אנדרטאות תש"ח ישופצו; מומחה: יש ריבוי אתרים
בטקס מיוחד נחנך אתמול פרויקט שיפוץ של 60 אנדרטאות המנציחות את חללי מלחמת העצמאות. האנדרטאות ישוקמו ושורה של בתי ספר יאמצו אותן באופן שוטף. חוקר הנצחה וזיכרון: "אנחנו המדינה הכי צפופת-אנדרטאות ביחס לגודל האוכלוסייה"
במסגרת פרויקט השיקום, בשיתוף אגף משפחות והנצחה, היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ומשרד החינוך, יאמצו שורה של בתי ספר 60 אנדרטאות. התלמידים ינקו, יטפחו וילמדו על האירועים הקשורים באנדרטה. בנוסף ייערך שיפוץ הכולל חידוש של שמות החללים וטיפול בדרכי הגישה לאתרים.
אחת מהאנדרטאות שיטופלו (צילום: איקון הפקות בע"מ)
בטקס חניכת הפרויקט, השתתפו השרה רוחמה אברהם בלילא, הממונה על מטה חגיגות ה-60 שיממן את הפרויקט בתקציב של 3 מיליון שקלים, מנכ"ל משרד הביטחון ועוד שורה של אישים הקשורים בהנצחת החייל.
"בשנים האחרונות היינו עדים להזנחה של אנדרטאות נופלים במערכות ישראל", ציינה אברהם, "שנת ה-60 לעצמאות ישראל הינה הזדמנות טובה לשפץ את האנדרטאות ולחבר את בני הנוער למורשת, לידיעת הארץ ולמורשות הקרב שבזכותן מדינת ישראל ריבונית ועצמאית".
"מדינת האנדרטאות הצפופה בעולם. זו אובססיה"
פרופ' מעוז עזריהו, חוקר הנצחה וזיכרון לאומי באוניברסיטת חיפה, חקר במשך שנים את נושא ההנצחה באמצעות אנדרטאות ברחבי הארץ. לדבריו, בישראל ישנה תרבות של הנצחה בנוף. "אנחנו האוכלוסייה הצפופה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה בכמות האנדרטאות. יש שיגידו שזה עובר כל גבול, אובססיה של ממש".
עזריהו מציין כי ברחבי הארץ יש למעלה מ-1,200 אנדרטאות. "נוסף לחללי צה"ל, יש אנדרטאות לשואה,
לקורבנות תאונות הדרכים ולקורבנות פיגועי טרור", הוא מסביר, "יש לגיטימציה עצומה להנצחה משום שזה הפך לאמירה תרבותית - החברה מכבדת את המתים דרך אנדרטאות, פרטיות ולאומיות. מדובר בעוצמות אדירות של זיכרון ובתרבות הזו, מי שלא הונצח באנדרטה - נשכח מהזיכרון. העם היהודי עסוק מאד בהנצחה וזיכרון".
לטענתו, היוזמה להקמת האנדרטאות אינה מגיעה מהמדינה, אלא לרוב יוזמות פרטיות. "מדי שנה קמות קבוצות של משפחות, חברים, אחים לנשק ולעיתים גם ערים, שמחליטות מטעמים נוגעים ללב, להקים אנדרטה לזכר יקיריהן, כחלק מסיפור לאומי שנכתב בנוף.
אלא שבסוף האחריות נופלת על הממשלה למנוע הזנחה. קשה לבנות אנדרטה, אך קשה עוד יותר לתחזקה. ובלתי אפשרי לעמוד מול הורה שכול ולהתנגד לבקשתו להנציח את קרוביו".
עזריהו אומר כי "המדינה רצתה לבנות מספר אנדרטאות ממלכתיות בפריסה גיאוגרפית. בהמשך תכננה להקים בהר איתן אתר הנצחה ממלכתי ומרכזי, אך זה טרם הוקם וספק אם יוקם, גם אם לא בוטל עד היום. גם פרויקט קבר החייל האלמוני שתוכנן בהר הרצל נפל, משום שהמשפחות שאיבדו את יקיריהן אינן מעוניינות בפרויקט שייטול מהן את הסיפור האישי. הרי חייל אלמוני שייך למדינה".