יש חדש תחת השמש

אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, בחודש הקרוב ניתן יהיה להכריז על תחילתה של המהפכה הסולארית בישראל. בסוף החודש צפויה רשות החשמל לאשר סופית לכל אזרח במדינה לייצר אנרגיה סולארית על גג ביתו, ולמכור אותה לחברת החשמל (במחיר לא רע, אגב). במקביל כמעט יפורסם (סוף סוף יש לומר) המכרז להקמת תחנות כוח סולאריות בנגב.

אין ספק שמדובר בבשורה ירוקה ואופטימית, אך שאלה גדולה אחת נותרה מרחפת באוויר: למה במדינה שטופת שמש, שבה יש דוד שמש על כל גג כמעט, לקח כל כך הרבה זמן ליישם את מה שחברות ישראליות עושות כבר שנים מעבר לים? יש עוד כמה שאלות: למה התעכב פירסום המכרז לתחנות הסולאריות משנת 2001, למה לא התאפשר עד עכשיו למכור חשמל לחברת החשמל ולמה מתעקשת חברת החשמל להמשיך בתוכנית להקים תחנת כוח פחמית ומזהמת למרות שהטכנולוגיה לייצור אנרגיה נקיה קיימת ומוכנה לשימוש?

כך זה נראה בארה"ב. פאנלים סולאריים על הגגות (צילום: חברת שארפ)

מהפכת החשמל הפרטית מתחילה ברכישת הציוד הדרוש: פאנלים סולאריים (או בשמם המדויק "תאים פוטו-וולטאים") - לוחות מתכת דקים אותם מציבים על הגג מול השמש (כמו קולטי השמש של הדוד). חשיפת הלוחות הללו לשמש מייצרת חשמל, אותו נוכל לצריך או למכור לחברת החשמל (ברווח נאה - ובלי לפלוט לאוויר גרם של זיהום וגזי חממה).

תג המחיר אינו זול - כ-30 אלף שקלים - אולם תחשיבים מראים כי מדובר בהשקעה אותה ניתן להחזיר תוך כ-6 עד 8 שנים. הסיבה טמונה בתעריפים: את החשמל אנו רוכשים מחברת החשמל במחיר של 50 אגורות לקוט"ש. את החשמל הסולארי הנקי תרכוש חברת החשמל מאיתנו במחיר של 2.04 שקלים לקוט"ש.

עוד בנושא:

• בחוץ טאבון וכבשים; על הגג פאנלים סולאריים / הכפר הבדואי דריג'את  
• מסביב לעולם, החשמל זורם ברחובות / ערים חוסכות חשמל
• מרגישים את החשמל באוויר / וידאו
  

ציוד נחוץ נוסף הוא מונה "נטו" - מונה חשמל מיוחד שיודע לקזז את כמות החשמל שצרכנו מחברת החשמל עם כמות החשמל שייצרנו לבד. כך תוכל החברה לגבות מאיתנו תשלום רק עבור ההפרש (במקרה שצרכנו יותר משייצרנו) או אפילו להחזיר לנו כסף - במקרה שייצרנו הרבה וצרכנו מעט.

הטכנולוגיה והציוד קיימים בשוק מזה שנים רבות, אולם עד כה לא איפשר החוק הישראלי לחברת החשמל לקזז את מחיר החשמל המיוצר מהחשבון החודשי. החלטת רשות החשמל, שאמורה להתקבל בתחילת חודש מרס, תאפשר למעשה לפתוח את שוק החשמל בישראל לייצור פרטי - אם כי ההספק של צרכן ביתי יהיה 15 קילו-ואט וצרכן עסקי יוגבל ל-50 קילו-ואט.

איפה זה כבר עובד? גרמניה, ספרד ויפן

כיום, כל אזרח בתחומי האיחוד האירופי יכול לקבל רשיון ל-20 שנה ולהתקין פאנל סולארי על גג ביתו, בית העסק או המוסך. כל רשתות החשמל המקומיות במדינות האיחוד האירופי מחויבות מצידן לקנות את התוצרת החשמלית. אלעזרי, העומד גם בראש חברת "מילניום אלקטריק", המתמחה בהקמת תחנות כוח סולאריות, מספר כי המעצמות הסולאריות הבולטות ביותר כיום הן גרמניה, ספרד איטליה ויוון - אבל גם מדינות שאינן חברות באיחוד, כמו יפן וקליפורניה אימצו את המודל.

תחנת כוח סולארית מסוג "מגדל שמש" באוסטרליה (צילום: AFP)

ובחזית הלאומית: התחנות הסולאריות בדרך

אך המהפכה הסולארית תתרחש, כאמור, גם במישור הלאומי. אחרי שנים של הבטחות, סחבת ביורוקרטית, שינויים תכופים בתוכניות ודיונים ארוכים, עומד להתממש מהלך שישנה את מפת האנרגיה העתידית של ישראל באופן משמעותי. תוך כשבועיים יושלם השלב הראשון במכרז להקמת שתי תחנות כוח סולאריות באשלים שבנגב. שתי התחנות, שישתרעו על שטח של כ-4,400 דונם, יפיקו מהשמש המדברית כ-250 מגה וואט חשמל.

