ואזרחית על כותב ומאשר התגובה ובעלי האתר אולי תיטיב עם כמה אנשים אך תפגע בחופש הביטוי של מיליונים. רוצים להגיב? אסור
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') הצעת חוק המטילה אחריות פלילית על כותבי תגובות, מפעילי ועורכי אתרים גדולים. ההצעה מטילה אחריות פלילית ואזרחית על כותב התגובה, עורך האתר ומי שאישר את התגובה לפרסום בפועל וגם על מפעיל האתר.
הנה דוגמה שעלולה להיות מאוד מוחשית: אתם כותבים בלוג באתר גדול כמו "תפוז" או "נענע". אחד הגולשים השמיץ אדם אחר בתגובה לבלוג, ומאחר שאישרתם את התגובה לפרסום, כעבור כמה ימים אתם מוזמנים לחקירה. תוכלו רק להתפלל לא למצוא את עצמכם על דוכן הנאשמים ביחד עם בעל האתר. בעל האתר ייחלץ עצמו מאחריות פלילית אם
רק ימסור את כתובת ה-IP של המגיב למשטרה, ואתם תאלצו לשלם הון לעורך דין וכמובן שתסגרו את הבלוג, כי חופש ביטוי עולה ביוקר.
האתרים בין הפטיש לסדן
מרתיח, נכון? אל תהססו להגיב ולבטא את דעתכם בתחתית הטור הזה. אם הצעת החוק תאושר, תשכחו משובל התגובות שאתם רגילים לראות כאן. זו המציאות החדשה שעלולה להירקם כאן אם הצעת החוק הזו תאושר בכנסת. ועדת השרים הציבה את מפעילי אתרי האינטרנט בין הפטיש לסדן: הם יהיו פטורים מאחריות פלילית אם יסכימו למסור את כתובות ה-IP של המגיבים החשודים או שיעמדו למשפט. במילים אחרות, הם מתבקשים לבחור: לוותר על אוזן ימין או אוזן שמאל?
האנונימיות בתגובות אינה מיועדת רק להגן על המשמיצים אלא להבטיח את חופש הביטוי. אם קיבלתם שירות מחורבן בחנות מסוימת, אם לא אהבתם תוכנית טלוויזיה, אם יש לכם בטן מלאה על מפורסם כזה או אחר, אם אתם מתעבים פוליטיקאי מסוים – התגובות אמורות לאפשר לכם להביע את דעתכם בחופשיות.
הדרך לסתימת פיות
נכון, הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון אינה שוללת הבעת דעות לגיטימיות, אך היא מובילה בהכרח לסתימת פיות. אתרי האינטרנט לא ירצו להסתכן באחריות פלילית או להעסיק סוללה של עורכי דין שיבחנו כל תגובה לגופה בניסיון לבחון אם היא פלילית או לא. האפשרות השנייה – למסור מיד כל כתובת
IP של גולש חשוד תטיל אימה על הגולשים, ותעקר את אזור התגובות מכל תוכן. התוצאה הסופית עלולה להיות דומה: סתימת הגולל על אפשרות התגובה.
לא רק בעלי אתרים גדולים צריכים להיות מודאגים אלא כל מי שחרד לחופש הביטוי שלו באינטרנט. הצעת החוק של חסון מתייחסת לכל אתר אינטרנט בעל 50 אלף כניסות בממוצע ליום - גם אם מדובר בשירותי בלוגים כמו "ישראבלוג" או "תפוז" ואתרים עצמאיים נוספים.
חקיקה מיותרת
"התקדמנו היום שלב משמעותי ביותר לכיוון של תרבות דיון וכבוד הדדי במדינת ישראל", מסר ח"כ חסון
בהודעה לעיתונות, "אין לי ספק כי החוק שלנו יתרום רבות לאחריות של כל אדם למה שיוצא מבין אצבעותיו, ויגרום לנותני הבמות באינטרנט להיות אחראים על המפורסם בהם".
ח"כ חסון לא יודע כמה הוא טועה. בניגוד למצב הנוכחי, בו אתרי התוכן מסננים תגובות באופן התנדבותי, אילו המחוקק יטיל עליהם לסנן טוקבקים מראש, הדבר יוביל בהכרח לחיסול כמעט מוחלט של השיח הציבורי באתרים הגדולים, או לחילופין, ריכוז התגובות באתר גדול אחד או שניים שיוכלו להרשות לעצמם להעסיק את כח האדם הדרוש לצורך הצנזורה.
החקיקה האחרונה מיותרת במיוחד לאור פסיקות אחרונות בבתי המשפט, שקבעו כי אנשים הנפגעים מתגובות יכולים לתבוע חשיפת הזהות של המגיבים האנונימיים שפגעו בהם. נוסף על כך, חוק מסחר אלקטרוני, הנסחב כבר שנים בדיונים בכנסת, מתייחס באופן ספציפי לנושא הזה, וקובע נוהל "הודעה והסרה" המקובל בעולם לטיפול בתגובות פוגעניות, לפיו הצד הנפגע פונה לאתר המפרסם, וזה, תוך פרק זמן סביר, מסיר את התוכן הפוגעני ובכך תמה אחריותו המשפטית.
זו הדרך הראויה להתמודדות עם הבעיה. ההצעה של ח"כ חסון אולי תיטיב עם כמה אנשים אך תפגע בחופש הביטוי של מיליונים. רוצים להגיב? שלחו מכתב למערכת.
