לבו של יניב החייל הושתל בגופו של סלים מעיבלין

המציאות הישראלית שוב עולה על כל תסריט. לבו של לוחם השריון רב"ט יניב פוזואריק, בן 19 וחצי מחולון, שנהרג השבוע כתוצאה מפליטת כדור של חברו, הושתל הבוקר בגופו של סלים לואָי, בן 25 מהכפר עיבלין. "הלב שלי הוא מזוודה, ואני מחובר למזוודה. בלעדיה אני מת", אמר לואַי בראיון ל-ynet לפני שבועיים. היום, תודות למחווה האצילית של בני משפחת פוזואריק, זכה לואי בחיים חדשים.

"יניב היה אומר, כל הכבוד אבא". יניב פוזואריק ז"ל (רפרודוקציה: ירון ברנר)

יניב פוזואריק נפצע אנושות, כאשר אחד החיילים במוצב ליבנה בצפון ניקה את נשקו ופלט כדור. יניב, שעמד בסמוך, נפגע, טופל בשטח והועבר במסוק לבית החולים רמב"ם כשהוא סובל מקרעים בכלי הדם בצוואר ובראש. הרואים עמלו שעות ארוכות בניסיון לשקם את כלי הדם הפגועים. בסיום הניתוח הועבר למחלקה לטיפול נמרץ, ומשם הובהל בשנית לחדר הניתוח, שם המתין לו ד"ר חוזה כהן, נוירורדיולוג בכיר (שאף טיפל בראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לכשאושפז ב"הדסה"), אולם גם הניסיון הזה להציל את חייו לא צלח.

"מרגיש שחלק ממנו עדיין חי"

כל שנותר לצוות הרפואי היה לקבוע מוות מוחי. כשעשרות מחבריו של יניב מקיפים אותם, ואל מול התהום הרגשית שנפערה בחייהם, נתבקשו בני המשפחה להחליט אם לתרום את אבריו.

"לא דיברנו על זה בבית, אבל בבית החולים, כשהבנו שהמוח שלו מת ואין יותר מה לעשות, החלטנו לתרום", מספר ל-ynet האב, יפים, כשדמעות חונקות את גרונו. "אם יניב היה כאן הוא היה אומר לי 'כל הכבוד אבא'. יניב אהב לעזור לאנשים ואני מאמין שאם הוא היה יודע שהוא יכול והיו שואלים אותו, הוא היה רוצה לעזור. אני מרגיש שחלק ממנו עדיין חי".

"יניב אהב לעזור". האב יפים פוזואריק מספיד את בנו (צילום: ירון ברנר)

השתלת הלב בוצעה הבוקר בבית החולים שיבא על-ידי פרופ' ג'יי לביא, ד"ר יגאל כסיף וד"ר סרגיי פרייסמן. "לא חשוב לי לדעת מי קיבל את האברים, אלא רק כמה אנשים ניצלו בזכות יניב", אומר יפים. "קודם כל להציל חיים של אנשים, ואני מקווה שמי שיינצלו יהיו אנשים טובים, אפילו בחצי, ממה שיניב היה".

בלבו של פוזואריק זכה סלים לואַי מהכפר עיבלין, אשר נתקף לפני מספר חודשים בקוצר נשימה חריף ותשישות. בסדרת הבדיקות שעבר נמצא כי הוא סובל

ממחלת שריר הלב והתרופה היחידה להצלתו היא השתלה. מאמצי הרופאים לייצב את מצבו עלו בתוהו עד להחלטה הדרמטית להשתיל בגופו לב מלאכותי.

בשבועות האחרונים נע לואַי במסדרונות בית החולים שיבא בתל השומר כשגופו מחובר בצינורות אל מזוודה שחורה, שתפקדה למעשה כלבו, וחייו תלויים בה. "אני חי בשביל לא לעשות רע להורים שלי, אני פוחד מהדמעות של אמא שלי. אני צעיר, אני אוהב את החיים ויש לי מה לעשות בחיים האלה. אני רוצה לחיות, ואני מקווה להתגבר על המחלה. אם לא יימצא לב בישראל אני אלך ואקנה לב במקום אחר". אמר לואַי ל-ynet. "אני לא יכול לפנות ולבקש לב ממישהו. אני רק מקווה שיימצא לב במהירות". הבוקר זה קרה.

אחיו של סלים: הוא חיכה כל יום ללב שיבוא

תאאר, אחיו של לואי סיפר היום ל-ynet: "הוא חיכה כל יום שתהייה השתלה. כשנודע לו זה מאוד שימח אותו. הוא התרגש ולא פחד לא חש חרדה מהניתוח". האח, בני המשפחה וחבריהם הרבים המתינו היום בדריכות מחוץ לחדר הניתוח. "הניתוח נמשך שש שעות, שנמשכו מבחינתנו כמו שנה. אבל בסוף קיבלנו אותו עם לב חדש. שלושה חודשים אני סובל איתו את המחלה, השמחה שלי לא פחותה מהשמחה שלו, האמת שמרוב התרגשות אני לא זוכר בדיוק מה היה בפגישה איתו אחרי הניתוח, אבל ראיתי אותו וזה הכי חשוב".