ב-2001 החליט שר התשתיות דאז, אביגדור ליברמן, לקדם הקמה של תחנת כוח סולארית. תחילה דובר על מישור ימין ליד דימונה (ובסמוך לכור הגרעיני), אך בשל התנגדות של ארגוני סביבה הוחלט להעביר את התוכנית לאשלים. אז שוב חזרה התוכנית לדימונה ושוב לאשלים. למה זה קרה?

"קיווינו שיזמים פרטיים ייכנסו לשוק הסולארי ביוזמתם וללא התערבות המדינה, אבל הסתבר שהייתה דרושה התערבות מצידנו", אמר ל-ynet מנכ"ל משרד התשתיות, חזי קוגלר. דני ויינשטוק, ראש מנהל החשמל במשרד התשתיות, טוען כי היתה גם בעיית רגולציה, אבל גם בעיות הנובעות דווקא מחסרונותיהן של התחנות הסולאריות.

"זה נאיבי להגיד שאין לתחנות סולאריות חסרונות", אומר וינשטוק. בין השאר הוא מציין את הצורך בהקצאת שטחי קרקע רחבים לפרישת התאים, ואת העובדה הברורה: תחנה סולארית אינה מייצרת חשמל בלילה, והיא תלויה לא רק בתנאי אקלים מסויימים אלא גם במיקום גיאוגרפי מסויים. 

ויינשטוק מזכיר גם את העלויות שכן גם כיום, בהיעדר סבסוד, נחשבת עלות האנרגיה מתחנות כוח סולאריות לגבוהה בהשוואה לאנרגיה המיוצרת מפחם למשל. אמנם פחם מזהם ופולט גזי חממה לאוויר - והמשמעות של פליטות אלה תהיה בקרוב כלכלית - אך עדיין יותר זול לייצר חשמל מפחם מאשר מהשמש. "בנוסף, עדיין לא פותחה שיטה יעילה ואמינה לאגירת אנרגיה סולארית שנצברה בשעות השמש", מבהיר ויינשטוק.

לעולם בעקבות השמש. חווה סולארית בספרד (צילום: AFP)

"חברת החשמל חסמה את היצרנים הפרטיים" 

ואולי הייתה זו חברת החשמל - הנפגעת העיקרית מן התחנות הסולאריות - שערמה קשיים על התהליך? "זה נכון שהם לא הובילו את המהלך בצורה נכונה, אבל לא יהיה נכון לומר שהם הכשילו את הנושא", טוען ויינשטוק. "עד עכשיו הם נשארו מאחור, אבל עכשיו הם מבינים שיש פה הזדמנות לשפר את התדמית".

עמי אלעזרי לעומתו, סבור אחרת. "כמונופול, יש לחברת החשמל תפקיד גדול בחסימת היצרנים הפרטיים לשוק", אמר אלעזרי וציין כי לולא התנגדות חברת החשמל והממשלה "יכולנו כבר להיות מעצמה סולארית... בן-גוריון היה חלוץ סולארי וישראל היא המדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק על דודי השמש", הוא מזכיר. "אם הממשלה היתה מתנהלת נכון, יכולנו להוביל גם בנושא הזה".

ובכל זאת, אולי מוטב מאוחר מאף פעם. אולי המהפכה הסולארית, ושינוי פני משק האנרגיה, יצליחו לייתר הקמה של תחנות פחמיות נוספות. ויינשטוק אופטימי. "במונחים עולמיים מדובר בתחנות כוח רציניות מאוד", הוא אומר, ומציין תחנות כוח סולאריות הפועלות במדינות כמו ספרד, שכוח ייצורן עומד על כ-50 מגה וואט בלבד. "ספרד היא מעצמה בתחום הזה ולכן צריך להבין שהפרויקט שלנו בולט גם בקנה מידה בינלאומי".

אז מתי נוכל כבר לראות את התחנות במו עינינו? על פי מנכ"ל התשתיות קוגלר, בשנת 2011 - לכל המאוחר. "תחילת העבודות בשטח יחלו להערכתי כבר בשנת 2009", הוא אומר, ומדגיש כי המהלך יעלה למשק מאות מיליוני דולרים, אך יסייע להשגת יעדי האנרגיה למשק הישראלי - 10 אחוזים מאנרגיה מתחדשת עד 2020. 

ויינשטוק שאפתני ממנו. הוא מעריך כי עד 2020 תספק חברת החשמל רק 80 אחוז מהחשמל בישראל (לעומת 100 אחוז כיום). "בשנת 2020 משק החשמל הישראלי יתבסס על 10 אחוזים של אנרגיות מתחדשות (לעומת שברירי אחוזים כיום), 50 אחוזי פחם (לעומת 60 אחוזים כיום) ו-40 אחוז גז טבעי (לעומת 20 אחוזים כיום)".