שתף קטע נבחר

 

מומחה: "המיגון מקסאם עלול להרוג ברעש אדמה"

מיגון עכשיו - צרות אחר-כך? בישיבה בכנסת בנושא ההיערכות לרעידות אדמה, טען יו"ר הוועדה הבין-משרדית, ד"ר אבי שפירא, כי תוספות הבטון נגד רקטות עלולות להתמוטט ולקבור חיים את דיירי הבתים. בינתיים, ההיערכות מקרטעת

מיגון בתים נגד רקטות עלול לקבור חיים את דייריהם ברעידת אדמה - כך הזהיר אתמול (ג') בכנסת ד"ר אבי שפירא, יו"ר הוועדה הבין-משרדית להיערכות נגד רעידת אדמה. ברב-שיח עם חברי הכנסת בוועדת הבדיקה הפרלמנטרית להיערכות משרדי הממשלה, הציע שפירא ללוות את עבודות המיגון בייעוץ הנדסי, לשמירת יציבות המבנים גם ברעידת אדמה.

 

שפירא הביא לדוגמה את המבנים הרבים ביישובי עמק בית-שאן, עמק הירדן והגליל, בעיקר בתי הילדים, להם נוספו תקרות בטון להגנה מפני הקטיושות לאחר מלחמת ששת הימים. הוא אמר כי ברעידת אדמה המתגוררים בהם יצטרכו להימלט מהר החוצה, אחרת ייקברו תחת התקרות, שיקרסו בגלל משקלן העודף ובהיעדר תמיכה מספקת. את נקודת התורפה הזאת איתר לא מכבר צוות מומחים מטען המכון הגיאו-פיסי שבדק את יציבות המבנים בעמק הירדן - לאחר שהתקבלו סימני אזהרה לרעידת אדמה מתקרבת בעוצמה רבה.

 

"זו היתה אזעקת שווא שהדליקה אצלנו אור אדום", אמר שפירא. "בדרך כלל הקמת הממ"דים או בניית חדרי ביטחון משפרות את יציבות המבנים ואת עמידותם ברעידת אדמה. לא כן יציקת תקרות בטון על מבנים שלא תוכננו לשאת משקל כה כבד, ואסור להתעלם מהסכנה הזאת בתכנון עבודות המיגון שמתבקשות כעת. עלינו לחזור ולשנן את הכלל שאין רעידות אדמה מסוכנות - יש רק מבנים מסוכנים שלא עומדים בסטנדרטים ההנדסיים של תקן הבניה החדש משנות ה-80".

 

עם זאת, הזהיר יו"ר הוועדה הבין-משרדית כי גם בנייה או חיזוק מבנים לפי התקן אינם תעודת ביטוח. אך זהו הפתרון היחיד שאמור לחסן את המבנה לפחות מהתמוטטות ולהציל את חיי הדיירים. "אין הבטחה של ייגרם נזק כלשהו למבנה, או אפילו נזק חמור שיחייב הריסה. אבל די בכך כדי להצדיק את אכיפת תקן הבנייה ואת עבודות החיזוק גם בתל-אביב ולא רק באזורים המועדים לפורענות כמו בבקעת הירדן ואזור ים המלח".

 

מחסור של 5 מיליארד לפחות

ומה עושים בשטח? בינתיים יש לא מעט בעיות. לדברי שפירא, תוכנית המתאר הארצית למטרה זו איננה פתרון גורף - התמריצים המוצעים בה לממגני הבתים לא מתאימים לפריפריה,

 וגם העלות הפרטית (עד 20-30 אלף שקל לדירה) עדיין גבוהה. "אי אפשר לצפות לסיוע ממשלתי, שלא מקובל בעולם", אמר.

 

מבנים ציבוריים שבאחריות הממשלה והרשויות המקומיות זקוקים לחיזוק שעלותו כ-1,000 שקל למ"ר. אומדן ראשון חייב השקעה של 10 מיליארד שקל, אך בינתיים, שר התשתיות בנימין בן-אליעזר מנסה לגייס 5 מיליארד, שגם הם לא הובטחו עדיין. "לא הכל בסדר בקטע הזה ואנחנו רחוקים מלהיות מרוצים", סיכם שפירא, כי הבעיה שלנו היא שרעידת אדמה עלולה להתרחש כל רגע".

 

ניסיון הרגעה נוסף נגע לכך שהמחזוריות המדוברת של רעשים קטלניים בני 80 שנה בארץ, איננה הוכחה שרעש כזה צפוי בקרוב מאוד, אחרי הרעשים של 1927 ו-1836. "80 שנה זה רק ממוצע של הרעשים ב-2,000 השנים האחרונות, שקרו גם בהפסקות של שנתיים ושל 400 שנה. כך שזה יכול להתרחש גם בעת קריאת הדברים, ולכן כל פעולה נדרשת היא דחופה", חזר שפירא לתחושת הדחיפות.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון (ליכוד), הציע בינתיים לממשלה להגביר את מודעות הציבור בקמפיין הסברה, ולבצע את מיגון המבנים בשדרות ועוטף עזה כך שיחוזקו בו זמנית לעמוד גם ברעידת אדמה, ולא יהפכו בית קברות ליושביהם.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
"כל 80 שנה? או שכן או שלא"
צילום: רויטרס
מיגון גן בשדרות
צילום: גדי קבלו
מומלצים